נכנסים למסגרת חדשה? בואי תקלי עליהם ועליך!

זה קשה,

גם לך, וגם להם, אתם חוששים, מתרגשים, מפחדים, שמחים – אולי הכל ביחד.

מה יהיה שם?

איך יקבלו אותו?

האם הוא יסתדר?

אולי יהיה לו קשה עם החברה החדשה?

בהתחלה הוא יהיה בודד

את צודקת!

החששות האלה נמצאים אצלך, הדבר הראשון כדי להקל עליהם ועלייך הוא להיות מודעת אליהם.

לא הכוונה שעכשיו תלכי לספר לילד שלך את החששות שיש לך, לא!

פשוט תגידי אותם לעצמך, אל תתעלמי מהם וגם אל תסתירי אותם, זה טבעי ונורמלי לחלוטין.

תגידי לעצמך שזה נורמלי, זה דבר טבעי שכך את מרגישה.

ואני רוצה לשאול אותך,

האם הסתגלות והתחלה היא דבר רע שיש מה לחשוש ממנו?

להיפך, הסתגלות זה מצוין, זה מפתח אותו, הוא צומח, הוא גדל, הוא עובר עוד שלב.

הילד שלך לומד להתמודד!

והילדים, מה יהיה איתם?

מה תגידי להם?

עכשיו שאת  רגועה צאי לדרך...

הטעות הראשונה שאני שומעת מהורים ובבקשה אל תעשי אותה, היא -

להגיד לילד "אין לך ממה לחשוש!", "אין לך מה לדאוג!".

מה כן תעשי?

1. תזדהי! תקשיבי לחששות שלו, תגידי לו שאת מבינה אותו ושזה טבעי שהוא יחשוש.

אחרי שהבנת אותו והוא הבין שהוא נורמלי וזה בסדר לחשוש, תשאלי אותו ממה הוא חושש?

ככל שהוא יפרט לך יותר - הוא יחשוש פחות ופחות - הוא חשף את זה.

ואז תעזרי לו להבין שהחשש איננו אמיתי, כי באמת אין ממה לחשוש. אולי זו התרגשות, אולי בושה,

אבל ברור וודאי שהכל יהיה בסדר, זה טבעי ונורמלי בכל התחלה.

2. שדרי לילד שלך ביטחון ואמון, שדרי לו שאת מאמינה בו שהוא יצליח, שהוא יסתדר, שהכל יהיה טוב.

לא משנה באיזה גיל הילד שלך, אם הוא נכנס לגן חדש / לכיתה א' / או לישיבה קטנה או גדולה.

את אמא שמזרימה כוח אמון ותקווה.

* * *

כמה טיפים קטנים להורים שמלווים ילדים קטנים לגן.

• חשוב מאד כבר מהיום להתחיל לישון מוקדם ולהרגיל לשינה טובה ומספיק שעות - תקלי עליו לקום בבוקר ולהתחיל יום ברגל ימין (גם עם הגדולים יותר).
• כדאי ורצוי לבחור את הבגדים כבר מהלילה, כדי שלא יהיו עיכובים ואוירה לא נעימה בבוקר (גם עם הגדולים).
• סכמי עם הילד לפני הגעתכם לגן או לכיתה את משך השהות שלך שם - שלא יהיו אכזבות.
• אל תרימי אותו על הידיים! תני לו להיכנס כמו ילד בוגר ועצמאי.
• תני לילד להסתובב בבטחה בלי ללוות אותו בכל צעד - כך הוא יקבל ביטחון במקום החדש שלו.
• אל תשאלי אותו שאלות מיותרות כמו? נכון כיף פה? אתה אוהב את הגן החדש? את רק משדרת את החששות שלך. להיפך, הגידי לעצמך: זה הגן ששלחתי אותו אליו, אני מרוצה ורגועה. ורק תשדרי את, זה בלי מילים.
• הכיני הפתעה קטנה ושימי לו בתיק עם פתק שמחמם את הלב (אני עושה את זה גם לילדי בני ה-13 וה-15). זה מחמם מאד את הלב.
• רצוי להגיד כמה דקות קודם שעוד חמש דקות את הולכת, בלי הסברים ושכנועים למה? כי את בטוחה שיהיה לו שם טוב.
• תני לו נשיקה ותגידי שאת הולכת - בשום אופן אל תיעלמי לו פתאום (כשהייתי 17 שנים גננת, לא הייתי מאפשרת לאף אמא לברוח! הייתי מעדיפה את הבכיות עם הידיעה מאשר בלי, זה הבדל משמעותי והרבה פחות כואב).
• תיידעי אותו מי ומתי באים לקחת אותו. הגיעי לקחת אותו בזמן שקבעת איתו ותשתדלי מאד לא לאחר - הוא סומך עלייך ומחכה לך (ילדים לא יודעים לקרוא שעון, לכן הגידי למשל, אבוא לקחת אותך אחרי הסיפור, וכדומה).
• כשהוא חוזר הביתה, אל "תחפרי" עם יותר מידי שאלות. העיקר שאת מרגישה שהיה לו טוב. שיספר לך מה שהוא רוצה, ומתי שהוא רוצה - זה יכול אפילו להתפרש על כל היום, לא תמיד הוא זוכר לספר הכל בבת אחת.

זהו!

שיהיו לכולנו התחלות קלות ונעימות,

ושנה פוריה, שמחה ומוצלחת.

יוכי דנחי היא תומכת רגשית רב תחומית ומנחת הורים מומחית למשמעת וסמכות, שיטת אימהות מודעת.