חדשות ומשמעותן

האם תהיה שביתה בבתי הספר, ועל מה נאבקים המורים והאוצר?

המשבר במערכת החינוך מהווה אקורד סיום צורם של הממשלה היוצאת. על הסיבה למאבק בין המורים לאוצר ועל ההשלכות הפוליטיות של המשבר

  • פורסם א' אלול התשפ"ב |עודכן
(צילום: אבשלום ששוני / פלאש 90)(צילום: אבשלום ששוני / פלאש 90)
אא

הכל התחיל בנאום שנשאה מזכ"לית הסתדרות המורים, יפה בן דויד, לפני כארבעה חודשים בוועידת אשמורת לניהול חדשנות כלכלית במערכת החינוך. במהלך דבריה התריעה בן דויד מאי פתיחת שנת הלימודים הבאה בשל מחסור חמור בכוח אדם במערכת החינוך. הודעה זו, שהזניקה מחדש את המאבק בין הסתדרות המורים לאוצר, הפכה מאז לכאב הראש של אזרחי ישראל, החוששים מאי פתיחת שנת הלימודים המתקרבת.

באלו צעדי מחאה נוקטים המורים וההסתדרות כדי לאלץ את המדינה לקבל את דרישותיהם?

צעד המחאה המשמעותי מכולם עדיין לפנינו. במסגרתו, מתכננים המורים שלא לפתוח את שנת הלימודים הבאה. מדובר בצעד שישפיע על המשק כולו ועל מיליונים מאזרחי ישראל, הורים ותלמידים כאחד.

עוד קודם לכן, המורים והגננות נקטו בשורה של מחאות. לפני מספר חודשים הפגינו אלפי מורים ומורות ברחבת מוזיאון תל אביב, בדרישה להעלאת שכרם. בסוף שנת הלימודים השביתו המורים את הלימודים באופן חלקי.

מהן טענות הסתדרות המורים ובן דויד?

בן דויד מעוניינת בהבראת מערכת החינוך, שלטענתה תיעשה באמצעות העלאת שכר המורים. "אנחנו נמצאים על סף תהום", אמרה, כשהיא מבהירה שהחשש הוא מפני מחסור במורים וגננות שיפתחו את הכיתות. "כשייגמר החודש, משרד החינוך יוכל לראות כמה בקשות יציאה לחל"ת הוא יקבל לשנת הלימודים הבאה. לצערי, אני צופה גל עזיבות ולא רק של מורים צעירים. אנחנו רואים גם מנהלים מנוסים מאוד שעבדו במערכת ובוחרים לעזוב אותה. יש ירידה גם ברישום במכללות להוראה", טענה בן דויד.

דרישתה של בן דויד בפועל היא להעלות את שכר המורים. היא הציבה רף שכר התחלתי של 10,000 שקלים למורה, וטענה שבאוצר הציעו לה 8,200 שקלים בלבד. בן דויד הדגישה, השכר שהיא דורשת עבור המורים נועד למשוך בוגרים של מדעי המחשב ומקצועות ריאליים אחרים אל מערכת החינוך.

מהן טענות משרד האוצר וליברמן?

לטענת שר האוצר אביגדור ליברמן תקציב החינוך הגיע בתקופה האחרונה לשיא, כשחלק משמעותי ממנו מנותב למשכורות צוותי ההוראה במערכת החינוך. לדבריו, ''צריך לצאת מחוץ לקופסה אם רוצים להפוך את מערכת החינוך להכי טובה. הכי חשוב זה איכות המורה. לא הבניין, לא הכיתות, ולא הציוד – אלא איכות המורה. כמו שיפה אמרה – חסרים מורים. אבל חסרים בכל הענפים. התחרות היא קשה. קודם כל, כמה שיותר סמכויות ואוטונומיה להעביר למנהלי בתי הספר. גם בקבלה ופיטורים של מורים אם צריך. בעניין השכר – אנחנו חייבים קודם כל לשנות את התמהיל של השכר. לא רק ותק אלא מצוינות. מורה חייב לקבל תגמול על הישגים, הצלחות ומצוינות, והסמכות צריכה להיות אצל המנהל, אין שום דרך אחרת. ולשלב שכר דיפרנציאלי".

בפועל, איזו הצעה הגיש האוצר למורים במסגרת המו"מ?

משרד האוצר הציב בפני הסתדרות המורים את ההצעה הבאה: שכר מורה או גננת מתחילים יעמוד על 9,500 שקלים. בנוסף יינתן גמול חינוך בסך 1,500 שקלים או תוספת של 10% - הגבוה מבין שניהם, על מנת לעודד מורים לקחת על עצמם תפקיד חינוך כיתה (השכר יגיע בעקבות כך ל- 11 אלף שקלים). לפי המתווה, המורים גם צפויים לקבל מענק התמדה של 18 אלף שקלים לאחר 3 שנים במערכת. בכל הנוגע לקליטת מורים חדשים במערכת: אחוז המשרה המינימלית יעמוד על 70% (במקום 50% כיום). בעניין תוספות השכר לכלל המורים, הסכומים של התוספות ינועו בין 2,600 שקלים למורה המתחיל ועד 1,200 שקלים למורה הוותיק ביותר.

המתווה מתייחס גם לגננות ומעניק להן הגדלת מספר השעות הנוספות מ-36 שעות ל-55 שעות לטובת חיזוק הקשר עם ההורים וקיום פעילות אחר הצהריים. באשר למנהלים, המתווה מציע כי מנהלים חדשים יקבלו 20,000 שקלים, וטווח השכר של המנהלים ינוע בין 20,000 ל-27,000 שקלים. כמו כן, יינתן אופק קריירה למנהלים: תגמול נוסף למנהלים שיחנכו וילוו מנהל בית ספר נוסף. סגני מנהלים: שכר סגן מנהל ראשון יהיה 80% משכר המנהל (בהלימה לגידול בשכר המנהל).

בחינוך המיוחד, המתווה מציע תיקון עיוותים. הגמול יינתן באופן דיפרנציאלי בהתאם למורכבות: הגמול בתפקוד הגבוה יעמוד על 15%, תפקוד בינוני יעמוד על בינוני 18% ותפקוד נמוך יעמוד על 20% (הגמול כיום הוא 9% או 14%, ללא קשר לרמת המורכבות, אלא למעסיק).

נושא חשוב נוסף שעלה בדיונים אלו החופשים. עליהם נכתב בהצעת משרד האוצר: מתן מענה בחופש הגדול על ידי הארכת מסגרת "בית הספר של החופש הגדול" עד ל-31 ביולי, והרחבתו עד לכיתות ד'. צמצום ימי אסרו חג – ימים אלה יוחלפו בימי חופש שחלקם יינתנו למורים במהלך השנה וחלק בהמרות שיוחלטו על ידי המערכת.

האם למאבק בין הצדדים יש גם השלכות על המערכת הפוליטית?

בהחלט. ראשית, התקופה היא תקופת בחירות, ואין פוליטיקאי שירצה שעל שמו תירשם השבתת הלימודים בכל רחבי הארץ – כפי שמאיימים המורים. בעקבות כך, לפיד החליט להתערב במשבר – דבר שמעורר זעם מצדו של ליברמן, שעד כה נחשב לשותף קרוב של ראש הממשלה.

בדברים שאמר לאחרונה לפיד, וגרמו להחרפת המשבר עם ליברמן, הוא ציין: "אני לא אוהב את הדרך שבה מדברים על המורים הוותיקים במו"מ הזה. המורים הוותיקים הם אנשים שחינכו פה דורות של תלמידים, שהפקדנו בידיהם את הילדים שלנו. החברה הישראלית צריכה לשאת אותם על כפיים. הם לא נטל על המערכת, הם עמוד התווך. הם אנשים שהקדישו את חייהם לחינוך. אין דבר יפה מזה".

ליברמן בתגובה כתב כי "לכל מי שלא בקיא בפרטים – ראשית, לפי ההצעה שהונחה, כלל המורים, הן הצעירים והן הוותיקים ייהנו מתוספות שכר. שנית, אנו שמים במרכז מצוינות, ולכן כל מורה בעל ותק של שנה או ותק של 20 שנה שישקיע ויצטיין בעבודתו יזכה לתגמול משמעותי נוסף בשכרו. לילדים ולנכדים של כולנו מגיע חינוך איכותי".

עוד קודם לכן שוחח לפיד בעניין עם ליברמן, שרת החינוך יפעת שאשא ביטון, בן דויד ויו"ר ההנהגה הארצית של ההורים מירום שיף. בתגובה לקריאות להתערבותו של לפיד במשבר, אמר ליברמן כי הוא אינו זקוק ל"משקיפים ומשגיחי כשרות". ואם זה לא היה מספיק, גם שר הביטחון ומנהיג המחנה הממלכתי, בני גנץ, הצטרף לקלחת כשקרא לכנס דיון חרום של הממשלה בעקבות האירועים. גם את ההערה הזו ליברמן כנראה פחות אהב.

תגיות:שביתההסתדרות מוריםבית הספר

כתבות שאולי פספסת

הידברות שופס

מסע אל האמת - הרב זמיר כהן

60לרכישה

מוצרים נוספים

מגילת רות אופקי אבות - הרב זמיר כהן

המלך דוד - הרב אליהו עמר

סטרוס נירוסטה זכוכית

מעמד לבקבוק יין

אלי לומד על החגים - שבועות

ספר תורה אשכנזי לילדים

לכל המוצרים

*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה