מיומנה של טלפנית: "יש ארגונים, כמו הידברות, שיילחמו בי. עדיף שנעצור כאן"

פעילותה הבלתי מתפשרת של הידברות בנושא התבוללות מנעה הרבה סבל בקרב בנות יהודיות בסיכון. גם בנות ונשים רבות שקשרו קשרים עם בני מיעוטים והסתבכו בתוך רשת עמוקה ודביקה, שסגרה עליהן, הצליחו לצאת מגיא צלמוות בעזרת פעילי הידברות.

סיפור מופלא זה, שממחיש עד כמה מחלקת התבוללות נוכחת בשטח ומונעת בעוד מועד את המדרון, קבלנו מפי חברתה הטובה של בעלת המעשה. מעשה שהיה בקלות יכול להגיע להתבוללות טרגית שרק הסוף המפתיע והמדהים הציל אותה מהידרדרות נוראה.

מדובר באשה חרדית בעלת עסק מצליח, אמא ל-10 ילדים שחלקם נשואים. היא ובעלה, שהתגוררו בדרום, ניהלו עסק רווחי של אולם לחתונות וקייטרינג. במהלך השנים החליטו לשפץ את האולם מהמסד ועד הטפחות. כיוון שהיא הייתה הדומיננטית בעסק, הגיעה יום יום לראות כיצד מתנהלת עבודת הבניה בשטח. מנהל העובדים מן הכפר הסמוך, שעבד תחת בוס יהודי במקום, החל לפתח ידידות והתגלה כאדם אמפטי מאוד. היא גילתה עד מהרה שהם מוצאים שפה משותפת ונהנים מאותם נושאים ובדיחות. האווירה הקלילה ששררה בין השניים המסה את כללי הזהירות ונורות האזהרה. עד מהרה הבינה אותה אישה שרגליה מוליכות אותה מעצמן, והבינה עוד יותר כמה כמהה היא לשיחות עמו.

חברתה, שסיפרה לנו את המעשה, הייתה בקשר רציף עם בעלת העסק, ושמעה ממנה סיפורים שאמורים להדליק נורה אדומה. היא החלה לנסות להשפיע עליה כחברה, למנוע את המשך הפטפוטים עם מנהל העבודה, אבל נדהמה מהתשובה שלה: "הוא לא כמו כולם. הוא עדין כל כך. הוא גם קלט בחושו שאני לא מסתדרת עם בעלי. הלוואי שבעלי היה מתייחס אלי כמוהו, וילמד ממנו להחמיא ולנסות לראות מה מפריע וכואב לי". חברתה לא האמינה למשמע אוזניה, והחלה להסביר שגם כשהכול מתחיל נחמד ולא מאיים, ההידרדרות היא מהירה, והיא עלולה למצוא את עצמה בתוך בור עמוק. אבל שוב ענתה לה בעלת העסק: "אני לעולם לא אגיע לזה. אנו רק בידידות, כי נחמד לנו. הוא כמו המטפל הרגשי שלי. וחוץ מזה את יודעת שעם בעלי אני לא יכולה להגיע לרמה כזו של ידידות. והכל לזמן קצר, כי עבודת השיפוץ מסתיימת. אני סומכת עליך שכל מה שאת יודעת יישאר בינינו". חברתה שמרה על ההבטחה ולא סיפרה, כי היא רצתה להיות חברה נאמנה. בינתיים, בעלת העסק נשבתה בקסמו, אף על פי שהכול היה רק במסגרת ידידותית. הוא סיפר לה שיש לו אישה וילדים, ובעיקרון לא מחפש הרפתקאות. אבל יחד עם זה החלו להישמע פה ושם הזמנות מצדו, שתבוא לבקר אותו בכפר. היא נרתעה מהרעיון, אבל לא מהידידות נוטפת הדבש. כך הלכו והעמיקו הקשרים שנוצרו, על בסיס של שיחות וכוס קפה. לקראת סוף עבודת השיפוץ, היא חשה שיהיה לה קשה להיפרד, וברגע של חלישות הדעת הציעה לו שייקח אותה אליו לביקור.

לתדהמתה הוא אמר: "זו תהיה מלכודת. חסר לי שהבוס יידע מזה. אני עלול למצוא את עצמי חסר עבודה. אצלכם, היהודים, עלולים לשמוע על הקשר בינינו ולהילחם בי. יש ארגונים אצלכם, כמו הידברות, שבכל מחיר ימנעו את הקשר. את בטח יודעת. יש לי אישה בכפר, ואני לא מחפש צרות. אז עדיף שנעצור פה". הוא פנה לאחור ונעלם.

מסתבר שהוא ידע על מחלקת ההתבוללות בהידברות, שעומדת מאחורי אותם בוסים המעסיקים בני מיעוטים, ומעוררת את תשומת לבם להגנת בנות ונשים הנמצאות בסיכון מפני עובדיהם; פועלת ומונעת מלמעלה בכל הדרכים החוקיות, קשרים המובילים לטרגדיות אישיות ולהרס משפחות.

פלא גדול שכך נמנעה עוד טרגדיה, וכך, בצורה פלאית, הוציא הטורף ההגון במקרה זה, את קורבנו מבין מלתעותיו.

זכות מיוחדת הייתה לה, לבעלת העסק הזו, שעמדה על סף תהום מרצונה. היא לא חשבה לרגע על מה שאמרו חז"ל, "אל תאמין בעצמך עד יום מותך...", ובלא שמירה הדוקה על גדרות וסייגים שהוסיפו חכמינו הרואים את הנולד, רק אלוקים לבדו שמר עליה ומשך אותה לאחור.