פרשת שופטים: הספר היחיד שיכול להיות גם נצחי וקבוע, וגם משתנה בהתאם לכל דור

מצווה על כל אדם מישראל לכתוב לעצמו ספר תורה: "וְעַתָּה כִּתְבוּ לָכֶם אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת וְלַמְּדָהּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, שִׂימָהּ בְּפִיהֶם, לְמַעַן תִּהְיֶה לִּי הַשִּׁירָה הַזֹּאת לְעֵד בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל" (דברים ל"א, י"ט. עיין תלמוד מנחות ל ע"א, וברמב"ם ספר המצוות מצווה י"ח, בהגדרת המצווה וחיובה בזמן הזה).

בפרשתנו מובא, שעל מלך בישראל מוטלת מצווה מיוחדת – לכתוב לעצמו שני ספרי תורה: "וְהָיָה כְשִׁבְתּוֹ עַל כִּסֵּא מַמְלַכְתּוֹ, וְכָתַב לוֹ אֶת מִשְׁנֵה הַתּוֹרָה הַזֹּאת עַל סֵפֶר מִלִּפְנֵי הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם. וְהָיְתָה עִמּוֹ וְקָרָא בוֹ כָּל יְמֵי חַיָּיו, לְמַעַן יִלְמַד לְיִרְאָה אֶת השם אֱלֹהָיו לִשְׁמֹר אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת וְאֶת הַחֻקִּים הָאֵלֶּה לַעֲשֹׂתָם. לְבִלְתִּי רוּם לְבָבוֹ מֵאֶחָיו וּלְבִלְתִּי סוּר מִן הַמִּצְוָה יָמִין וּשְׂמֹאול, לְמַעַן יַאֲרִיךְ יָמִים עַל מַמְלַכְתּוֹ הוּא וּבָנָיו בְּקֶרֶב יִשְׂרָאֵל" (דברים י"ז, י"ח-כ').

רש"י מביא את דברי התלמוד (סנהדרין כא ע"ב) על פסוק זה, שמלך צריך לכתוב לעצמו שני ספרי תורה: "וכתב לו את משנה... כותב לשמו שתי תורות, אחת שהיא יוצאת ונכנסת עמו, ואחת שמונחת לו בבית גנזיו". "וכותב לו ספר תורה לשמו. יוצא למלחמה - מוציאה עמו, נכנס - מכניסה עמו, יושב בדין - היא עמו, מיסב – היא כנגדו..." (משנה סנהדרין ב', ד').

מה הטעם שלמלך יהיו שני ספרי תורה? וכיצד נתון זה אקטואלי לכל אחד מאתנו?

יש כאן מסר חשוב מאוד.

המלך מייצג את מנהיגי העם היהודי, את בעלי ההשפעה. לתורה יש שני פנים המשלימים זה את זה - תורה בבית הגנזים ותורה שיוצאת ונכנסת לכל מקום. ספר תורה אחד מונח למלך "בבית גנזיו", והוא מייצג את האמת האלוקית הבלתי מעורערת והבלתי ניתנת לשינוי, למרות שינויי הזמן והמקום. התורה נצחית וקבועה. כל המצוות שאנו מקיימים היום, הן אותן מצוות בדיוק שניתנו למשה בסיני. השבת, מועדי ישראל, תפילין, ברית מילה, מקווה, מזוזה, כשרות המאכלים וכל שאר המצוות, לא השתנו מעולם ולא ישתנו לעולם. התורה מונחת בבית הגנזים, שמורה ויציבה, רחוק מיד אדם העלולה לנסות לפגוע בה. אין לאף אחד רשות לגעת בתורה ולחולל בה שינוי חלילה.

יחד עם זאת, יש בתורה מרכיב נוסף, המיוצג על ידי הספר תורה השני של המלך, אשר מלווה אותו לכל מקום אליו הוא הולך. לתורה הנצחית והקבועה הזו יש יכולת לתת הכוונה לכל דור על פי צרכיו, אתגריו, התמודדויותיו וחוויותיו הייחודיים. כל דור הוא שונה. הנושאים שמטרידים אותנו היום הם לא בהכרח אותם האתגרים שעמדו בפנינו לפני חמש מאות שנה. יש לנו היום דילמות שמעולם לא חווינו בעבר. העולם שלנו משתנה בקצב מסחרר ועם השינוי הזה באים אתגרים חדשים, והפלא הוא שהתורה אכן משמשת כמגדלור עצמתי למסעות הייחודיים של כל תקופה ולאקלים של כל דור.

זהו אחד מנפלאות התורה, שלמרות היותה נצחית וקבועה, היא מתאימה בדיוק רב לכל דור ודור.

הנביא ישעיהו אומר: "השם אלוקים נָתַן לִי לְשׁוֹן לִמּוּדִים, לָדַעַת לָעוּתאֶת יָעֵף דָּבָר" (ישעיהו נ', ד'). ה"מצודות דוד" מסביר את המילה "לעות" מלשון זמן ועת: "להשיג ללמד לפי העת והזמן את התאב לשמוע דבר השם, כאדם העייף התאב למים". התורה והמצוות הן נצחיות וקבועות והם גבוה גבוה מעל הזמן והמקום, אולם יחד עם זאת צריך חכמה מיוחדת לדעת את העת של כל דבר. מנהיג אמתי חייב ללמד את התורה בשפה המתאימה לדור המסוים הזה, לאדם המסוים הזה, למצב הייחודי הזה. לתורה יש את היכולת לדבר אל העכשווי כמו אל הנצח, אל החדש כמו אל העתיק, אל העתיד כמו אל העבר.

רק תורה אלוקית יכולה לדבר בשפה ברורה המתאימה ללפני אלפי שנים ולעכשיו. התורה ניתנה לנו מבורא עולם, והוא הטמיע בה את כל השינויים, ההתפתחויות והתנודות של ההיסטוריה. התורה היא התוכנית האלוקית לכל הנושאים והשאלות שיעלו אי פעם, והיא מדברת לכל דור תוך התייחסות לדילמות ולדאגות שלו.

התורה לא מונחת רק בבית הגנזים כאוצר ישן, אלא היא יוצאת ונכנסת לכל מקום ולכל זמן, ואלו הן "שתי התורות" שמלך יהודי וכל מנהיג יהודי חייב להחזיק. מנהיג בישראל ימצא את ההתאמה המדויקת של תורת השם לכל תקופה, לכל מצב ולכל אדם.

פרשת שופטים נקראת בחודש אלול, בו אנו מכינים את עצמינו לימים הנוראים הבאים עלינו לטובה בעזרת השם. אחת העבודות שעלינו לעבוד בימים אלו היא למצוא את דבר השם בכל סיטואציה שהשם הניח אותנו בתוכה ולגלות את החלק האישי שלנו בעבודת השם.