הא’-ב’ של התורה – אהבת ישראל

לאחרונה ראיינתי את ח"כ גלית דיסטל אטבריאן, במסגרת התכנית לנשים "לא מובן מאליו", בהידברות דיגיטל.

דיברנו הרבה על אמונה, משפחה, ערכים, חינוך וכו'. כפי שאנו יודעים, כשמדברים על אמונה – מתעוררת הנפש האלוקית. היא רק מחכה לרגעים ערכיים כאלה כדי להתגלות במלוא תפארתה.

כשסיימנו, היא שאלה באכזבה: "מה, זהו? סיימנו כל כך מהר? נהניתי כל כך לדבר על הדברים החשובים בחיים, וסוף כל סוף לא על פוליטיקה". כשליוויתי אותה, היא אמרה ליועץ הפרלמנטרי שלה, חובש הכיפה: "למה אתה לא מלמד אותי הלכות? בוא נקבע שכל שלושה שבועות תלמד אותי הלכה אחרת. אתה מכיר אותי, אתה יודע מה יכול להתאים לי ומה לא. סגור?".

התמוגגתי ממנה. בכזו פשטות לבקש ללמוד הלכות...

מדהים שכאשר מדברים על אמונה, ולא משנה עם מי, הנפש האלוקית מתעוררת לתחייה, גם אם היא ישנה יום, יומיים, שנה, כמה שנים טובות. רק צריך להדליק את הניצוץ והיא תאיר מאליה, ועוד תדליק אחרות...

אנו מברכים השבת את חודש אב. הא'-ב' של כל התורה הוא אהבת ישראל. ידוע שבית המקדש נחרב בגלל שנאת חינם, ועל כן נזרז את הקמתו על ידי זה שנרבה באהבת ישראל.

בפרק ל"ב (הלב) של התניא, כתוב: "ולכן נקראו כל ישראל אחים ממש מצד שורש נפשם בהשם אחד, רק שהגופים מחולקים. ולכן העושים גופם עיקר ונפשם טפלה, אי אפשר להיות אהבה ואחווה אמיתית ביניהם, אלא התלויה בדבר לבדה".

במילים פשוטות, עלינו להתייחס לקווים המשותפים - לנפש האלוקית שבכל אחד מאיתנו, ופחות לשים לב לשוני – לגופים. וכשמסתכלים ומבליטים את הנפש האלוקית אצל השני, היא מתחילה להתעורר (תראו לי מישהו שיקראו לו בשמו והוא לא יתעורר?).

השאלה שכל אחד צריך לשאול את עצמו, במיוחד בימים האלה, היא: מה אני רואה ומבליט אצל השני? את הנפש האלוקית, או את גופו (איך הוא נראה, מדבר, חושב, מתלבש וכו')? כשיש חסר באהבת ישראל, כנראה חשבון נפש לא יזיק. והכי חשוב - אהבת ישראל מתחילה הכי הכי קרוב, בבית. כשנסתכל על הילדים שלנו, ולא משנה איך הם הולכים - נאיר ונביט בטוב שבהם, זה יקרה, גם אם לא מיד. הנפש האלוקית לא תרדם להרבה זמן, היא תתעורר ובגדול.

כשנביט בעין טובה, הטוב פשוט יצא לאור.

להבדיל, ידוע שכשמדברים לשון הרע שלושה ניזקים - המדבר, השומע, וזה שמדברים עליו.

לכאורה, המדבר והשומע - זה מובן. אבל מה הקשר של אותו אחד שמדברים עליו? למה הוא ניזוק? כיוון שכשמדברים, אפילו רק מביטים על משהו - הוא מתעורר.

לכן חשוב כל כך לדבר טוב אחד על השני, לראות את הטוב, לאמץ ולדרוש מעצמינו הרבה יותר "עין טובה", ולדעת, שכשמביטים בטוב - הוא צומח.

מאחלת לכולנו, בע"ה עוד לפני ט' באב, שנפגש בביהמ"ק.