כל ההתחלות קשות – הזורעים בדמעה יקצרו ברינה

את שנת הלימודים הראשונה שלי בסמינר נווה ירושלים התחלתי בראש חודש אלול לפני 27 שנים. בחורה מבולבלת בת 21 שעברה טלטלה רגשית, ובעקבותיה עזבה באמצע סמסטר שני לימודי הוראה במכללה למורים. מחפשת את עצמה, את אלוקיה ואת המשמעות לחייה.

השתתפתי בשיעורים, אך אינני זוכרת מילה מהנאמר בהם. נכחתי פיזית אך פנסי הרחוב בלבי נותרו כבויים, מסרבים להידלק ולהאיר את נשמתי. על אף תחושת הזרות ואטימות הלב התמדתי להיכנס לכיתת הלימוד ולהקשיב. הדברים נשמעו חכמים, אם כי מעט זרים לאוזן. גם המורים מסגנון פחות מוכר – מאלו שלא שינו את שמם, שפתם ולבושם...

מבחינת קשרים חברתיים אכן הייתי מוקפת בנות איכותיות מרקע דומה לשלי, אבל בשלב זה לא ישנתי בחדרי הפנימייה והייתי מוקפת קירות הגנה לנפשי הסוערת, עדיין לא בשלה לקשרים משמעותיים ועמוקים. עצם העובדה שבאתי והלכתי כל ערב לביתי, ובנוסף שידרתי ריחוק, הותירו אותי מחוץ לחבורה הנחמדה ומסבירת הפנים. למרות כל זאת, הוביל אותי קול פנימי עקשן שידע שכאן טמונה אמת. התפללתי שתתגלה מתוך ההסתר. ייחלתי לנצנוצי אור בתוך החושך.

בשלהי אלול, ערב ראש השנה תשנ"ה, עברנו יחד עם המורה על סדר התפילה של ראש השנה וימים נוראים. בפעם הראשונה השתתפתי בשיעור ביאורי תפילה. התפעלתי ממילות התפילה המיוחדות. קטע אחד תפס אותי במיוחד: "וידע כל פעול כי אתה פעלתו ויבין כל יצור כי אתה יצרתו ויאמר כל אשר נשמה באפו ה' אלוקי ישראל מלך ומלכותו בכל משלה". ככה פשוט: לדעת, להבין ולומר. לא מסובך. אפשרי וישים. לא בשמיים היא ולא מעבר לים. בפיך ובלבבך לעשותו. לא צריך אור של זרקור ולא להפוך עקוב למישור.

אם זכית לריגוש של קדושה, אם הגעת לרוממות, כוונת הלב וקירבת אלוקים לי טוב – אשרייך. תודי לבורא, זה בונוס אדיר. אם לא – הכל בסדר. את בחברה טובה, יחד עם חז"ל מתקני נוסח התפילה. לדעת, להבין ולומר. אל תצפי לצלילי כינורות דרמטיים, מספיק להקשיב לתקיעות השופר ולצאת לידי חובת ההלכה. כל ריגשה מעבר היא מתנה ענקית ומבורכת שתפתיע אותנו לטובה.

ההתחלות קשות, אבל ההתמדה בהמשך מחייבת ומחויבת המציאות. למי שמתעניינת מתי סיימתי את תקופת ההסתגלות במדרשה – זה קרה רק באמצע חשוון, כשהכלים נפתחו להכיל מים זכים מתורתנו הקדושה. "עץ חיים היא למחזיקים בה ותומכיה מאושר". השנה וחצי הבאות היו תקופה מקסימה ובלתי נשכחת, מלאת אור ותחושת שייכות. דמעות הזריעה הפכו לרינה של קצירה. מאז עברו 26 אלולים והרבה הרפתקאות. ההתחלות לעיתים צולעות, אך להתמיד ולהחזיק מאתגר לא פחות. בפיך ובלבבך הדבר לעשות!