חידות בדיני כשרות המאכלים

1) לחם שנאפה על ידי יהודי ירא ה', ואין בו שום מרכיב של איסור, אלא כל מרכיביו כשרים למהדרין, ובכל זאת אסור לאוכלו - הכיצד?

2) איך יתכן שיהיה מותר לאכול אדם?

3) מתי מותר לאדם לאכול חזיר (בפני עצמו, שאינו בטל ברוב), אף שאינו במצב של פיקוח נפש?

4) איזו בהמה מותר לאכול מבשרה, אך אסור לשתות את החָלָב שלה?

5) גדֵל על האילן - ואסור באכילה (גם לאחר שעברו ג' שנים מהנטיעה) - היתכן?

6) היכן מצינו דבר שכאשר הוא מונח בכלי אסור לאוכלו, אך אם היה בתוך פיו היה מותר לאוכלו?

7) שני דברים - האחד כשר והאחד אינו כשר, וכאשר מניחים את האינו כשר על גבי הכשר, נעשה האינו כשר לכשר, והכשר נעשה לאינו כשר - היתכן?

8) מתי שחיטת ראש התרנגולת תהיה כשרה, אך ורק אם ישחוט בו-זמנית ראש תרנגולת נוסף?

9) יהודי בישל בשר כשר למהדרין, בסיר בשרי (שגם הוא היה כשר), ומעתה אסור לו להשתמש בסיר עד שיגעילו - הכיצד?

תשובות

1) לחם שנילוש בחלב, גזרו חכמים שלא לאוכלו, משום החשש שמא יאכלו אותו עם בשר, כיון שאינו ניכר שמדובר במאכל חלבי. וזה לשון השו"ע (יור"ד סי' צ"ז ס"א): "אין לשין עיסה בחלב, שמא יבוא לאוכלה עם הבשר. ואם לש, כל הפת אסורה, אפילו לאוכלה לבדה. ואם היה דבר מועט, כדי אכילה בבת אחת, או ששינה צורת הפת שתהא ניכרת שלא יאכל בה בשר, מותר[1]. כיוצא בו, אין אופים פת בתנור שטחו ב'אליה' (-חלק משומן הבהמה), ואם אפאה, דינה כעיסה שנילושה בחלב", (שאסורה באכילה, ובמקרה שהיה דבר מועט, או ששינה צורת הפת, הפת מותרת).

2) אם שחטו בהמה טהורה ומצאו דמות אדם בתוכה (כך מתבאר מתוך דברי התוספות במסכת נדה כ"ג: ד"ה ומצא בתירוצם השני. אולם ב'תבואות שור' סי' י"ג סק"כ מבואר, שלא נפסק כך להלכה, אלא למעשה אין לאכול את דמות האדם שנמצאה בבהמה. וע"ע ב'בכור שור' בנדה שם, שכתב לצדד בדעת הרמב"ם שאכן אדם הנמצא בבהמה מותר באכילה).

3) א) השוחט בהמה טהורה ומצא בתוכה חזיר[2] - מותר החזיר באכילה[3].

ב) כתב הריטב"א (קידושין מ"ט:): אמרו באגדה: למה נקרא שמו "חזיר"? משום שעתיד ה' יתברך להחזירו לישראל לעתיד. וכן מצינו בפירוש ה'אור החיים' הקדוש שכתב על הפסוק וְאֶת הַחֲזִיר כִּי מַפְרִיס פַּרְסָה הוּא וְשֹׁסַע שֶׁסַע פַּרְסָה וְהוּא גֵּרָה לֹא יִגָּר טָמֵא הוּא לָכֶם (ויקרא י"א, ז'): "פירוש, תנאי הוא הדבר, כל זמן שהוא לא יגר, אבל לעתיד לבא יעלה גרה ויחזור להיות מותר, ולא שישאר בלא גרה ויוּתר, כי התורה לא תשונה".

4) א) בהמת 'פסולי המוקדשין'. דהיינו, בהמת קדשים (שהוקדשה לקרבן), שנפל בה מום הפוסל אותה מהקרבה לה', יש לפדות אותה מקדושתה, והדין הוא, שלאחר פדיונה מותר לאכול את בשרה, אבל החָלָב והגיזה שלה אסורים. (בכורות ט"ו.).

ב) מבואר בשולחן ערוך (יור"ד סי' י"ד ס"ה), שעובר שהוציא אבר לפני גמר השחיטה, ונאסר האבר (משום 'ובשר בשדה טריפה לא תאכלו'), ואחר כך נשחטה האֵם, והוציאו את העובר, והרי הוא נקבה - אזי אסור לשתות את החלב שלה, הואיל והוא בא מכלל האברים, ויש בה אבר אחד אסור - האבר שיצא בעת השחיטה, והרי זה כחלב טרפה שנתערב בחלב כשרה. (ומותר לאכול מבשר בהמה זו, מלבד בשר האבר שיצא לחוץ, יעויין שם בס"ב).

5) נאמר בשו"ע (יור"ד סי' פ"ד סעיף ט"ו): "מיני עופות הגדלים באילן ותלויים באילן בחרטומיהן, אסורים משום שרץ השורץ על הארץ".

6) א) נאמר בשולחן ערוך (יור"ד סי' ס"ו ס"י): "דם אדם, אם פירש ממנו אסור משום מראית עין. לפיכך אם נשך הככר בשיניו ויצא דם משיניו על גבי הככר, צריך לגרדו. אבל (דם) שבין השינים, מוצצו".

ב) נאמר בשולחן ערוך (יור"ד סי' פ"ד ס"א): "שרצים הגדלים במים שבכלים ושבבורות שיחין ומערות שאינם נובעים, מותרים, אף על פי שאין להם סנפיר וקשקשת. לפיכך שוחה ושותה מהם, ואינו חושש לשרצים שבהם אם יזדמנו לתוך פיו. אבל אסור לשאוב בכלי ולשתות מהם".

7) מצינו זאת במליחת הבשר. דהיינו, המלח הוא כשר, והבשר אינו ראוי לאכילה מחמת הדם שבו, וכאשר שמים את המלח על גבי הבשר, נעשה הבשר כשר לאכילה, והמלח מעתה אינו כשר (כמבואר ברמ"א ביור"ד סי' ס"ט ס"ט).

8) מעשה היה שנולדו שני אפרוחים מחוברים מן הצד, והיו ממש כב' תרנגולים שלהם ב' ראשים, ב' צווארים, וד' רגליים, וכל אחד אוכל היה בפיו מן המאכל שנתנו לו, רק שהיו לבשר אחד מחמת שהיו דבוקים מן הצד. והועלתה השאלה לפני בעל שו"ת 'הלכות קטנות' (ח"א סי' רמ"ט) - האם מותרים הם בשחיטה? והשיב: "אם יחיו י"ב חודש (שאז יצאו מכלל טריפה), ישחוט שני ראשין כאחד שלא יבא לידי שהייה", (שהייה היא הפסקה באמצע פעולת השחיטה, כשיעור שחיטת בעל חיים אחר כמותו. וזה אחד מחמשת הדברים הפוסלים את השחיטה).

9) מבואר במשנ"ב (סי' שי"ח סק"ד), שקדירה שבישלו בה באיסור בשבת-קודש, אסור לבשל בה, מפני שהיא בלועה בדבר האסור. (והוסיף, שכל זה הוא דוקא כשבישל באיסור לאדם בריא, אך אם בישל עבור חולה מסוכן - מותרת הקדירה).

לרכישת הספר "ופריו מתוק" בהידברות שופס, הקלק כאן.