יהודה אייזיקוביץ
ליל הסליחות האחרון בכותל המערבי: הניצחון היהודי הגדול מאז חורבן בית המקדש
אירוע הענק בקנה מידה היסטורי ברחבת הכותל המערבי הוא לא רק אמירת סליחות, אלא המחשה יותר מכל לאן צועדת היהדות. הטור של יהודה אייזיקוביץ
- יהודה אייזיקוביץ
- פורסם ח' תשרי התשפ"ג |עודכן
(צילום: shutterstock)
הלילה זה יקרה: מספר שיא של מאות אלפי יהודים יגדשו את רחבת הכותל המערבי ואת המבואות אליה. זהו אירוע שלא נראה כמותו במקום זה כבר קרוב לאלפיים שנה – מאז חורבן בית המקדש. כל מה שראיתם בכותל בלילות האחרונים ובשנים קודמות הינו רק קדימון למה שעומד להתרחש הלילה. בכל רחבי הארץ יתפנו יהודים מכל עסקיהם ויקדישו מספר שעות כדי לעלות לירושלים על מנת להעביר לעולם מסר צלול.
בעוד אבות אבותינו עשו את דרכם לגלות כאשר גבם פונה אל בית המקדש החרב, נכדיהם יצעדו הפעם בכיוון ההפוך. מול שריד בית המקדש יתעורר הלב היהודי מחדש ויפעם בעוצמה בידיעה כי השם הוא האלוקים ואין עוד מלבדו. ואז יגיעו גם הדמעות שייזלו במורד הלחיים, ויצטרפו לנהר הגדול שזורם כבר אלפיים שנה על צער הגלות הנוראה והגעגוע שהוא ישוב ויחדש את ימינו כקדם.
קשה לתאר במילים את הרגעים הגדולים שנחווה הלילה, בין אם נהיה שם בעצמנו או נשתתף מרחוק על ידי צפייה באמצעים השונים. מה שנראה זהו הניצחון היהודי הגדול בהיסטוריה. מול כל התלאות, אחרי כל הרדיפות והרציחות, לאחר שכבר היה נראה שבאמת אין עוד תקווה; הנה, למרות הכל ובניגוד לכל היגיון והסבר מתקבל על הדעת, מתוך החורבות העשנות עם ישראל חוזר ובענק. זהו ניצחון אדיר לא רק על אויבינו, שביקשו לכלותנו לאורך ההיסטוריה ועדיין מנסים להשמיד אותנו. זהו ניצחון גם על אותם שניסו להניא את לב העם לעבר בורות נשברים, ולצערנו עדיין מתעקשים לשווא לעשות זאת.
הצטרפותם של רבים נוספים בכל שנה ושנה לאלו הבאים לסליחות ברחבת הכותל מלמדת כי מדובר בתהליך הנמצא בהתפתחות מתמדת. משמעותו היחידה היא שהלב היהודי מתעורר ונמצא במקום הנכון, והעם היהודי ככלל צועד בדרך העולה בית קל. אי אפשר באמת להבין איך ומה לפתע פתאום קרה, אבל עובדה היא שכך קרה והדור שלנו זוכה להיות שם, מה שלא זכו קודמינו. מי היה מאמין שנזכה לראות את העוצמה היהודית הזאת בדורנו?! זוהי זכות גדולה וחסד עצום שעושה עמנו אלוקים לחיות בדור אשר עם ישראל עושה את צעדיו חזרה אל דרכו המקורית.
אחרי שהלילה יסתיים והאנשים יתפזרו לבתיהם חשוב שנדע שהאירוע ממש לא הסתיים. בעומדנו בתפילה ביום כיפור נמשיך לבקש שהלב הענק הזה ימשיך לפעום בעוצמה רבה כל השנה. שאחרי הלבבות יימשכו המעשים והעם ישוב לשמור על כל מצוות התורה. עוד דרך ארוכה לפנינו ואנו זקוקים לכוחות גדולים וסייעתא דשמיא גדולה. עדיין אויבים רבים לנו מבית ומחוץ שינסו לחבל ולפגוע, אבל אל לנו לירא – אם הגענו עד הלום בדרך נס, שום דבר לא באמת יכול לעצור אותנו. אך חובתנו להמשיך וללבות את הגחלים הלוחשות, עד אשר השלהבת תעלה מאליה ואש התמיד תוקד ולא תכבה.
ערב יום כיפור, באותו מקום בו עמדו רבבות אלפי ישראל כדי לחזות בעבודת המקדש, נעמוד יחד ונזעק את הקריאה שלא נשמעה שם כבר אלפיים שנה: "אשרי העם שככה לו, אשרי העם שהשם אלוקיו!"