לשון הרע בשידוכים – מה מותר ומה אסור? 5 תנאים לפני שאתם מעדכנים אחרים

לשון הרע הוא אחד מבין האיסורים החמורים בתורה. התורה מונה 31 מצוות עליהם עוברים בלשון הרע, בהתאם לתנאים ולנסיבות. עבירה זו כה חמורה עד כי אלו שהם בעלי רגילות לדבר לשון הרע אינם זוכים לקבל פני משיח, והנה לשון התלמוד "ארבע כיתות אין מקבלות פני שכינה – כת לצים, כת שקרנים, כת חניפים, כת מספרי לשון הרע" (מסכת סנהדרין, דף קג).

ועם זאת, ישנם מקרים בהם חלה החובה לומר פרטים על אדם אחר, ושתיקה באותם מקרים היא עבירה על הציווי "לא תעמוד על דם רעך", ואין הדברים הנאמרים נחשבים כלשון הרע. כאשר עלול להיגרם לזולת נזק, וניתן למנוע זאת יש לעדכן בפרטים הידועים, וזאת כמובן אך ורק במסגרת חמשת התנאים אותם מונה ה'חפץ חיים'. בכל מקרה של ספק יש לשאול רב הבקיא בענייני לשון הרע.

1. להיות בטוח ב-100% שהדברים נכונים.החפץ חיים כותב "יזהר מאד שלא יחליט תיכף את העניין בדעתו לעניין רע, רק יתבונן היטב מתחילה אם הוא בעצם רע". לפעמים יש לנו דעה על אדם מסוים או תפיסה כלפיו, שמושפעת מסובייקטיביות שלנו, משמועות ששמענו, מפרשנות אישית, מהתרשמות כללית שלעיתים מוטעית וכן הלאה. ולכן לפני שאומרים דבר גנאי יש לוודא עם עצמנו שלא קיימים אי-דיוקים או תערובת של דעות סובייקטיביות.

2. בלי הגזמות. בלי "אוי..." ובלי "וואי...". החפץ חיים כותב "שלא יגדיל בסיפורו את העניין לרע יותר ממה שהוא". היצמדו לעובדות היבשות, והימנעו מהגזמה, הן בצורה מפורשת והן בדרכים אחרות שמשתמעות מכך, כמו השמעת הנחות, ביטויים כגון "אוי", "וואי", "תראה/תראי..." בטון שבפני עצמו כבר פוסל את השני, "אה..." וגמגומים, וכדומה.

3. טהרת הלב. החפץ חיים כותב "שיכוון רק לתועלת. דהיינו, לסלק הנזקין מזה, ולא מצד שנאה". בדיווח על פרט שלילי שיש על המדובר יש להתכוון שזה יהיה אך ורק לתועלת הצד המברר, ולא כתירוץ לפרוק רגשות שליליים שיש לנו על המדובר. יש לטהר את הכוונות שלנו, כך שהן יהיו לתועלת העניין בלבד, ולא מתוך כעס או שנאה שיש על המדובר.

4. להשיג את המטרה במינימום דיבורים. החפץ חיים כותב "אם הוא יכול לסבב את התועלת הזו מבלי שיצטרך לגלות לפניו ענייניו לרע, אין לספר עליו". אם ידוע על בעיה הקיימת אצל האדם עליו שואלים, שתימנע ללא ספק מהשואלים לגשת לשידוך, וקיימת אפשרות למנוע ממנו את השידוך הזה, הן בצורה עקיפה והן באמירה ישירה שאין זה מתאים עבורו, וכל זאת ללא לפרט את דברי הגנאי – אין לספר את דברי הגנאי. אך אם הצד השני לא יוותר על הצעת השידוך ללא ידיעת עובדות, יש לספר את מינימום המידע שעל ידו הצד השואל ידחה את השידוך. כאשר ההצעה תידחה על ידי ידיעת עובדה מסוימת, אין כל הצדקה לספר עובדות שליליות נוספות, מכיוון שאין בכך כבר תועלת וזה יהיה איסור לשון הרע.

5. רק כאשר לא יגרם נזק נוסף למדובר, מלבד מניעת השידוך. החפץ חיים כותב "כל זה אינו מותר אלא רק אם לא יסובב על ידי הסיפור רעה ממש לנידון, דהיינו שלא ירעו עמו ממש, אלא רק שתוסר ממנו על ידי זה הטובה שהיה עושה עמו... אבל אם יגיע לו על ידי סיפורו רעה ממש, אסור לספר עליו… וכל שכן אם הוא רואה שיסובב על ידי סיפורו לנידון רעה רבה יותר מכפי הדין, אסור לספר עליו". אם על ידי אותו דיווח יגרם למדובר נזק נוסף מלבד מניעת אותו שידוך, אין לספר את המידע השלילי הידוע. לדוגמא, אם ידוע שהשואל הינו אדם רכלן שעלול להפיץ את המידע שיספר לו, ובכך יגרם למדובר נזק רב נוסף מלבד מניעת השידוך, אסור יהיה לו לספר את שידוע לו על האדם עליו מבררים. ואולם, כאשר ידוע לו על בעיה משמעותית על האדם עליו מבררים, בגינה יש להוריד את הצעת השידוך, יהיה עליו למצוא דרך חלופית למניעת השידוך.

תחזיקו חזק: מהיום הכול עומד להשתנות, והחיים של כולנו יראו אחרת. פתאום קם אדם בבוקר ומחליט שהוא שולח מייל ל... בורא עולם. ההמשך מטלטל ולא צפוי. מה שבטוח, מהסרטון הזה אתם רק הולכים להרוויח. מוכנים?

האם לספר על בעיה גנטית במשפחה?

החפץ חיים נותן מספר דגשים בעניין בירורים עבור שידוכים.

1. ליידע קודם "אני שואל עבור הצעת שידוך". כשמבררים יש ליידע תחילה את האדם אליו השאלות מופנות כי מטרת השאלות היא לתועלת לצורך שידוכים. מכיוון שאם הנשאל לא יודע את מטרת השאלות, ייחשבו דיבוריו כדיבורי לשון הרע, והשואל יעבור על איסור "לפני עור לא תתן מכשול".

2. לא מול השונאים. אין לברר מול אנשים שמסוכסכים עם אותו אדם עליו מבררים, משום שוודאי שמניע תשובותיהם יהיה שנאה ולא תועלת.

3. בתחקור יש ליידע על בעיות קשות. כאשר לנשאל ידוע על בעיות משמעותיות וקשות, יהיה עליו לדווח גם אם השואל לא שאל אותו על כך, כגון מידות רעות, בעיות רפואיות משמעותיות ועוד. לדוגמא, בשאלת דיווח על בעיה גנטית במשפחה ענו פוסקי ההלכה ב'בית ההוראה המרכזי לדיינות – דין": "אם אכן מדובר בבעיה גנטית שעלולה להוות בעיה, חובה לידע בעניין זה, אבל צריך לדעת היטב האם אכן מדובר בבעיה גנטית. אנשים נוטים להחליט בדברים כאלו בפזיזות, וצריך לדעת כיצד להציג את הדברים בצורה מדויקת, ולחשוב מתי טוב לומר. לפעמים עדיף אחרי פגישה אחת או שתים, תלוי ברמת הבעיה, ואם מדובר במשהו שיש בו סכנה של ממש אין טעם בכלל להיפגש. אבל אם מדובר בהפרעה קלה יותר עדיף לספר בשלב יותר מאוחר. לכן בכל מקרה כזה יש להתייעץ באופן פרטני אם רב בעל שיעור קומה".

מניעת שידוך על ידי דיבורים שליליים מיותרים שאינם במקומם, ולחילופין שתיקה שאינה במקומה, שניהם גורליים כאחד. ולכן בכל מקרה של שאלה או ספק במקרה הנידון יש להתייעץ עם רב הבקיא בעניינים אלו, ולברר כיצד יש לנהוג.

היא ברחה, אך הוא תמיד רדף אחריה: הסיפור שיטלטל אתכם מהקצה אל הקצה. הכול התחיל מלשון הרע "קטן", שגרם לאישה לברוח ממדינה למדינה ללא הצלחה - הלשון הרע המשיך לרדוף אחריה, עד שאף בעלה וילדיה כבר לא האמינו לה. צפו בסיפור המצער, אך חכו לסופו המפתיע – חלק א':

היא ברחה, אך הוא תמיד רדף אחריה: הסיפור שיטלטל אתכם מהקצה אל הקצה. הכול התחיל מלשון הרע "קטן", שגרם לאישה לברוח ממדינה למדינה ללא הצלחה - הלשון הרע המשיך לרדוף אחריה, עד שאף בעלה וילדיה כבר לא האמינו לה. צפו בסיפור המצער, אך חכו לסופו המפתיע – חלק ב':

קראו גם:

המדריך למתחזק: לשון הרע – מה כל כך בעייתי לומר כמה משפטים על אחרים בשיחות פרטיות?