איה קרמרמן על עליית מחירי הלחם: למה שלא תדאגו לבריאות שלנו?

לפני כשבועיים דווח בחדשות על העלאת מחיר הלחם האחיד. התלבטות קשה עמדה בפני הוועדה. מחד, דרישת המאפיות להעלאת מחיר הלחם לאור התייקרות חדה של החיטה בעולם. תודה לפוטין. מאידך, הפגיעה הבלתי נמנעת בשכבות החלשות, הנשענות על הלחם האחיד כמרכיב עיקרי בתזונה שלהן. לבסוף הוחלט על העלאה הדרגתית של 21%. אם לא הספיקו עליית מחירי הדלק, החשמל ושאר ירקות, אז קבלו עוד עלייה "בקטנה". הפעם "שאר ירקות" לא כביטוי, אלא מילולית - באמת מחירי הירקות והפירות האמירו. באותה נשימה ראש הממשלה לפיד הנחה לפעול "להגדלת תקציב הביטחון התזונתי באופן שיקל על משפחות מעוטות יכולת". טוויט חמוד, ריק מתוכן. "פגיעה בחלשים, ממשלה מנותקת", קראו בתמורה האופוזיציונרים. לפי נתוני הלמ"ס מ־2018 גם השכבות החלשות, או החמישון התחתון, אינו נסמך עוד על הלחם האחיד. אם כך - אפשר לטעון - מהומה רבה על לא דבר. ספין פוליטי, נקודות טרום בחירות. מצד שני, אני גרה בסמיכות לשכונה שתושביה נמצאים תחת ההגדרה של "רמה סוציואקונומית נמוכה", והלחם האחיד הוא זה שממלא את השקיות. טוב מראה עיניים. נתוני למ"ס לחוד ומציאות לחוד.

כשמרגרינה הייתה בריאות

הלחם האחיד נולד לפני כולנו, בימי המנדט הבריטי, ונשאר פה אחרי ומאז, ועם זאת הוא הלחם הכי ישראלי שיש. את המתכון המיתולוגי רקחו הבריטים. המתכון כמעט לא השתנה, חוץ מהוספת אי אלו חומרים משמרים ותחליבים, חסרי ערכים תזונתיים. במאפיות מסוימות מצ'פרים גם בשמנים מוקשים, לאקסטרה בריאות והתקפי לב. בשנות הצנע מחיר הלחם הפך להיות בפיקוח המדינה, מתוך דאגה לשכבות החלשות. כך הוא נשאר בלקסיקון ובמטבח הישראלי עד עצם היום הזה. ללחם יש כמה שמות: לחם אחיד, לחם כהה, לחם שחור. אבל מאחורי השמות הפרה־היסטוריים והצבע הכהה יש אמת פשוטה אחת. הלחם עשוי מ־100% קמח לבן. נקודה. אף אחד, אגב, לא טוען אחרת. מדובר באותו קמח לבן שמעודד השמנה וידוע כחסר סיבים תזונתיים. אותו קמח לבן שמעלה במהירות את מדדי הסוכר בדם ואסור בתכלית האיסור לאנשים עם נטייה לסוכרת. אותו קמח לבן שהוא למעשה פחמימה ריקה, זו המומלצת על ידי אפס תזונאיות ברחבי העולם, ואין ולו תיאוריית תזונה בריאה אחת שמצדדת בשימוש בו. אותו קמח לבן שממליצה שלא לצרוך פרופ' רונית אנדוולט, מנהלת אגף התזונה במשרד הבריאות. דרך אגב, הלחמים הנוספים שנמצאים תחת פיקוח וסבסוד הם לחם לבן, לחם לבן פרוס וחלה לבנה מרובעת. ביטחון תזונתי זה אנחנו.

אמי מספרת שסבתא שלי נתנה לה לחם עם מרגרינה. באותם ימים מרגרינה הייתה שם נרדף לבריאות. פעם נושא התזונה היה מינורי במודעות של האנשים. פעם אנשים עבדו בעבודה פיזית למחייתם ולא ישבו מול הפלאפון ודמיינו שאצבע שגוללת מסך שורפת קלוריות. פעם אנשים חשבו שלעשן סיגריות לא הורג, ולשבת בשמש מרוחים בשמן 'הוואיין טרופיק' מספר 2 זה בריא. אבל התקדמנו. אף אחד לא מורח שמן קוקוס לפני יציאה לשמש, אף אחד לא טוען שמרגרינה לא סותמת את העורקים (חוץ מאנשים שטוענים שריץ' זה לא מרגרינה) ובאמת שאף אחד לא ממשיך לטעון שקמח לבן תורם לתזונה שלנו. אנחנו חכמים יותר ומודעים יותר. התקדמנו. כולנו. חוץ מהלחם האחיד. הוא על משמרתו עומד איתן.

לפני כמה שנים נכחתי בהרצאה שיזם משרד הבריאות בנושא תו התקן החדש ללחם, שהושק על ידם בגאווה רבה. בהרצאה הוסבר שהמשרד לקח על עצמו את המשימה החשובה להבריא את מבחר הלחמים בסופר, כדי להקל על הצרכן הישראלי לבחור נכון ולשמור על בריאותו. הם השקיעו משאבים גדולים ונפגשו ארוכות עם יועצי תזונה, רופאים ומאפיות על מנת להחליט על התקן הנכון, איזה לחם ראוי להיקרא "בריא" ולקבל את תו התקן של משרד הבריאות. בשפת המיתוג: "אפשרי־בריא". כדי להיכלל בקטגורית הלחם הבריא ישנם שלושה תנאים: 80% מתכולת הקמח חייבת להיות עשויה דגנים מלאים; תכולת הנתרן המרבית 400 מ"ג ל־100 גרם מוצר; והערך הקלורי - 250 קק"ל ל־100 גרם מוצר.

יש לי השגות גדולות על התקן הזה. לדעת תזונאים רבים התקן לא מספיק מהודק, משאיר פרצה המאפשרת הוספת רכיבים מזיקים (כמו קמח לבן, קמח סויה, שמנים מוקשים ועוד) ובכך מכשיל אנשים שלא יודעים לקרוא לעומק את רשימת הרכיבים. מבחינתם חותמת משמעה בריא. אבל זה כאמור נושא אחר. הפואנטה שלי היא שבמדינת חלם שבה אנחנו חיים, יד ימין לא יודעת מה יד שמאל עושה. בחדר אחד במסדרונות הממשלה יושבים שרי ופקידי האוצר והרווחה ודנים במחיר הלחם המסובסד; בקצהו השני של אותו מסדרון משרד הבריאות מוציא תו תקן ללחם. אופס, כנראה המסדרון ארוך מדי. הלחם המסובסד, שהוא חלק מתוכנית ביטחון תזונתי לחלשים ביותר, אינו עומד בתקן של משרד הבריאות ללחם מומלץ ובריא.

מתכון להשמנת ילדים

הקשבתי ארוכות לתוכניות רדיו שעסקו בנושא. בזה אחר זה התראיינו חברי כנסת והודיעו שהם יעמדו על רגליהם האחוריות לפני שיאפשרו לממשלה לפגוע בחלשים ביותר. אף לא אחד מהם התייחס לעובדה שהמדינה מלכתחילה מסבסדת מזון שמוכח מחקרית כפוגע בבריאות של החלשים ביותר. רוצים לשמור על החלשים? מעוניינים לתת ביטחון תזונתי לאלו הנשענים על המזון המסובסד? תחליפו את המתכון! תמירו את הקמח הלבן בקמח מלא. אם לא במלואו, אז 80%, כמו בהמלצת משרד הבריאות. היה ניסיון להוביל מהלך כזה מטעם ארגונים חברתיים, ולצערי הוא טורפד. למה? תשאלו בעלי אינטרסים.

השאלה שאנו צריכים לשאול היא למה בעולם מודע, מחפש ומעודד בריאות, בארץ שנלחמת במגפת השמנה, כל כך קשה לעשות מהלך להבראת הלחם האחיד? אם בעיני הממשלה חשוב להמשיך ולסבסד לחם ולתת קרקע תזונתית יציבה למעמד החלש, למה היא דבקה במתכון ארכאי שמקדם את התור לרופא ותו לא? אין פה סיפור חמוד ונוסטלגי על המתכון הסודי של סבתא. אין צורך שהעוולה הזו תמשיך להשמין דורות חדשים של ילדים. אם לחם הוא בסיס התזונה שלנו, אסור שהוא ירע את הבריאות, יחליש את הגוף ויגרום למחלות. הוא חייב להיות מזין ולספק לנו תזונה. עיין ערך המילה "מזין": בעל ערך תזונתי, יעיל לבניין הגוף. מספק את אבות המזון. אני לא מבינה, רק לי יש היגיון בריא?

הטור פורסם בעיתון "בשבע".