היסטוריה וארכיאולוגיה
מי אתה ישמעאל? תעודה נדירה מימי בית המקדש הראשון הוחזרה לישראל
תעודה נדירה מימי בית המקדש הראשון, ובה מופיעות המילים "לישמעאל תשל" - הוחזרה לאחרונה לישראל במסגרת מבצע מודיעיני. כעת ישנן בישראל שלוש תעודות מהתקופה המדוברת
- נעמה גרין
- פורסם י"א אלול התשפ"ב |עודכן
פפירוס ישמעאל (צילום: יונתן סינדל / פלאש 90)
תעודה נדירה מימי בית המקדש הראשון הוחזרה לאחרונה לישראל, בעקבות מבצע מודיעיני ושיתוף פעולה של היחידה למניעת שוד ברשות העתיקות, פרופ' שמואל אחיטוב חתן פרס ישראל למקרא, משרד התרבות והספורט ומשרד ירושלים ומורשת.
מדובר בתעודה עתיקה ונדירה, הכתובה על גבי פפירוס מימי בית המקדש הראשון בכתב עברי קדום. במדינת ישראל קיימים עד כה רק שני פפירוסים נוספים מאותה תקופה. התעודה, שמקורה המשוער באחת ממערות מדבר יהודה, כוללת 4 שורות קטועות, ובראשיתה מופיעות המילים "לישמעאל תשל[ח]…".
ברשות העתיקות ניסו לשער מיהו אותו ישמעאל. לדבריהם, נראה כי התעודה הינה שריד של מכתב ובו הוראות לנמען. האקלים היבש שבמדבר יהודה אפשר את השתמרותו של הפפירוס.
לאחר פטירתה של חוקרת הכתב העברי ד"ר עדה ירדני ז"ל, ביוני 2018, כתב יד שלא הספיקה להשלים הועבר לידי פרופ' אחיטוב לצורך קידום הבאתו לדפוס, ובו גילה תצלום ופענוח ראשוני של תעודה נדירה מימי בית המקדש הראשון שלא הייתה ידועה. מאמץ מודיעיני משותף של היחידה למניעת שוד ברשות העתיקות ופרופ' אחיטוב הצליח לאתר את מחזיק התעודה ומיקומה.
התעודה הוחזקה בידיו של תושב מונטנה בארה"ב, שסיפר שהפפירוס ניתן לאימו בשנת 1965 בעת ביקורה בישראל ע"י יוסף סע'אד, אוצר מוזיאון רוקפלר בירושלים, וחליל איסכנדר קנדו, סוחר עתיקות מוכר מבית לחם, שמכר בעבר אלפי קטעי מגילות מדבר יהודה.
מחזיק התעודה הוזמן להתרשם ממעבדת השימור של יחידת מגילות מדבר יהודה של רשות העתיקות בירושלים. במהלך הביקור הוא השתכנע שברשות העתיקות תישמר התעודה העתיקה באופן הטוב ביותר.
פרופ' שמואל אחיטוב אמר: "השם ישמעאל, הנזכר בתעודה, היה שם נפוץ בתקופת המקרא, שמשמעותו 'ישמע האל'. השם מופיע לראשונה בתנ"ך כשם בנו של אברהם והגר, ולאחר מכן נזכר כשמם הפרטי של אישים שונים במקרא, ובהם גם ישמעאל בן נתניהו, שרצח את גדליהו בן אחיקם.
"השם מופיע בממצא הפליאוגרפי של ימי בית ראשון, בין היתר, כשמם של פקידים במנהל ממלכת יהודה, על גבי בולות (טביעות חותם על פיסות חומר) אשר חתמו תעודות ממלכתיות, כדוגמת בולת 'לישמעאל בן המלך'. נראה, כי תעודה זו שימשה כאישור משלוח מישמעאל או אליו", הוסיף.
ד"ר ג'ו עוזיאל, מנהל יחידת מגילות מדבר יהודה ברשות העתיקות, הסביר את ההבדל בין אוטרקונים (תעודות שנכתבו על גבי חרסים) וטבעות חותם - לבין פפירוסים. "אנחנו מכירים ממצאים רבים המעידים על כך, בהם אוספי אוסטרקונים (תעודות שנכתבו על גבי חרסים) וטביעות חותם שהתגלו במרכזים עירוניים שונים – כולל ירושלים, בירת הממלכה. אולם תעודות, העשויות חומרים אורגניים – כגון פפירוסים, לא השתמרו כמעט בכלל", הסביר.
"כדי לסבר את האוזן – מימי בית שני יש לנו אלפי קטעי מגילות. אבל מימי בית ראשון – יש אך ורק שלוש תעודות, כולל זו האחרונה. כל תעודה כזו, שופכת אור נוסף על האוריינות והמינהל של ימי הבית הראשון", סיים ד"ר עוזיאל.
מרגישים שאתם לא מתגעגעים מספיק אל בית המקדש? הסרטון הבא, שממחיש את פאר היצירה והוד הקדושה, יחבר אתכם הרבה יותר לעומק האובדן והגעגוע. באדיבות מכון מגלי"ם: