משבר בזוגיות? הגיע הזמן להתחיל להקריב קרבנות

"את יודעת מה? נמאס לי. ככה יראו כל החיים שלי? כל הזמן אני עושה עבורה דברים, והיא אף פעם לא מרוצה. מתי כל זה יגמר?", התלונן אמיר.

"אני לא מאמינה, אחרי כל מה שעשית לקשר שלנו, עוד יש לך אומץ להתלונן? אתה צריך לקבל כל מה שאני מבקשת ממך באהבה, ולהגיד תודה שאני בכלל מאפשרת לך לתקן את הבית הזה שהרסת במו ידיך", כעסה אודליה מאוד.

"קשה לי. פעם היה לי ממש טוב בזוגיות. היה לי הרבה יותר טוב לפני כל המשבר הזה, עשיתי מה שבא לי: רכבתי על אופניים, יצאתי עם חברים, עבדתי עד מתי שבא לי וסך הכל היה לנו טוב", המשיך להתלונן.

"היה לנו טוב? אולי היה לך טוב", התעצבנה אודליה עוד יותר.

"אני לא חושבת שהיה טוב אמיתי בקשר שלכם", אמרתי לשניהם .

חשיבות הקרבת הקורבנות בזוגיות

"קודם, חשוב להבין את עניין הקרבת הקורבנות בקשר הזוגי.

"אין זוגיות בעולם שלא מקריבים בה קורבנות. בעצם, אין בעולם שום בחירה שלא כרוכה בהקרבת קורבנות.

"לדוגמא: אמיר, אם היום אתה מחליט שאתה הולך ללמוד, אז אתה בעצם מקריב את הזמן שלך, מקריב את כל הדברים החלופיים שהיית יכול לעשות בשעות האלה".

"אבל למה אני תמיד מרגיש שאף פעם אין שוויון? אני מרגיש שאני כל הזמן מקריב מעצמי בלי הפסקה…", המשיך להתלונן. "אני באמת לא מבין, למה אני אמור לקנות מתנה לאשתי ליום הנישואין? למה אני צריך לחזר אחריה? למה שזה לא יהיה הפוך?", שאל.

"האישה היא הלב של הזוגיות. היא בעצם המקום שבו מתרחשת הזוגיות. היא המארחת.

"בגלל שזירת ההתרחשויות אצלה, היא נמצאת מראש בעמדה של הקרבה הרבה יותר גדולה. היא זו שנושאת את העובר ברחמה, היא יולדת, היא מפנה את עצמה ומכילה את כל הבית… גם אותך, אמיר, אם נשאר לה מקום כמובן…", אמרתי בחיוך.

"אז מתי אני זה שמקבל פה משהו, ומה בכלל התפקיד שלי פה? נשמע שאני מיותר", שאל.

"התפקיד של הגבר הוא תפקיד שבלעדיו כמובן הזוגיות לא יכולה להתקיים. הוא מזרים את הדם לתוך המערכת הזוגית - אל הלב, אל אשתו".

"אם אני אחראי על להזרים דם, אז גם אני מקריב. אני לא מבין למה אין פה שוויון", המשיך להתלונן.

"זה שאתה מנהל איתה פנקסנות, זה בגלל שאתה בכלל לא מבין באיזו עמדה אתה נמצא.

"הזרמת דם למערכת זה להיות בעמדת נתינה בנפש, וככל שתבין את העוצמה של זה - תחושת העול תהפוך להיות חווית שחרור גדולה".

"איך אני עושה את זה?".

"כשאתה במקום המשפיע, המקום שמחזר אחרי אשתך, קונה לה דברים שהיא אוהבת, מעניק את כל הכוחות והיכולות שלך עבורה - זה הדם שאתה מזרים למערכת הזוגית, וכתוצאה מזה - אודליה מצליחה לפרוח ולגלות כוחות אדירים להשפיע שפע טוב לבית, לילדים וכמובן אליך, אור חוזר לתוך הזוגיות שלכם".

שפע מדויק

"אני לא מבין את זה. היו תקופות שלא התעסקתי בעצמי בכלל, וכל הזמן הייתי בתנועה של נתינה אליך, אודליה, ואת לא הערכת את זה, וזה אף פעם לא הספיק לך".

"נתת לי, אבל לא את מה שהייתי צריכה", ענתה לו אודליה.

"אחת מהטעויות הנפוצות שגברים עושים לעיתים, נובעת מחוסר הבנה לדיוק שנדרש בנתינה. אתה אמור להרגיש למה אודליה זקוקה, וללמוד איך להשפיע ולהזרים אליה דם מדויק יותר, מהסוג הנכון.

"כשאתה מזרים אליה דם 'לא מתאים', באופן בלתי מודע היא דוחה את זה".

"אני אמור לנחש מה היא צריכה?", שאל בחוסר אונים.

"זוהי הקרבה מנטאלית מצדך, שבה אתה לומד את הצרכים הנפשיים של אודליה ולומד איך להעניק, באיזה מינון ועם המון רגישות, הבנה והכלה.

"זה הקורבן הכי קשה שאתה צריך להקריב, כי הרבה פעמים אודליה לא יודעת בעצמה איך להסביר את מה שהיא צריכה, והתפקיד שלך פה הוא לנסות לגשש באפלה ולזהות".

"אבל יש דברים שאני אומרת לו בצורה מפורשת, והוא לא מצליח…", התפרצה אודליה.

"נכון, כי זה דורש ממנו לשבר את האישיות שלו, להוציא מעצמו כוחות שהרבה פעמים נראה שהוא לא מסוגל להביא, וזו באמת עבודת קורבנות קשה ביותר".

הקרבת קורבנות במשברים

"את יודעת, אני מרגישה שלא משנה מה הוא יעשה עבורי, אני כבר לא חושבת שזה ישפיע עלי. נראה לי שמשהו פשוט מת אצלי, אני מרגישה וחושבת שמאוחר מדי ומעט מדי, וזה לא יעזור אם הוא יתחיל עכשיו ללמוד איך להקריב ויפסיק לנהל איתי פנקסנות", אמרה אודליה בייאוש.

"אני מבינה אותך. את באמת נמצאת במצב של ייאוש, וזקוקה להחייאה, לשיקום רב מערכתי אחרי כל הנזק שנגרם לך פה בזוגיות במהלך השנים.

"תקשיב, אמיר. בקשר רגיל, שלא חווה משבר קשה כל כך כמו המשבר שעבר עליכם, תנועה של גבר צריכה להיות הזרמה ראשונית של דם למערכת (לדוגמא: חיזור, הצעת נישואין וכו…), והוא אמור להמשיך לתת את כל כולו על מנת שהדם במערכת לא יפסיק להיכנס, והמערכת תעבוד בכל הכוח.

"מהפסוק: 'נָקִי יִהְיֶה לְבֵיתוֹ שָׁנָה אֶחָת וְשִׂמַּח אֶת אִשְׁתּוֹ אֲשֶׁר לָקָח', אנחנו למדים שעל הגבר להקריב את כל כולו בשנה הראשונה לנישואין, על מנת להזרים דם חדש ולהקים את כל המערכת כמו שצריך".

"בשנה הראשונה הוא כבר היה עסוק בקריירה שלו, זה רחוק מאוד ממה שהיה צריך להיות", המשיכה אודליה בכעס ובייאוש.

מה קורה כשיש פגיעה מצידו?

"עכשיו בואו ננסה להבין מה קורה בפגיעה חד פעמית. נגיד, אודליה סיפרה לך כמה קשה לה, ושהיא צריכה את העזרה שלך, ואתה, מנגד, זלזלת בה, עשית מה שבא לך ולא עמדת לצידה, אולי אפילו ירדת עליה ואמרת לה 'מה את מתבכיינת'.

"אודליה כועסת, פגועה, ובצדק…

"אם אתה רוצה לתקן, הדרך היא להגדיל את כמות הקורבנות שאת מקריב עבורה מעבר להקרבת הקורבנות השוטפת.

"לקנות לה מתנה ולחזר אחריה, עד שהיא תתפייס ותסכים לחזור לשגרת חיים הרגילה".

"ואם היא לא משתפת פעולה? נגיד שהיא לא רוצה לקבל ממני כלום?", שאל אמיר.

"קודם כדאי לנסות משהו אחר, עד שתקלע לדבר שיפייס אותה, אבל גם לאודליה יש פה תפקיד. במידה והיא בוחרת בקשר שלכם, היא תנסה לאפשר לך להעניק לה, ואז, לאט לאט, היא אמורה לחזור לאיזון בקשר".

מה קורה בקשר שבו הגבר פגע פגיעה הרסנית מאוד?

"אני מרגיש שהיא לא עושה את זה. היא לא מאפשרת לי לפצות אותה".

"כן, כי הפגיעה שאתה פגעת בקשר היא פגיעה הרסנית. אתה הרסת את הקשר עד היסוד, פגעת בה קשה מאוד.

"במקרה של פגיעה הרסנית כזו, אתה קודם כל צריך להתפלל לזכות באפשרות שאודליה בכלל תהיה מוכנה לפתוח את חדר הכניסה לחלל הלב שלה.

"אם בעקבות הפגיעה אודליה לא תהיה מוכנה לפתוח את הדלת הזו, ובצדק, אז הקשר שלכם יישאר במקום תקוע, ומתישהו היא תאלץ לעמוד בפני החלטה אם לקחת סיכון ולתת בך אמון מחדש, על מנת שתוכל לרפא אותה ותוכל להחיות את הקשר הזה, או שלא".

"אני מנסה לעשות את זה, אבל ממש קשה לי. אני מרגישה שאם אני מאפשרת - אני כאילו סולחת לו, ואני לא מוכנה לסלוח על כל מה שהוא עשה לי", כעסה אודליה.

"אודליה, זה שאת פותחת את הדלת בפניו - זה בכלל לא אומר שאת סולחת ומוחלת. זה אומר שאת מאפשרת לו לתקן, ואת מאפשרת לעצמך להיות בתנועת קבלה", עניתי לה.

"מה לא פשוט בהקרבת הקורבנות כאן? מה ההבדל?", שאל אמיר בבהלה.

"זה אומר שהצורה של הקרבת הקורבנות משתנה. אם בפגיעה רגילה, מספיק לקנות מתנה ולבקש סליחה, ואז מגיעים לאיזון, במצב הזה נקודת הפתיחה הרבה יותר קשה.

"אתה צריך להיות במצב של מסירות נפש עצומה. אתה צריך מצד אחד להיות קשוב ורגיש מאוד, ומצד שני להזרים דם עם המון כוחות נפש בלי הפסקה.

"כרגע המערכת לא מצליחה לעבוד באופן עצמאי והיא זקוקה להזרמת דם בעוצמה גבוהה, שתחייה אותה. ממש כמו בטיפול נמרץ.

"פה אתה, אמיר, צריך להקריב את כולך, להיות כל הזמן בתנועה של נתינה, ללא שום ציפייה של קבלת אור חוזר. זה מצריך ממך מסירות נפש גדולה מאוד".

"ומה איתה? מה זה מצריך ממנה?", שאל אמיר.

"עצם היכולת לקבל ממך את כל הדם הזה, עם כל הפגיעה הקשה שפגעת בה, זוהי מסירות הנפש שלה. זה שהיום היא סוגרת את המחסום ולא מאפשרת לדם להיכנס, זה טבעי, זה מובן, ואי אפשר לבוא לאודליה בשום טענה.

"אודליה, את צריכה להגיע להחלטה, להגיע למעין נקודת בחירה, שבה את מוכנה לאפשר לו לפצות אותך, על מנת שהמערכת תתקיים ותנשום. לא יותר מזה, בשלב הנוכחי".

זה לא יכול להגיע לניצול?

"אני לא מבין. אם אתן את כל כולי, היא תוכל לנצל את זה. אני אעשה הכל בבית, אני אעשה עבורה בלי סוף דברים…".

"שוב, אתה לא הבנת מספיק את העניין.

"התפקיד של הקרבת קורבנות בזוגיות הוא לקרב בינכם. אין פה צד שמנצל.

"אם אודליה תאפשר לך לעשות עבורה כמה שיותר דברים, זה לא מתוך ניצול, אלא מתוך בחירה קשה מאוד, לאפשר לך להתקרב אליה.

"ניצול זה אם אודליה הייתה נמצאת מחוץ למערכת הזוגית הזו, אם היא הייתה רואה רק את טובת עצמה, אם לא היה איכפת לה מהבית ומהזוגיות.

"אבל אודליה, כל כולה עבור הבית, וזה שהיא תסכים לקבל ממך, זו מסירות הנפש שלה".

חנה דיין hanna.tipul@gmail.com

לכל הטורים וליצירת קשר, לחצו כאן