מה אפשר לעשות כשפוחדים לנהוג?

יש לנו שלושה ילדים. הילד השני, בן ה-5, הוא ילד מיוחד מאוד, החברים אוהבים אותו, וגם הסבים והסבתות. אבל יש לנו בעיה, בכל פעם שאנחנו מגיעים לבקר ויש אצל הסבא והסבתא עוד נכדים, הוא לא מפסיק לעשות דברים בעייתיים. הוא מרביץ לאחיינים, הוא מבלגן לסבתא את מה שהיא מסדרת, לדוגמה, היא קיפלה כביסה, והוא פשוט ניגש והפך את כל מה שהיא קיפלה. הוא פשוט גורם לכולם להתרגז עליו. מה אנחנו יכולים לעשות?

הסבירו לילד, לפני שאתם יוצאים לבית סבא וסבתא: על פי רוב אתה מתנהג שם יפה מאוד, ונעים לשהות איתך שם, אבל לפעמים אתה עושה דברים שמכעיסים את סבתא. כיוון שזה הבית של סבתא, היא תחליט מה היא מרשה לעשות ומה לא. ברגע שלא תוכל להתגבר על עצמך, ובכל זאת תתנהג שם שלא כפי שצריך להתנהג – נצטרך לחזור איתך הביתה.

ואכן, כמה שזה מרגיז לצאת באמצע, אחד מכם, ההורים, ייקח את הילד בלי אומר ובלי דברים, יתן לו יד ויצא אתו הביתה, גם אם הילד כועס ומתמרמר.

חשוב לעשות זאת ללא כעס. שהילד לא ירגיש שזה עונש, אלא פשוט תוצאה של מה שקורה.

 על פי רוב ילד לא יאהב ללכת הביתה, כשכול בני הדודים מבלים שם יחד.

לכן כשיראה שאתם רציניים, הוא יפסיק לנהוג כפי שנוהג.

(מנוחה פוקס, סופרת ומומחית תהליכי חינוך)

* * * 

מה גורם לחרדת נהיגה, ואיך היא נראית?

לרובנו, נהיגה מסמלת אמצעי לעצמאות וחופש, ונתפסת כפעולה בסיסית המאפשרת אורח חיים יעיל ומהנה יותר. חרדת נהיגה היא אחת החרדות הנפוצות, הגורמת לתחושה של חוסר אונים וחשש מאיבוד שליטה, ועוצמתה משתנה מאדם לאדם.

ישנם אנשים החוששים מנהיגה בכבישים סואנים, מהירים או מבודדים, או כאלו שחוששים מנסיעה בחושך או בתנאי מזג אוויר סוערים.

יש כאלו שחוששים שיאבדו את דרכם ולא ידעו כיצד להתמצא, יש כאלו שרוצים להבטיח לעצמם אפשרות לעצירה בצד ולכן לא נוסעים בכבישים מהירים. לכל אחד יש הפחדים המאפיינים את חרדת הנהיגה שלו.

החרדה יכולה להופיע כתגובה לאירוע טראומטי הקשור במעורבות בתאונה או בחשיפה לתאונה קשה בה נפגעו אחרים. לעיתים, אדם שחווה התקף פאניקה בזמן נהיגה עלול לקשר את ההתקף לנהיגה עצמה, ולפתח חרדה והימנעות כתוצאה מכך.

מטופלים עם פחד מנהיגה מדווחים בפגישה הראשונה על רגע מכונן בזמן נהיגה שבו הרגישו שהחרדה עולה במהירות, והתחושות הן של איבוד שליטה.

לפני הרגע הזה לא היתה להם חרדת נהיגה, ולאחר הרגע הזה חרדת הנהיגה היתה קיימת ונוכחת בעוצמה בחייהם. מאותו הרגע הם עסוקים ב"התנהגויות בטוחות" (נהיגה במהירות נמוכה, התבוננות מוגזמת במראות, האטה לפני מעבר נתיב) שנועדו לצמצם את הסיכוי לאיבוד שליטה, אך בפועל, התנהגויות אלו רק מחזקות את החרדה.

לעיתים, תחושת חוסר שליטה כללית במקומות אחרים בחיים מתבטאת דרך הנהיגה. אנשים עם נטייה לאגור את הקשיים שלהם מדווחים על התפרצות של החרדה. במקרה כזה, המקום בו התרחש התקף החרדה הראשון, מקבל ייחוס כ"מקום שמעורר את החרדה". במידה וההתקף התרחש בזמן נהיגה, ישנה נטייה להאמין שהנהיגה מייצרת את ההתקף.

הניסיון מוכיח שהדרך הטובה ביותר לייצר שינוי היא על ידי חשיפה. לאט לאט הגוף מסתגל לרמת חרדה גבוהה יותר ויותר, ומאפשר שחרור של שליטה.

(אורלי סמירה, יועצת זוגית ופסיכותרפיסטית CBT)