שיטת הטיפול שמצילה את חולי הלימפומה

הקידמה הטכנולוגית המאפיינת את עולם הרפואה בשנים האחרונות מספקת פיתוחים שנדמה כאילו נלקחו מסרטי מדע בדיוני, אך הם אמיתיים לגמרי וכבר היום מסייעים לטפל במחלות שעד לא מזמן, נותרו ללא מענה. טיפול חדשני שנכנס לסל הבריאות לפני 3 שנים, מסייע לסוגי מחלות סרטן שנותרו עדלא מזמן ללא טיפול הולם.

לימפומה פוליקולארית היא מחלה שאינה ניתנת לריפוי. אפשר לחיות שנים רבות עם לימפומה פוליקולארית עם טיפול או ללא טיפול, אך ברגע שהיא מהווה סיכון למטופל או הופכת למחלה סימפטומטית אנחנו חייבים לטפל.

לימפומה היא מחלה ממארת של הלימפוציטים. תפקיד הלימפוציטים במערכת החיסון הוא קריטי. הם עוברים בכלי הדם דרך הרקמות, נותנים הגנה מפני זיהומים וגם מטפלים בתאים זרים כמו תאי סרטן. לעיתים אותם תאים שאמורים לטפל בתאי סרטן - הופכים בעצמם לממאירים וזו למעשה לימפומה, על קצה המזלג.

את הלימפומה נהוג לחלק לשתי קבוצות עיקריות - הראשונה אגרסיבית והשנייה אינדולנטית, כלומר כרונית ושקטה. הלימפומות הכרוניות מתפתחות באיטיות, והנפוצה ביותר בתוך קבוצה זו היא "פוליקולאר לימפומה''. לרוב היא מתפתחת באיטיות, ובניגוד לסוג האגרסיבי - ניתן לחיות איתה לאורך שנים רבות גם ללא טיפול. כאשר היא הופכת לסימפטומטית, או כשניתן לאתר גושים וגידולים שעלולים לסכן איברים חיוניים, מתחילים לתת טיפול.

לימפומה פוליקולארית הופכת למסוכנת כאשר מתחילה להיווצר פגיעה בייצור של הדם במח העצם, המקשה על יכולתו של הגוף להמשיך לתפקד ולהדוף זיהומים. הקושי הגדול הוא לאבחן את המחלה בשלבים מוקדמים, כיוון שלרוב, החולים חשים בטוב עד שהמחלה מתפשטת. חולים רבים מאובחנים במקרה, למשל כי עברו טראומה והגיעו למיון, או לאחר בדיקות דם שנעשו למטרה אחרת לגמרי. לעיתים החולים מבחינים בנפיחות באזורים שונים, כמו צוואר, בתי שחי או מפשעות, או שהם חשים בכאב בטן חריג, או קוצר נשימה - בשל גידול הלוחץ על דרכי הנשימה. בשלבים מאוחרים יותר ייתכנו גם  חום וירידה במשקל, שקורים לרוב כאשר המחלה מפושטת. שיעור ההיארעות של כל הלימפומות בארץ הוא מהגבוהים בעולם: 16 חולים לכל 100 אלף תושבים בשנה. לימפומה פוליקולארית היא השנייה בשכיחותה, ומהווה כרבע מכלל הסוגים השונים. כ-80% מהחולים מגיעים אל הרופא כאשר למעשה המחלה כבר מפושטת, והם מופתעים מאוד, כי לא מרגישים אותה לפני כן.

כאשר מחליטים להתחיל ולטפל בלימפומה פוליקולארית, בין אם בשל אופי מחלה אגרסיבי ובין אם בשל הגעתה לשלב בו אין ברירה אלא להתחיל טיפול, ישנן מספר אפשרויות העומדות בפני הצוות הרפואי והמטופלים. ראשית, טיפולים בסיסיים - כלומר, שילוב של כימותרפיה ואימונותרפיה, העושה שימוש בנוגדנים כנגד אנטיגן הנמצא על גבי תאי הלימפומה. זהו טיפול שנחשב לסטנדרטי עבור קו ראשון, וגם במקרה של חזרת המחלה. האתגר מתחיל בקווים המתקדמים יותר, כאשר הטיפולים הבסיסיים לא משפיעים יותר על מהלך המחלה. כניסתה של טכנולוגיית ה- CAR-Tמאפשרת להציע גם מענה יעיל למטופלים שמחלתם אינה מגיבה לטיפול הסטנדרטי, עם מידת רעילות נמוכה ופרופיל תופעות לוואי נסבל.

הטיפול החדשני בתאי CAR-T הוא אימונותרפיה שאינה מבוססת כימותרפיה. הטכנולוגיה הזאת מחזקת את יכולתה של מערכת החיסון לטפל בסרטן. כל אחד מאיתנו מייצר במהלך חייו תאי סרטן, ומערכת החיסון שלנו, בעיקר תאי ה-T, מזהה את תאי הגידול, תוקפת ומחסלת אותם עוד בטרם הם הופך למחלה. אצל חלק מהאנשים, תאי הסרטן יצליחו להתחמק ממערכת החיסון, להתפתח ללא הפרעה ולהפוך לגידול. באמצעות שימוש בטכנולוגיית ה-CAR-T, מעניקים למערכת החיסון את הכלים לזהות ולתקוף באופן ממוקד את תאי הלימפומה. אנחנו למעשה מחנכים מחדש את מערכת החיסון לזהות ולתקוף את התאים הסוררים. אנחנו לוקחים דם מהחולה ומעבירים אותו למעבדה, שם מפרידים את תאי ה-T משאר מרכיבי הדם, ומשתילים להם גנים שיסייעו להם להילחם בתאי הסרטן, באמצעות ייצור קולטנים כנגד חלבון הנמצא על גבי תאי הסרטן עצמם. לאחר תהליך זה, התאים המחודשים – שלהם היכולת הנדרשת להילחם בלימפומה – מוחזרים בעירוי לגופו של המטופל.

אחוזי התגובה של טיפול זה בלימפומה פוליקולארית הינם גבוהים במיוחד, ומגיעים לכדי 85-90%, ובמספר רב של מטופלים אלה התגובה נשמרת לטווח מאוד ארוך. אין ספק שטיפול בתאי CART ישנה לחלוטין את הפרדיגמה הטיפולית בחולי לימפומה פוליקולארית.

הכותב הוא מנהל שותף במערך להמטו-אונקולוגיה והשתלות מח עצם במרכז הרפואי שיבא