מורה שחלמה חלום על גזל - במסר מטלטל: "בשמיים מקפידים על כל פרוטה"

לאחרונה סיפר רב בשם מנחם שטיין את הסיפור הזה - על חלום שחלמה מורה שמלמדת בסמינר לבנות בפתח תקווה, וממנה אף שמע את הדברים. 

בחלומה, ראתה המורה את הסבא שלה שנפטר, ר' יובל יוסף שמו, כשמראהו הכללי אינו טוב. "הוא היה נראה רזה וכחוש, כשפניו נפולות ושבורות והוא מחזיק בידו רצועת חגורה", שחזר הרב שטיין את הדברים, כפי ששמע מאותה מורה. 

הסבא הצביע על החגורה ונראה היה כי הוא זקוק נואשות לעזרתה. 

בבוקר התעוררה המורה בבהלה, ולא ידעה את נפשה מצער על מה שראתה בחלום. "לא הבנתי למה סבא החזיק בידו רצועה של חגורה ומה הוא רוצה בעצם להגיד לי? הרגשתי שיש כאן מסר בשבילי משמיים, ולא הבנתי מה".

אחוזת רגשות מעורבים, טלפנה המורה לבני משפחתה בזה אחר זה, כדי לספר ולשתף בדבר החלום. כשסיפרה את החלום לדודיה, בניו של הסבא, אימה גדולה אחזה בהם, והם החלו לספר לה את שהיה ידוע להם: "בחודשים האחרונים לחיי סבא, הוא היה חולה מאוד והגוף שלו הצטמק ורזה מאוד בשל כך. בשלב מסוים, הוא היה כל כך רזה, עד שבני המשפחה הידקו את חגורתו על גופו, מאוד. 

"אחד מבניו של הסבא נהג לקחת את הסבא לתפילתו הקבועה בבית הכנסת 'איצקוביץ' בבני ברק, אולם יום אחד, אותו בן שם לב כי מכנסיו של האבא רופפים על גופו וכמעט שנופלים ממנו, ונכנס לסנדלר מקומי בבקשה שיעשה חורים נוספים בחגורה של הסבא. הסנדלר נאות לבקשה. הוא עשה חמישה חורים - תמורתם ביקש שלושה שקלים, אלא שאז הבחין הדוד כי אין עליו כסף קטן בכלל. 

"הדוד התנצל מעומק לבו והבטיח כי יסגור את החוב בימים הקרובים, אלא שהדבר נשכח מעמו - עד למשמע חלומה של אותה מורה, כמובן אחרי שהסבא כבר נפטר. הסב בא בחלום כדי להזכיר את דבר החוב, למרות שמדובר בשלושה שקלים בלבד. כשהדוד שמע את החלום, הוא אץ מיד אל חנותו של הסנדלר ביחד עם המורה, ותוך שהוא משלם את החוב - השניים מספרים לו את דבר החלום. "מדהים לראות כמה מקפידים בשמיים אף על חוב של שלושה שקלים", אמר הסנדלר והוסיף: "אך אני מוחל על כך, והלוואי שיהיה לסבא שלך מנוחה בעולם העליון".

לדברי המורה, כבר באותו לילה לאחר שהתשלום סודר, הגיע הסבא שוב בחלומה והפעם פניו היו שוחקות ושמחות. "תודה רבה שגרמת נחת לנשמתי", הוא אמר לה, ונעלם. 

מאז, לא מפסיקה המורה לקדש שם שמיים בעזרת הסיפור, ומספרת אותו לכל מי שהיא מכירה, "כדי שאנשים ידעו כמה מקפידים בשמיים על כל שקל שלקחת מחברך וכמה צריך להיזהר מן הגזל. ואפילו אם כבר נעשה הגזל חלילה ואיננו זוכרים ממי גזלנו, ניתן לתקן את זה על ידי עסק בצרכי רבים ותרומה למוסדות ציבור".

(הדברים פורסמו לראשונה בגיליון 'טוב לחסות בה' בראשית תשע"ט)