למה לאחד הכול תקוע בחיים, ולשני הכול זורם בקלות?

העולם לא בנוי בצורה שוויונית. חלק עשירים, וחלק עניים; חלק נשואים, וחלק נמצאים בהמתנה ממושכת לזיווגם; חלק זוכים למניין ילדים, וחלק משוועים לזכות לפרי בטן; חלק חזקים ובריאים, וחלק מבקרים כל שני וחמישי בקופת החולים, וכן הלאה. לכל אחד יש מסלול חיים שונה מזה של חברו, המורכב מתנאים שונים: פרנסה, זיווג, ילדים, בריאות, מראה חיצוני, כישורים, אירועי חיים ועוד.

מהי הסיבה בגינה קיבל כל אחד מאיתנו דווקא את אותם נתוני ואירועי חיים הפוקדים את מהלך חייו? מדוע לאחד קל יותר בתחומים מסוימים, והשני מתקשה בהם?

ידוע שתינוק שנולד, לא הגיע כדף חלק ונקי מבחינת תנאיו. הוא קיבל הורים מסוימים שיגדלו אותו, בעלי אופי מסוים, בעלי שיטת חינוך בה הם דוגלים, בעלי רקע סוציו-אקונומי מסוים, וכן האלה. וכן כמובן הוא עצמו נולד עם מראה מסוים, מצב בריאותי, ותכונות אופי מולדות. תנאים אלו לא נקבעו בצורה רנדומלית ומקרית, אלא הכול נקבע טרם ירידת נשמתו מעולמות עליונים לתוך גופו בעולם הגשמי.

בספרו של המקובל רבי אברהם אזולאי 'חסד לאברהם' מובא כי המלאך הממונה על הצלמים (=גופים) מוליך את הנפש באוצר הצלמים על מנת שתבחר לה צלם (=גוף) כרצונה, "ארוך או קצר, שלם או בעל מום, חלש או גבור, יפה או מכוער, וכיוצא בו... וכפי זה אין שום אדם יכול להתרעם מבוראו למה חברו יפה והוא מכוער וכיוצא כי הכל תלוי בבחירתו... ודע כי הכל תלוי בבחירתו של אדם אם חלש ואם גבור, אם עשיר ואם עני, אם קצר ואם ארוך, אם מכוער ואם נאה, אם בזוי ואם נכבד, ואם גס ואם חריף" (מעין ד, נהר יא).

רבי יעקב סקילי זצ"ל, מחכמי ספרד ותלמיד הרשב"א, כותב בספרו 'תורת המנחה' (פרשת מטות-מסעי, דרשה סד)  כי כל מה שעובר על האדם במהלך חייו, כל קורות ועלילות חייו, אושרו על ידו מצד בחירתו ורצונו בהם, טרם ירידתו לעולם, והנה לשונו "כשהנפש השכלית משתלחת לבוא להתקשר בחומר, שואלים לה שתבחר לה הדרך שתחפוץ ותרצה בו", ופה מביא רבי סקילי את הכתוב בגמרא "כל מעשה בראשית בקומתן נבראו, בדעתן נבראו, בצביונם נבראו, שנאמר (בראשית ב, א) "ויכולו השמים והארץ וכל צבאם" - אל תקרי 'צבאם' אלא 'צביונם'", ורש"י מבאר "לדעתם – שהודיעם שיבראם והם ניאותו; לצביונם–  דמות שבחרו להם".

וכן מוסיף ואומר, "ענייני האדם וקורותיו בעולם הזה – יש צדיק וטוב לו, צדיק ורע לו, רשע ורע לו, רשע וטוב לו... ובפסוק "ואל תשכחי כל גמוליו" רמז דוד המלך כי אלו הקורות שכוחות ונעלמות מן האדם אם לא יעורר לבו וייתן דעתו לדעת כי כולם גמולות הן, והדין דין אמת ופועל אדם ישלם לו... ואלו הדרכים והעלילות כולם באים באדם מצד בחירתו ורצונו, וכל אחד ואחד בחר ורצה במקרה הבא עליו, בין טוב בין רע".

וכך מביא גם רבינו בחיי "כל הנבראים כולם נבראו בחפצם ורצונם, והקב"ה הודיעם בראשית הבריאה כל ענייניהם כולם וכל המקרים העתידים לבוא עליהם, וכן הודיעם ימי חייהם ומיתתם היאך תהיה, וכן עניין מזונותיהם, אם בריווח אם בצער, אם על ידי עצמם אם משל אחרים. וכן דרשו רבותינו ז"ל 'כל מעשה בראשית לדעתם נבראו לצביונם נבראו', שנאמר (בראשית ב) "וכל צבאם", והכל רצו וקבלו" (דברים כב, ח).

כלומר, כל נתוני ומאורעות החיים הובאו לפני הנשמה טרם ירידתה לתוך גוף בעולם הזה, ומשום שהיא ידעה שהכול נועד לתיקונה וזו הדרך הטובה ביותר עבורה כדי להגיע אל תכליתה, הסכימה לכך מתוך רצונה ובחירתה. את הדברים הטובים בחיינו ואת הקשיים, את ההצלחות ואת ההתמודדויות, את הכישורים ואת המגרעות – בחרנו אנו, לטובת עצמנו.