מנהג הכפרות וערב יום כיפור – כל מה שחשוב לדעת

איך מבצעים את מנהג הכפרות, ואיך אפשר לעשות כפרות אונליין?

נהגו בכל תפוצות ישראל לעשות כפרות בערב יום הכיפורים, לשחוט תרנגולים לכל בני הבית (כן איתא בשו"ת חמדה גנוזה סימן צ"ג).ובמקום שיש דוחק בשחיטה בערב יום כיפור, עדיף להקדים שחיטת הכפרות כמה ימים קודם לכן (פרי מגדים אשל אברהם סימן תר"ה אות א', ושיבולי הלקט סימן רפ"ג).

כיוון שיש הרבה מכשולות בשחיטה, מחמת ריבוי השחיטה, עדיף בימינו לעשות כפרה על כסף (עיין בכנסת הגדולה יורה דעה סימן י"ח הגהות ב"י אות נ"ח). ובספר יפה ללב (ח"ב סי' ס"ב) כתב שהגימטריא של תיבת "כסף" במילוי, "כ"ף סמ"ך פ"ה" היא "כפרה".

הזמן המובחר לעשות הכפרות הוא בליל תשיעי בתשרי, וטוב אם יהיה קודם עלות השחר ולאחר הסליחות, שהוא עת רצון גדול מאוד בשמיים, ובשעה זו יכול להכניע המקטרגים והמשטינים (שער הכוונות דף ק' עמ' א', מועד לכל חי סימן ט''ז אות א').

מנהג אשכנז לומר "זה חליפתי, זה תמורתי, זה כפרתי", ומנהג הספרדים לומר "זה חליפתי, תמורתי, כפרתי" שהם ראשי תיבות חת"ך, והוא השם הממונה על החיים, וחותך חיים לכל חי. ומסובב סביב ראשו היפך כיוון השעון, ויעשה כן שלוש פעמים, ובכל פעם שמסובב אומר הנוסח הזה כולו.

טוב שיקדים סבב הכפרה על עצמו תחילה, קודם שיעשה כן לבני ביתו, כמו שנאמר אצל כהן גדול, וכפר בעדו ובעד ביתו, כדי שיבא זכאי ויכפר על החייב (כף החיים סימן תרה סעיף קטן ט"ז).

כיום אפשר לעשות פדיון כפרות גם אונליין, ובאתר הידברות ניתן לעשות זאת ביתר הידור. כיצד?

נהוג שכל אדם פודה עצמו בסכום השווה למחיר של תרנגול (טוב שיתן 36 ₪). וראוי לתת פדיון כפרות לכל אחד מבני הבית בנפרד, אפילו לתינוק בן יומו. ועבור אישה מעוברת נותנים פעמיים.

את הסכום שחייבים מעיקר הדין, אי אפשר לתת מכספי מעשר. אולם אם רוצה אדם לתת יותר מסכום זה, יכול לתת את תוספת ההידור מכספי מעשר.

כאשר עורכים כפרות אונליין, אין הכרח לסובב את סכום הכסף מעל לראש, אלא יתרום באשראי באתר או בטלפון, ולפני הנתינה יאמר נוסח הכפרות.

נוסח הכפרות המלא: בְּנֵי אָדָם יֹשְׁבֵי חֹשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת, אֲסִירֵי עֳנִי וּבַרְזֶל: יוֹצִיאֵם מֵחֹשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת, וּמוֹסְרוֹתֵיהֶם יְנַתֵּק: אֱוִילִים מִדֶּרֶךְ פִּשְׁעָם, וּמֵעֲווֹנוֹתֵיהֶם יִתְעַנּוּ: כָּל אֹכֶל תְּתַעֵב נַפְשָׁם, וַיַּגִּיעוּ עַד שַׁעֲרֵי מָוֶת: וַיִּזְעֲקוּ אֶל אֲ־דֹנָי בַּצַּר לָהֶם, מִמְּצֻקוֹתֵיהֶם יוֹשִׁיעֵם: יִשְׁלַח דְּבָרוֹ וְיִרְפָּאֵם, וִימַלֵּט מִשְּׁחִיתוֹתָם: יוֹדוּ לַא־דֹנָי חַסְדּוֹ וְנִפְלְאוֹתָיו לִבְנֵי אָדָם: אִם יֵשׁ עָלָיו | מַלְאָךְ מֵלִיץ, אֶחָד מִנִּי אָלֶף, לְהַגִּיד לְאָדָם יָשְׁרוֹ: וַיְחֻנֶּנּוּ, וַיֹּאמֶר, פְּדָעֵהוּ מֵרֶדֶת שַׁחַת, מָצָאתִי כֹפֶר:

לאחר מכן אומרים שלוש פעמים: זֶה חֲלִיפָתִי, זֶה תְּמוּרָתִי, זֶה כַּפָּרָתִי. זֶה הַכֶּסֶף יֵלֵךְ לִצְדָקָה , וַאֲנִי אֵלֵךְ לְחַיִּים טוֹבִים אֲרֻכִּים וּלְשָׁלוֹם:

בימים של עשרת ימי תשובה, צריך האדם לשוב בתשובה כלפי בוראו. איך עושים זאת?

עשרה ימים שמראש השנה ועד יום הכיפורים הם בעלי ערך רוחני גדול וחשוב, והם מיוחדים לתשובה, ולתיקון המעשים (גמרא ראש השנה יח ע"א).

ארבעה תנאים יש לתשובה: חרטה – להתחרט על מעשיו, עזיבת החטא, וידוי על החטא, וקבלה לעתיד שלא ישוב לעוון זה לעולם (רמב"ם פרק ב' מהלכות תשובה הלכה ב'-ד').

המושג "תשובה" אינו רק מעבירות כחילול שבת, זנות וגזל ועריות וכו', אלא כל אדם כפי דרגתו צריך לשוב ממעשיו הרעים. כמו כן צריך לשוב גם מעבירות שאין בהם מעשה, כגון גאוה, כעס, קפדנות, קנאה, רדיפת התענוגות והמאכלים וכו', וכתב הרמב"ם (שם) שעבירות אלו קשות יותר מאותם שיש בהם מעשה, שבזמן שאדם משתקע במידות רעות אלו, יותר קשה לו לפרוש מהם, לכן עיקר התשובה צריכה להיות בענייני מידות רעות הטעונות תיקון.

מי ששב בתשובה בכל לבו זוכה לכמה מעלות גדולות מאוד כפי שאמרו רבותינו:

א. אמר רבי לוי גדולה תשובה שמגעת עד כיסא הכבוד (יומא פ"ו).

ב. מקרעת גזר דינו של אדם, ומבטלת גזרי דין קשים, ומקרבת את הגאולה (ראש השנה י"ז).

ג. מאריכה ימיו ושנותיו של אדם, ובשבילו מוחלים לכל העולם כולו (יומא פ"ו).

ד. התשובה מביאה רפואה לעולם (קידושין מ ע"א).

התשובה מקרבת את הרחוקים, אמש היה זה שנאוי לפני המקום, משוקץ ומרוחק ותועבה, והיום הוא אהוב ונחמד קרוב וידיד (הרמב"ם פרק ז' מהלכות תשובה).

מה מקור המנהג לטבול במקווה בערב יום כיפור?

בשולחן ערוך (סימן תר"ו סעיף ד') מובא שנוהגים לטבול וללקות בערב יום כיפור ויכול לעשות כן בכל זמן שרוצה במשך היום, אמנם ראוי לטבול לפני תפילת מנחה וכך יתוודה בתפילת המנחה לאחר שטבל. וכיום נוהגים שהבחורים והגברים בלבד טובלים אבל נשים אינן טובלות טבילה זו.

איזו עצה טובה יש כדי להרבות זכויות ליום כיפור, שנזכה להיחתם בספר הצדיקים לשנה טובה ומבורכת?

ראשית, אין דבר העומד בפני התשובה, ולכן אם עשה תשובה - זו העצה הטובה ביותר. ואם עושה תשובה מאהבה, זוכה שכל העוונות נהפכים לו לזכויות וממילא נחתם לחיים.

ומי שיש בידו אפשרות יש לו הזדמנות פז להרבות זכויות שלא כל אחד זוכה להם - לרכוש את "שטר השותפות" עם מורנו הגאון הרב זמיר כהן שליט"א, כידוע שאין מעלה גדולה יותר מזיכוי הרבים, כל המזכה את הרבים אין חטא בא על ידו, ומנהמת לבי אני כותב שכמה שהציבור חושבים שיודעים על מפעליו של הגר"ז כהן, ידעו נאמנה שאינם יודעים אפילו לא את קצה הקרחון, מפעלים חובקי עולם הנוגעים בכל אדם מישראל בכל שכבות הציבור, הצלת נפשות, עזרה וחסד ועוד ועוד. ומי שחותם על שטר השותפות קונה לעצמו זכויות שאין הרבה אנשים שזוכים להן, ויכול להיכנס ליום הכיפורים עם הרגשה טובה של שותפות אמת עם מפעל ענק של זיכוי הרבים חובק עולם.

דינים הנוגעים לקראת יום כיפור ולמוצאי יום הכיפורים

א. מצווה להרבות באכילה ושתיה בערב יום הכיפורים, וכן דרשו חז"ל (גמרא ברכות דף ח' ור"ה ט'), ועיניתם את נפשותיכם בתשעה לחודש בערב, וכי בתשעה לחודש מתענים והלא בעשירי מתענים, אלא לומר שכל האוכל ושותה בתשיעי מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי (שולחן ערוך סימן תר"ד סעיף א'). ואסור להתענות אפילו תענית חלום ביום זה (רמ"א שם, ועיין משנ"ב סק"ב).

ב. עיקר מצוות האכילה והשתיה היא ביום של ערב יום הכיפורים, ולא בלילה שלפניו (יביע אומר חלק א' או"ח סימן ל"ז אות ב').

ג. אף הנשים חייבות במצוות אכילה ושתיה בערב יום הכיפורים (שו"ת כתב סופר סימן קי"ב).

ד. לכתחילה צריך לקבוע בערב יום הכיפורים לפחות סעודה אחת על הפת, לקיים בזה מצוות אכילה בערב יום הכיפורים, כי לדעת כמה פוסקים יש חיוב מן הדין לאכול פת (מאירי ביצה ט"ו ע"ב). אמנם מדברי הפוסקים משמע שאינו חיוב (שבט הלוי חלק ד' סימן נ"ד אות ב').

ה. יש לאדם למעט קצת מלימודו כדי שירבה באכילה ושתיה (שו"ע שם סעיף א'), וכל שכן שצריך למעט ממלאכתו בכדי להרבות באכילה ושתיה. והעושה מלאכה בערב יום הכיפורים אינו רואה סימן ברכה מאותה מלאכה לעולם (ספר אורחות חיים הלכות ערב יום הכיפורים אות ב' דף קג ע"ב).

ו. בערב יום הכיפורים אין לאכול אלא מאכלים קלים הנוחים להתעכל, כדי שלא יהא שבע ביותר ומתגאה כשמתפלל (שולחן ערוך סוף סימן תר"ח).

ז. לפני תחילת הצום יש לנקות האוכל הנשאר בין השיניים שלא יבוא לבולעו בצום (על פי הבן איש חי פרשת צו אות ח').

ח. מותר לקחת גלולות שאין להן טעם טוב ביום הכיפורים (כמובן ללא מים, כמו שיבואר להלן אי"ה) כשיש צורך בכך, אפילו לאדם שאינו חולה, כגון הצריך לקחת תרופה להמשך טיפול (קובץ תשובות חלק א' סימן מ' אות ב').

ט. הסובל מכאבי ראש חזקים במשך הצום, ומחמתו נחלש כל גופו, רשאי לבלוע אקמול וכדומה להוריד את הכאב, שכיוון שנחלש כל גופו - נכלל בגדר חולה שאין בו סכנה, ורשאי לקחת את התרופה (על פי השולחן ערוך סימן שכ"ח, וכ"פ בשמירת שבת כהלכתה פרק ל"ד אות ג').

י. כל תרופה שאפשר ליטלה על ידי פתילה (נר), ודאי עדיף, וההיתר לבלוע דרך הפה הוא דווקא כאשר אין דרך אחרת (נשמת אברהם סימן תרי"ב סק"ז).

יא. כל ההיתר ליטול גלולות הוא דווקא כאשר אין להן טעם ערב. ואם הוא חולה שאין בו סכנה הזקוק לקחת תרופות שיש להן טעם ערב, עליו לערבב דבר מר עד שלא ירגיש המתיקות שבהם.

יב. אחר סיום תפילת נעילה מתפללין תפילת ערבית של חול, ואומר "אתה חוננתנו" בברכת חונן הדעת. ואין להאריך בתפילת ערבית, לפי שיש אנשים חלושים ונשים מעוברות ומיניקות שהתענית קשה להם הרבה, ומכל מקום אין להתפלל בחטיפה ובמרוצה (מטה אשר סימן תרכ"ד אות ב').

יג. צריך להוסיף מחול על הקודש, דהיינו שימתינו מעט אחר צאת הכוכבים, ותוך זמן זה יש איסור אכילה, רחיצה, סיכה, ונעילת הסנדל.