אחוז החסימה: כיצד הוא נקבע, ומהן השלכותיו על המערכת הפוליטית?

מדי מערכת בחירות הן צצות כפטריות אחר הגשם: מפלגות קיקיוניות יותר או פחות, שהצד השווה שבהן – שאינן עומדות לעבור את אחוז החסימה. משכך, במרבית המקרים התקשורת כמעט ולא עוסקת בהן וחלק נכבד מהן אף אינן מוכרות על ידי רוב הציבור בישראל, מלבד אי אלו פקידים העוסקים במערכת הבחירות הקרבה.

במערכת הבחירות הקודמת, לדוגמה, רצו לכנסת מלבד המפלגות הבולטות דוגמת הליכוד, תקווה חדשה וימינה, 25 מפלגות נוספות, החל ממפלגות הישראלים, המפץ החברתי וברית השותפות לאיחוד לאומי, ועד הגוש התנכי, ואני ואתה. במערכת בחירות זו נרשמה מציאות אבסורדית, שבה מתוך מרבית המפלגות שהתמודדו בבחירות רק 13-14 מפלגות היו מוכרות לאזרחי ישראל ועברו את אחוז החסימה.

מהו רף אחוז החסימה?

נכון להיום, כדי שמפלגה תעבור את אחוז החסימה ותיכנס אל הכנסת עליה לקבל החל מ-3.25% מהקולות.

כיצד פועל אחוז החסימה?

מאז הקמת המדינה והבחירות הראשונות, נותרו מחוץ לכנסת מפלגות שנתמכו על ידי אלפי אזרחים אך לא קיבלו מספיק קולות שיעבירו אותן את אחוז החסימה. עם הקמת המדינה, אחוז החסימה עמד על 0.83% בלבד. קביעת אחוז החסימה בבחירות הראשונות לא נעשתה באופן ישיר אלא עקיף, כאשר הוחלט כי מפלגה שלא תקבל לפחות קול אחד מתוך 121 קולות כשרים לא תשתתף בחלוקת המנדטים העודפים. שש שנים לאחר מכן נקבע כי אחוז החסימה יעמוד על 1%. רף זה, שנותר על כנו במשך שנים ארוכות, אפשר גם למפלגות שקיבלו מנדט בודד לכהן בכנסת ישראל. בין היתר היו אלו מפלגות העולם הזה ורץ, שנכנסו לכנסת עם מנדט בודד.

(צילום: shutterstock)

לפני כשלושה עשורים הועלה אחוז החסימה ל-1.5%. בהמשך הועלה הרף ל-2%, ובבחירות לכנסת ה-20 נדרשה מפלגה שביקשה להיבחר לכנסת לקבל לפחות 3.25% מקולות המצביעים בעקבות חקיקה שהועברה בכנסת. את המהלך להעלאת אחוז החסימה ל-3.25% הוביל יו"ר ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן, שביקש לצמצם את הכוח הערבי בכנסת שהיה מורכב עד אז משלוש מפלגות קטנות שכוחן נע בין 3 ל-4 מנדטים. בפועל, הושג האפקט ההפוך: בעקבות העלאת אחוז החסימה המפלגות הערביות התאחדו, וכוחן עלה מ-11 מנדטים בכנסת ה-19 ל-13 בכנסת שלאחריה.

במערכת הבחירות הנוכחית, אלו מפלגות בולטות נתונות תחת האיום של אחוז החסימה?

מפלגתה של איילת שקד, הרוח הציונית, נמצאת בסיכון גבוה שלא לעבור את אחוז החסימה וברוב הסקרים היא מקבלת כ-2% בלבד. בחלק קטן מהסקרים היא עברה את אחוז החסימה, אולם ההנחה היא שהמפלגה לא תיכנס לכנסת. רבים מעריכים כי שקד תפרוש עם התקרב מועד הבחירות – במטרה שלא להתבזות בכישלון.

מפלגה נוספת שצפויה להוריד לטמיון קולות רבים היא המפלגה הכלכלית של ירון זליכה, אשר זוכה לתמיכה מסוימת בציבור. מפלגתו של אלי אבידר, הפונה לאנשי מחאת בלפור, גם היא איננה צפויה לעבור את אחוז החסימה.

מאות קולות שהפילו את הגוש

מה הפרופיל של המפלגות שאינן עוברות את אחוז החסימה?

מאחורי נפילתן של מפלגות רבות אל מתחת לאחוז החסימה ניצבת העובדה שלפיה אדם נחוש יכול להקים מפלגה ללא מאמץ רב. בשלב ראשון הוא הוא יצטרך להחתים מאה אנשים בלבד, ולשלם אלפי שקלים עבור רישום המפלגה. לאחר מכן הוא יחויב בהוצאה קלה יחסית, במסגרת המחויבות של כל מפלגה באשר היא לפרסם את דבר הגשתה במספר כלי תקשורת, בעלות כוללת של אלפי שקלים. הקלות היחסית בה ניתן להקים מפלגה הביאה לכך שלאורך השנים הוקמו שורה של מפלגות בידי אנשים שביקשו אהדה ציבורית או האמינו לחינם שהציבור ייתן בהם את אמונו.

מיהן המפלגות הבולטות שלא עברו את אחוז החסימה?

בסבבי הבחירות האחרונים היו מספר מפלגות בולטות שלא עברו את אחוז החסימה. אחת מהן היא מפלגת צומת, שרצה באחד מהסבבים וקיבלה תמיכה נאה של למעלה מ-15 אלף מצביעים. מפלגה נוספת שזכתה לתמיכה רבה היא מפלגתו של משה פייגלין, זהות, שהגיעה קרוב מאוד לאחוז החסימה עם 2.74% מקולות המצביעים, אך לא צלחה אותו.

המפלגה הבולטת ביותר שמצאה את עצמה מתחת לאחוז החסימה הייתה ימינה בגלגולה הקודם, תחת הכינוי הימין החדש. היא זכתה בסקרים לשישה מנדטים, אולם השיגה כ-1,400 קולות פחות מאחוז החסימה ובכך מנעה הקמת ממשלת ימין ודרדרה את ישראל לפלונטר פוליטי שלא הסתיים עד עתה.

האם לאחוז החסימה יש השלכות משמעותיות על תוצאות הסופיות של הבחירות?

בחלק מהמקרים ניתן לייחס לאחוז החסימה את האחריות לתוצאות הסופיות. דוגמה בולטת לכך היא, כאמור, חוסר ההצלחה של הימין החדש לעבור את אחוז החסימה. בבחירות האחרונות היה חשש בגוש השמאל כי מרצ וכחול לבן לא יעברו את אחוז החסימה – במקרה שזה היה קורה, סביר להניח שהממשלה הנוכחית לא הייתה קמה והימין היה מקים את הממשלה.

מאז העלאת אחוז החסימה ל-3.25% לפני חמש שנים, נרשם גידול קל במספר הקולות שיורדים לטמיון, לאור העובדה כי מפלגה צריכה לזכות בכ-150 אלף קולות כדי להיכנס לכנסת. משכך, הנתונים הללו ודאי משפיעים על התוצאות הסופיות.

(צילום: shutterstock)

למעשה, מבדיקה שערך גלובס עולה כי בבחירות לכנסת ה-21 ירדו לטמיון קולותיהם של מאות אלפי ישראלים, שלו היו מתאגדים לכדי מפלגה אחת – היא הייתה זוכה לעשרה מנדטים, שיכלו לשנות לחלוטין את תוצאות הבחירות. גם במערכות בחירות אחרות אבדו קולות רבים, בשיעור שנע בין חמישה לשבעה מנדטים.

לשם מה נועד אחוז חסימה?

המטרה של אחוז החסימה היא למנוע כניסת מפלגות קטנות מדי אל הכנסת ובכך להפחית את הסיכון לערעור היציבות הפוליטית, שכן מפלגות בנות מנדטים בודדים עלולות 'לסחוט' את המפלגות הגדולות שיצטרכו אותן כדי להקים ממשלה.

אחוז החסימה מוכיח את עצמו במובן זה, ובפועל ניתן לראות ירידה במספר המפלגות במערכת הפוליטית. בעוד בבחירות לכנסת ה-15 נבחרו 15 מפלגות לכנסת, בבחירות שלאחר מכן ירד מספר המפלגות בכנסות ישראל עד שהגיע בכנסת ה-21 ל-11 מפלגות בלבד.

חשוב לציין כי מול הטיעון הזה קיים טיעון אחר, כאשר המתנגדים לאחוז חסימה גבוה מאשימים כי הוא גורם לאובדן קולות רבים ופוגע בייצוג של אזרחים רבים מדי מערכת בחירות.

איך זה נראה בעולם?

ברחבי העולם התמונה מעט יותר מורכבת. בגרמניה, למשל, נהוגה שיטת בחירות קשוחה למדי המחייבת את המפלגות להשיג 5% ממספר המצביעים הכולל כדי להיכנס אל הבונדסטאג (הפרלמנט הגרמני). בעוד בגרמניה, שעברה הקשה גורם להקשחת כללי הבחירה כדי למנוע כניסת מפלגות קיצוניות לפרלמנט, בפינלנד ובפורטוגל נהוגות בחירות יחסיות לפי מחוזות וללא אחוז חסימה.

בטורקיה השתמש הנשיא ארדואן באחוז החסימה ככלי שרת פוליטי לטובת מפלגתו, והוביל חקיקה שקבעה כי הוא יעמוד על רף גבוה במיוחד של עשרה אחוזים. עובדה זו מונעת כניסת מפלגות קטנות אל הפרלמנט הטורקי; מספר המפלגות שצולחות את אחוז החסימה במדינה קטן למדי, ונע בין שתיים לשלוש בלבד.

אחת המטרות הבולטות של ארדואן בהגדלת אחוז החסימה הייתה לחסום את המפלגה הכורדית, שנהנתה מתמיכה של פחות מעשרה אחוזים מאזרחי טורקיה. בעקבות הגדלת אחוז החסימה, מפלגה זו אכן לא הצליחה בתחילה להיכנס אל הפרלמנט, אולם לבסוף הצליחה להשיג את עשרת אחוזים הדרושים ונבחרה לפרלמנט. למרות זאת, ארדואן רשם הישגים רבים בשל אחוז החסימה הגבוה. הבולט שבהם התרחש באחת ממערכות הבחירות, לאחר שמפלגת הצדק והפיתוח בראשותו, שנתמכה על ידי שליש מהמצביעים, קיבלה בפועל שני שליש מהמושבים בפרלמנט הודות לאחוז החסימה הגבוה שמנע מכמעט ממחצית מהקולות להיספר.