האם אפשר לגייר תאום סיאמי אחד? והאם מותר לבשל כבד עוף צלוי?

מעשה בתאומים סיאמיים שהגיעו להתגייר, אך רק אחד מהם רוצה להתגייר, ואילו השני טוען שאינו רוצה. האם אפשר לגייר את האחד שמעוניין להתגייר?

כן, אפשר לגייר רק את אחד מהם (תשובת הגר"ח קנייבסקי שהובאה בספר שו"ת דעת רבותינו שבסוף הספר "פותח את ידיך", עמוד תקפ"ט).

האוכל במסעדה ומשלם על הסעודה, האם יש לו להוסיף בברכת המזון את ברכת "הרחמן הוא יברך את בעל הבית הזה"?

ראוי שיברך את בעל המסעדה, שהרי בלי טרחת בעל המסעדה, כספו לא היה משביע אותו (שו"ת הראשון לציון חלק ב' חלק אורח חיים סימן כ"ג. וכן בספר "קב ונקי" חלק ראשון סימן נ"ז בשם הגאון רבי יוסף שלום אלישיב זצ"ל).

אדם שבמשך השבוע אוכל כשרות לא-מהדרין. האם יש עניין שלפחות בשבת יאכל כשרות מהדרין?

כן, ונכון לנהוג כן, משום כבוד שבת ויום טוב (הליכות שבת פרק א' אות ג').

ידוע שאסור בשבת לפנות ולשטוף את הכלים לאחר סעודה שלישית, אם אין לו צורך יותר בכלים. אך אם הוא עושה כן משום כבוד השבת - מותר.

השאלה היא: מה הדין כאשר לאישה הכלים מפריעים מאוד, ואין לה כעת ישוב הדעת? לה מותר לשטוף את הכלים, משום שזה נקרא צורך השבת, שכעת דעתה תהיה מיושבת. אך האם יהיה מותר במקרה כזה גם לבעלה לשטוף את הכלים - כאשר באמת הם לא מפריעים לו כלל?

מותר יהיה גם לבעלה לשטוף, אם כוונתו ליישב את דעתה של אשתו כעת, כיוון שזה נקרא לצורך השבת (כך אמר לי הראשון לציון מרן רבנו יצחק יוסף שליט"א).

יהודי שציווה לגוי לעשות לו מלאכה בשבת, בדבר שהיה אסור לו לצוותו, ובסופו של דבר הגוי לא קיים את בקשתו ולא עשה את המלאכה עבורו בשבת. האם היהודי עבר על איזה איסור?

כן, איסור אמירה לגוי, שאחד מהטעמים לאיסור אמירה הוא משום "ודבר דבר", דהיינו שעצם האמירה היא האיסור, ואפילו אם הגוי לא עשה שום מעשה (ילקוט יוסף שבת כרך א' חלק רביעי, סימן רע"ו עמוד פ"ד).

האם מותר לבשל כבד עוף לאחר שצלו אותו באש?

מותר, רק אם הוא בתוך שלושה ימים לשחיטתו, או שהוקפא בתוך שלושה ימים משחיטתו (ולכן יש לשים לב לתאריך השחיטה הרשום עליו). אך אם לא ידע, ועבר ובישלו לאחר צלייה, אף על פי שעברו כבר שלושה ימים – בדיעבד מותר לאכול את הכבד (ילקוט יוסף כרך איסור והיתר חלק א' סימן ע"ד עמודים תקכ"ב-תקכ"ג).

האם מותר לקרוא בספרי קוֹמיקְס מצוירים בשבת?

אם יש בהם סיפורים על צדיקים או מידות טובות – מותר, אך אם אין בהם שום משמעות רוחנית – אסור.

אך לגבי ילד קטן שמתענג מקריאתם ולא מוציא מפיו את הקריאה – אין למחות בידו (הליכות שבת חלק א' פרק י"ב אות ב').

האם יש איסור של "וּבְחֻקֹּתֵיהֶם לֹא תֵלֵכוּ" בהנחת זרי פרחים על מיטת המת?

אין איסור, אך כדאי ועדיף שלא לעשות כן (ילקוט יוסף כרך אבלות מהדורת תשס"ז עמוד רע"ד), שלא לשנות ממנהג ישראל.

אדם שהכניס את ידו האחת לחדר בית הכיסא, האם הוא צריך ליטול אותה? ואם כן, האם הוא צריך ליטול את שתי ידיו?

אותו האדם צריך נטילה כדי ללמוד תורה, אך מספיק שייטול רק את אותה היד שהוכנסה לבית הכיסא (שו"ת תורה לשמה שאלה כ"ג).

האם יש בעיה לכבות נר על ידי נשִׁיפַת רוח מפיו?

ראוי להימנע מלכבות את הנר על ידי נשיפת רוח מפיו, וראוי שהנשים ישימו לב להימנע מכך בערב שבת בשעת הדלקת הנרות (הליכות עולם ז', עמוד רמ"ח).

לרכישת ספרי "מעבר למפורסם בהלכה ובאגדה" מאת הרב יעקב מעברי בהידברות שופס, לחצו כאן.