כשהסרטן נקש אצלי בדלת
כשהסרטן נקש אצלי בדלת, פרק 14: "לא פחדת שאמא תמות?"
כשהסתבכתי עם הניתוחים ושבתי לביתי לאחר תקופה ממושכת שנעדרתי, ישבנו לשיחה כדי לשמוע מה עבר עליהן בתקופת היעדרותי. באתי לחזק ויצאתי מחוזקת
- לימור דגן
- פורסם כ"ה תשרי התשפ"ג |עודכן
(צילום: shutterstock)כשחליתי, החלטנו בעלי ואני, שאנחנו משתפים את כל הילדים בדבר המחלה.
לא מצאנו סיבה טובה לבזבז אנרגיות בניסיון להסתיר משהו גדול שאין בכלל אפשרות להסתירו, מה גם שידענו שהבנות שלנו פיקחיות, ויבינו מהר מאוד שמשהו לא תקין קורה, מה שעלול לגרום להן למתח ולבלבול גדול. עדיף מפלצת מוכרת מאשר אי ודאות.
לאחר שקיבלנו הדרכה מפסיכולוגית כיצד ראוי לקיים את השיחה, קיימנו אספה משפחתית, וסיפרנו להן שאמא חלתה, ושבתקופה הקרובה תיעדר מהבית לצורך ניתוח וקבלת טיפולים בבית החולים.
הסברנו להן שהתרופות נדרשות מאוד כדי לעזור לאמא להחלים מהמחלה, אך הן גורמות לשינויים בהופעה.
בעלי סטנדאפיסט מבטן. הוא הקליל את השיחה וניסה לערוך עבורן חידון "מה אתן חושבות שישתנה אצל אמא". הן ענו: "מה? יצמח לה זנב? מה, תצמח לה קרן?".
הסברנו להן שהיום יש תרופות שעוזרות, אך יש להן תופעות לוואי, שאחת מהן היא שהשיער שלי ינשור, אך הוא ייצמח מחדש עם סיום הטיפולים.
הן צחקו, הן בכו, כל התגובות לגיטימיות.
כשהסתבכתי עם הניתוחים ושבתי לביתי לאחר תקופה ממושכת שנעדרתי, ישבנו לשיחה כדי לשמוע מה עבר עליהן בתקופת היעדרותי. בעיקר חששתי לבתי הבכורה, שהייתה אז בת שמונה, כיוון שיש לה חברה שאיבדה את אמה מסרטן שנה קודם. פחדתי שהיא תשווה בין המקרים. שאלתי אותה האם היא לא פחדה שייקרה לי מה שקרה לאמא של חברתה.
את התשובה שלה לעולם לא אשכח: "אמא, זה מעשה שלי וזה מעשה שלו" (מתוך "מעשה מחכם ותם" של רבי נחמן), ונתנה בי מבט שאומר: "איך בכלל את שואלת כזאת שאלה?".
כולי הודיה לרב ארוש שליט"א, על שהוא מנגיש את התורה של רבי נחמן לילדים בספרים ודיסקים. התרגשתי מאוד מתשובתה הכנה.
כששאלתי את תאומתה "לא פחדת שאמא תמות?", היא ענתה לי: "אמא, אבא נסע עם דוד יאיר לרב קנייבסקי זצוק"ל ולרבי דוד אבוחצירא שליט"א, ושניהם אמרו שאת תחיי, רק שלא נפסיק להתפלל עליך. שני צדיקי הדור בירכו אותך, בכל הארץ מתפללים עליך, פתחו עבורך באיגרות קודש והרבי מילובביץ זצ"ל בירך אותך לחיים טובים. קיבלת תשובה חיובית מכולם, אז מה יש לדאוג?".
הייתי בהלם מהבגרות ומהאמונה שהן הפגינו.
קיבלתי מוסר מבנותי.
באתי לחזק ויצאתי מחוזקת.
איזה אמונת חכמים יש להן, כמה כוח זה נתן להן לצלוח ניסיון קשה זה.
בעלי ואני היינו גאים בהן כל כך, ושמחים מאוד על שאנחנו זוכים לגדל את ילדותינו על ברכי התורה, על צדיקים ואמונת חכמים.
"עץ חיים היא למחזיקים בה ותומכיה מאושר".