לא מושלם זה המושלם החדש: על חרדה חברתית ופרפקציוניזם

הפחד הגדול ביותר של הסובלים מחרדה חברתית, הוא מפני שיפוטיות וביקורת שתופנה כלפיהם, בעקבות זיהוי חולשה או לקות מצדם. הם שואלים את עצמם מה ניתן לעשות על מנת להחביא חולשות אלו "מתחת לרדאר החברתי" וכיצד להימנע משיפוטיות מצד הסביבה?

מי שסובל מחרדה חברתית בדרך כלל ינסה להישאר "מחוץ לאזור המאיים" ולהימנע ממפגשים וסיטואציות חברתיות בהם עלולים לצוץ ולהתגלות פגמים אפשריים. הימנעות היא כפי הנראה הפתרון האינסטינקטיבי לבריחה מפני משיפוטיות וביקורת אפשרית.

יחד עם זאת קשה מאוד לקיים חיים ללא אינטראקציות חברתיות, ואין ממש דרך להבטיח ששיפוטיות חברתית לא תפגוש בך בדרך זו או אחרת. אנשים הסובלים מחרדה חברתית לעתים מוצאים דרכים יצירתיות נוספות להפחית ולמזער את הסיכוי להיות אובייקט לשיפוטיות או ביקורת חברתית.

הימנעות חברתית היא רק אחת האפשרויות שניתן לבחור, וברוב המקרים מתבטאת על ידי הסתרה של העצמי והיבלעות אל תוך  רקע הדברים, תוך מיעוט באינטראקציה עם הסביבה.

אפשרות נוספת אשר נמצאת בשימוש שכיח היא, לתפקד בסיטואציה החברתית בצורה נכונה ומושלמת ככל הניתן כך שפגמים וחולשות לא יבואו לידי ביטוי ולא יתגלו כלל.

ככל שזו עשויה להיראות בעיני אחדים כתוכנית מושלמת, נשאלת השאלה: האם בכלל אפשרי לתפקד באופן מושלם כל כך, כל הזמן, כך ששום פגם או חולשה לא יצוצו לפתע ויחשפו את האדם לנחת זרועה של השיפוטיות הביקורתית?

מעבר לכך, יש לזכור שישנן תפיסות שונות בכל הקשור למה נחשב כפגם או כלקות ומה לא.

למרות שהפתרון אינו אופטימלי, החשש משיפוטיות ודעה שלילית, מביא אנשים המתמודדים עם חרדה חברתית לבחירה באופציה הזאת.

באילו מקרים שאיפה לשלמות (פרפקציוניזם) עלולה להפוך מסוכנת?

שאיפה "טובה"/מסתגלת לשלמות, מוגדרת כחתירה לעמידה בסטנדרטים ריאליים וסבירים אשר מייצרים תחושה של סיפוק והערכה עצמית מוגברת. האדם מקיים מרדף גמיש אחר הצלחה בלי דאגה מוגזמת לגבי ביצוע טעויות או לגבי התפיסה של איך אחרים מעריכים אותו ומאפשר לעצמו מקום סביר לטעויות. חברתית, הכוונה לאדם הפועל על פי קודים ונורמות חברתיות, כמו הפגנת נימוס כלפי אחרים ומתאים עצמו למצבים חברתיים שונים, מבלי להעסיק את עצמו בדאגות בשל חריגות מינוריות מהקודים הנורמטיביים.

שאיפה בלתי מסתגלת לשלמות, היא נטייה לחתור לעמידה בסטנדרטים גבוהים במיוחד שמלווה ומונעת ע"י פחד מכישלון וחשש לאכזב אחרים ושאין בה כמעט מקום לטעויות.

שאיפה לשלמות פתולוגית מוגדרת כאשר אדם ממשיך במרדף בלתי פוסק אחר הסטנדרטים שהוא מציב לעצמו למרות השלכות שליליות המזיקות לו באופן משמעותי ברבדים שונים: רגשיים / חברתיים / בריאותיים / גופניים, קוגניטיביים או התנהגותיים. בכל מה שקשור לאינטראקציות חברתיות, האדם צפוי לאמץ ולפעול לפי הקודים והנורמות החברתיות באופן הקפדני ביותר תוך שהוא מונע כל הזמן מהפחד להיכשל חברתית ולהפוך מושא לשיפוטיות וביקורתיות של הסביבה. העיסוק והפחד מכישלון ושיפוטיות מעורר מצוקה, ומפגשים חברתיים בד"כ לא ייתפסו כמתגמלים. מצבים חברתיים הם פעמים רבות מקור למצוקה, וככל שרמות המצוקה גבוהות יותר, כך בולטים יותר הסימנים המעידים על התפקיד המרכזי שמשחקת אותה שאיפה לשלמות שאינה מסתגלת.

מחקרים מלמדים שיחידים הסובלים מחרדה חברתית הגביהו באופן משמעותי את רף השאיפה לשלמות.

המחירים של שאיפה בלתי מסתגלת לשלמות

דמיינו את הלחץ לקראת דייט ראשון בתוספת הצורך לוודא שאתם עומדים בסטנדרטים גבוהים במיוחד כך שתהיו מושלמים באופן שלא יאפשר שום שיפוטיות: אם זו הופעתכם החיצונית, יכולת הנאום שלכם או איכות התקשורת המילולית שלכם.

הניסיון להיות מושלם כל כך הוא מתיש ותובעני. הדרישות המקופלות ברצון "להיות מושלם", גורמות לרמות עקה גבוהות טרם מפגשים חברתיים, ואנשים בעלי חרדה חברתית יחוו בד"כ רמות הולכות ומתעצמות של חרדה מקדימה.

ככל שרמת השאיפה לשלמות בלתי מסתגלת גבוהה יותר, כך גדלה תופעת "החרדה המקדימה", שגורמת ביתר שאת לרצון להימנע מאינטראקציות חברתיות.

למרבית הצער, החרדה המקדימה מובילה לצמצום הרשת החברתית, למיעוט באינטראקציות חברתיות ועד כדי בידוד חברתי. כשאדם "מתאמץ" להיות מושלם, מתפתחת אצלו נטייה לדריכות מוגברת לקראת כל טעות או פגם. העיסוק בחוסר השלמות, בכל אותם "פגמים", עלול לגרום לו להיראות הרבה יותר גרוע מאשר מה שהוא באמת, לגרום למודעות יתר חוסר נוחות וחרדה, לא לאפשר התמקדות באירועים המתרחשים ולפגום ביכולת ליהנות מאינטראקציות חברתיות. המתח, החרדה, והמצוקה המתעוררים במגע עם הסביבה עלול לגרום לרצון ל"היעלם", ולהתנחם בבידוד חברתי.

אם כך, אין פלא שאנשים הסובלים מרמות גבוהות של חרדה חברתית, נוטשים פעמים רבות סיטואציות חברתיות כאשר החרדה מתעצמת, מאחר ואז מתווסף אצלם הפחד שאנשים אחרים ישימו לב לחרדה בה הם שרויים.

כאשר ההתנהלות החברתית נשלטת ומפוקחת ע"י רף גבוה מאוד של סטנדרטים וקודי התנהגות קשיחים, אינטראקציות חברתיות הופכות פחות ספונטניות. תהליך הניטור העצמי שנדרש לוודא עמידה בסטנדרטים ובחוקים החברתיים (קודי ההתנהגות), מוביל לשיחות רשמיות מאולצות ונוקשות.

אנשים שחווים חרדה חברתית, בד"כ לכודים בתוך סיטואציה שבה הם מחפשים ומעוניינים בקשרים חברתיים קרובים וחמים, אבל כל הפעולות שהם נוקטים על מנת לגרום לזה לקרות, מונעות את זה בפועל. השאיפה הבלתי מסתגלת שלהם לשלמות, במיוחד במצבים שרמתה גבוהה מאוד, מונעות מהם מלהיות הם עצמם  והדבר עלול להשפיע על היכולת לפתח קשרים אמיתיים שיכולים באמת להוביל לתחושת שייכות וקבלה.

אנשים הסובלים מחרדה חברתית לרב לא לגמרי מודעים לכך, שלכל אדם יש פגמים וחולשות כולל האנשים איתם יש להם אינטראקציות חברתיות. בכל אופן, המיקוד שלהם בעצמם ובפגמים שלהם כל כך טוטאלי שלא מתאפשר להם לראות את הפגמים אצל אחרים. למעשה הם בדרך כלל תופסים אחרים כנינוחים יותר ומעורבים יותר מהם באינטראקציות חברתיות. הם מבצעים השוואות שאינן הוגנות בינם לבין אחרים באופן שמסלף את העובדות ופוגע בהם עצמם. לרוע המזל האופן השגוי בו הם חושבים ותופסים את עצמם, מעצים חרדה ומצבי רוח ירודים. בנוסף, אנשים הסובלים מחרדה חברתית, לוקים באופן תדיר גם בדיכאון.

משנים אסטרטגיה: המסע משאיפה למושלמות בלתי מסתגלת לשאיפה לשלמות מסתגלת

לשאיפה בלתי מסתגלת לשלמות יש מחירים, והיא גם מפריעה להשגת מצוינות.

הפחתת הסטנדרטים הגבוהים שהצבתם לעצמכם במסגרת השאיפה שלכם לשלמות עלולה להיות מפחידה, אך במידה ותעשו זאת בהדרגה, תגלו שהמחירים  ששילמתם בשל השאיפה שלכם לשלמות הולכים וקטנים בעוד שמידת החופש שלכם להיות עצמכם הולכת וגדלה. יש סיכוי טוב שהשאיפה לשלמות תהפוך להיות שאיפה בריאה והכישלון והדחיה מהם אתם כל כך מפחדים ומנסים להימנע לא יהיו התוצאה. למעשה תוכלו לתפקד בדרגה סבירה של מצוינות, שלא מביאה לכדי מצוקה.

מומלץ לקבל עזרה מבעל מקצוע מומחה שיהווה עבורכם בן ברית, ויוכל להדריך ולעודד אתכם כשתזדקקו לכך.

אם לדעתכם הנכם מתמודדים עם רמה גבוהה של שאיפה לא מסתגלת לשלמות "שמנהלת" אתכם בתחומים שונים של החיים מעבר לתחום החברתי, חשוב שתטפלו גם בנושא זה. מחקרים מראים שיש חשיבות במקרים כאלו, בטיפול בשאיפה הבלתי מסתגלת לשלמות במקביל ובנוסף לטיפול בחרדה החברתית היות והתגובה לטיפול בחרדה חברתית יכולה להיות מוגבלת אם השאיפה הלא מסתגלת לשלמות לא מטופלת אף היא.

אורלי סמירה היא פסיכותרפיסטית CBT.