הכח הרוחני הטמון באדם – לטוב ולרע

זוהר שואלת: "קראתי בחוברת 'שיחה גורלית' שחייב להיות שיש לאדם מטרה שונה מבעל החיים, מכיוון שהאדם לא מקבל את המוות ותמיד שואף ליותר. אך אני יודעת שישנם בעלי חיים שמסתכנים למען הצאצאים, ובכלל גם ישנם אנשים שהקריבו את חייהם למען מטרות משמעותיות בעבורם, והם לא פחדו מהמוות למרות הכל? כמו כן אם המטרה היא להשיג את העולם הבא, האם עשיית הטוב אינה מטרה אנוכית? תודה מראש".

* * *

שלום זוהר ותודה על שאלותיך הנבונות.

בעלי החיים אינם חושבים ובוחרים מרצונם החופשי, אלא פועלים לפי אינסטינקטים שהבורא טבע בראשם. אותה חתולה שהיתה מוכנה למות עבורה גוריה בני החודש - תהיה מסוגלת לפגוע בצאצאים שלה ולחטוף מהם מזון כעבור שישה חודשים. בשונה מן האדם, בעלי החיים פועלים ללא בחירה, על פי פקודות שטבועות בתוכם מרגע הלידה ועד המוות. זו הסיבה שדגי סלמון מטפסים במעלי נהרות כדי להטיל את הביצים שלהם ולמות.

אך לאדם ישנה בחירה בין טוב לרע. יש הבוחרים ברע, ויש הבוחרים בטוב, ואין האדם מוגבל לנהוג רק באופן מסויים. יש אמהות שדואגות לילדיהן, ומנגד אנו שומעים לצערינו על אמהות שבוחרות לפגוע בילדיהן. יש אנשים שבוחרים לעזור לזולת, ויש אנשים שבוחרים לפגוע בזולת. יש חוזרים בתשובה ויש להיפך. זהו הכח הרוחני המיוחד הטמון באדם, כח הבחירה בין טוב לרע, והיא ההוכחה האישית הגדולה ביותר לכך שהקב"ה בוחן את האדם בעולם הזה, כדי לתת לו שכר ועונש על בחירתו בעולם הבא. החוברת "שיחה גורלית" עוסקת בנושא זה בהרחבה, וכדאי לך לעיין בה שוב.

שאלת לגבי בני אדם שבוחרים להקריב את חייהם ללא פחד מן המוות. התשובה לכך היא שהדבר נובע מהכח החזק ביותר שיש באדם: הכח הדתי.

אלוקים טבע באדם כח רוחני חזק מאוד לדת, שמגיע ממקור עליון. יהודים רבים הקריבו את חייהם עבור בורא עולם במטרה שלא לעבור על דתם. זהו הכח הרוחני החזק ביותר של הנשמה, להתמסר למטרה עליונה באש ובמים, מתוך אהבה שאינה תלויה בדבר. כח האהבה הוא כח אמיתי שיש באדם, אך כפי שאדם יכול בטעות להשתמש בכח הרוחני הזה כדי לאהוב אדם רע שאינו אוהבו באמת, כך גם האדם מסוגל בטעות להתמסר לדת או אידיאולוגיה שקרית בכל כוחו (לכן היו אנשים שהיו מוכנים למות עבור מדינה, קומוניזם או מנהיגים פוליטיים). המחבלים והנאצים השתמשו בכח הדתי שבהם כדי להתמסר למשיחי-שקר אידיאולוגים, ולכן הם היו מוכנים אף למות בעבורם.

חז"ל מספרים לנו שעמלק היה עם רחוק שהגיע במיוחד למדבר כדי להילחם בנו, עמלק שנא את ישראל שנאה לשמה, והרג בנו רק לשם השנאה, ולא כדי להשיג תמורה כלשהי מהמלחמה בנו. רבים רואים בשנאתם של ארגוני הטרור בימינו שנאה לשמה, אנטישמיות שלא נועדה להשיג גישור רציונלי.

הביטי עד כמה הכח הרוחני שניתן לנו חזק. וכמה יזכה האדם לנצח ולאושר אם רק ישתמש בכח האדיר הזה כדי להתמסר לעבודת הבורא ואהבתו. זוהי משמעות החיים עצמה!

ודבר זה נוגע לשאלתך האחרונה. כך הדריכו אותנו חז"ל: "לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצוות אף על פי שלא לשמה, שמתוך שלא לשמה בא לשמה" (פסחים נ, ב). כלומר גם אם אדם עושה תחילה דבר טוב מאנוכיות, בסופו של דבר לבו ייפתח לעשות אותה לשם שמים. כי עשיית הטוב מושכת לאי-אנוכיות. התורה דורשת מן האדם להגיע בסופו של דבר לאהבה שאינה תלויה בדבר: "ואהבת את ה' אלוקיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך" (דברים ו, ה). בכל מצב, אפילו אם נוטל את נפשך! וזוהי התכלית האמיתית אליה היהדות מובילה את האדם, אם רק יילך בדרכה. זוהי האהבה האמיתית, והמטרה של הבריאה כולה, המחברת בין האדם לבוראו באמת. הוא החבל המקשר בין האדם לבורא עולם, והמקנה לאדם בזכות את קירבתו הנצחית של ה'.

כדי לקרוא את החוברת, נא חפשו בגוגל את המילים "שיחה גורלית".