יוקר המחיה: כמה בדיוק נידרש לשלם, והאם יש סיכוי שמישהו יבלום את זה?

אם נכנסתם בתקופה האחרונה לסופר ולא מצאתם קופסאות מטרנה על המדפים אלא רק מותג סימילאק, או שחיפשתם קורנפלקס של תלמה ומצאתם רק של המותג הפרטי של הרשת, או אפילו גיליתם שחלב טרה נעלם ובמקומו מוצג רק חלב של חברות אחרות – אתם כנראה עדים גם כן להשפעת יוקר המחיה. חלק מהרשתות מנסות להילחם במלוא העוז נגד העלאת המחירים, אך עדיין לא ברור אם בכך תיבלם העלייה, או שמא היא צפויה להימשך.

מלחמת הרשתות ביצרנים

למעשה, הגל החזק של עליות המחירים התחיל לפני כשנה, כאשר חברות החלו להודיע בזו אחר זו על כך שהן עומדות להעלות מחירים של מוצרי יסוד. באותם ימים רמזו שרת הכלכלה ושר האוצר ליבואנים על כך שלא מומלץ להם להעלות את המחירים, שכן הם ידאגו לכך שיינקטו כלפי כל מי שיעשה זאת צעדים מחמירים. ואכן, חברות רבות "הקפיאו" את ההעלאות המתוכננות. אמנם היו מוצרים מסוימים שמחיריהם הועלו אחרי חג הפסח, אך היו גם חברות רבות שדחו את ההעלאה המתוכננת "עד לאחרי החגים".

כעת זה הגיע – אחרי החגים כבר כאן, והכרזות על העלאות נשמעות בזו אחר זו, כאשר בימים האחרונים ניתן לראות מגוון של חברות שכבר הגישו לרשתות השיווק דרישות להעלאות מחירים. בין היתר יש את חברת דיפלומט שהודיעה על העלאת מוצרי חיתולי פמפרס ב-15%, ואף העלאת מחירי נוזל הכלים פרי, אבקת כביסה אריאל ועוד מוצרים שונים שהיא מייצרת.

(צילום: shutterstock)

גם חברת סוגת הודיעה על דרישה להעלאת מחירים בשיעור של 15% על מוצרי האורז והסוכר הלבן. תחום הקפה אף הוא עומד להתייקר, וכך גם ממתקים שונים של חברת ליימן שליסל, כמו סוכריות טופי יוגטה (ב-20%) ועוד. וזה לא הסוף: העלאות מחירים צפויות גם בתחום חטיפי השוקולד, מוצרי פסטות, מגבונים, מוצרי ניקיון ואפילו מוצרי חלב. גם חברת סנו הגישה בקשה להעלאת מוצרי הנייר שלה עד 25%.

וכאן הגענו לנקודה העיקרית שגורמת לרשתות השיווק להכריז על מלחמה בחברות וביצרנים. חלק מהרשתות כבר הודיעו שהן מתייצבות לצד הצרכנים ולא מוכנות לאשר את המחירים החדשים, מה שמוביל לכך שהספקים יכולים לבחור שלא לשווק עוד את מוצריהם לאותן רשתות. זו בדיוק הסיבה שבימים אלו לא תמצאו חלב טרה ברשת שופרסל או קורנפלקס תלמה בחלק מהרשתות החרדיות. הרשתות פשוט הודיעו שאינן מוכנות לשתף פעולה עם ההעלאה, וזו הדרך שלהן לבלום אותה.

חשוב לציין שבחלק גדול מהמקרים הרשתות לא נפגעות, מאחר שממילא יש להן את המותגים הפרטיים שהן מייצרות. העובדה שהן נמנעות להכניס לרשת מוצרים של חברות אחרות, רק עוזרת להן לבסס את עצמן.

הפוליטיקאים במערכה

לא רק רשתות השיווק מנסות להילחם בהעלאות המחירים הבלתי פוסקות. בימים אלו של ערב בחירות גם המפלגות השונות חושפות את תכניותיהן לבלימת עליית יוקר המחיה.

כך למשל מפלגת המחנה הממלכתי הציעה השבוע תכנית מסודרת ובנויה שכוללת סעיפים שונים, ביניהם החלטה על הכרזת חינוך חינם החל מגיל שנתיים-שלוש, פעילות ממשלתית מאסיבית לטיפול ביבואנים בעלי כוח שוק עודף בתחומי המזון והטואלטיקה, ומלחמה במונופולים הגדולים.

התכנית עוסקת גם בהורדת מחירי ארנונה, תרופות ודלק, מימון תרופות לאוכלוסייה נזקקת של הגיל השלישי (בהתאם לקריטריונים), וכן מינוי "פרויקטור ליוקר מחיה" שיפעל בתוך רשות ההגבלים. הוא יקבל כלים וסמכויות שיאפשרו לו בהוזלת המחירים מול כלל הגורמים במשק.

גם התאחדות התעשיינים הציגה את הצעדים הנדרשים לדעתה לשינוי פני הכלכלה והמשק. בין היתר מציעה התכנית לעבור משיטת "שכר מינימום" לשיטת "הכנסת מינימום", שלפיה רק מי שמרוויח שכר עד 33% מעל לשכר המינימום ייהנה ממנגנון עדכון השכר. הרעיון הוא שכך תהיה אפשרות לתת יותר דווקא לאלו שמרוויחים מעט, ולא לכל מי ששכרו צמוד למינימום. סעיפים נוספים בתכנית של התאחדות התעשיינים עוסקים בהפחתת עלויות ייצור ומיסים, כמו עלויות המים והארנונה עבור עסקים, כשהחשיבה שמסתתרת מאחור היא שבעקבות כך יוכלו העסקים להפחית את מחירי המוצרים לצרכנים.

העלאה לא מוצדקת

ואי אפשר שלא לסיים עם השאלה: האם באמת יש הצדקה להעלאת המחירים?

אם נתבונן לאחור, לימים שבהם החלו החברות להכריז על העלאות מחירי המוצרים, נראה שהן תלו זאת במגוון סיבות. בין היתר הן ציינו את מחירי חלק מחומרי הגלם שעלו באופן עולמי, בשל מלחמת רוסיה-אוקראינה. אלא שבינתיים הסיבה הזו כבר לא קיימת, שכן רוב חומרי הגלם שבו למחיריהם המקוריים. בנוסף, נשמעה טענה על כך שהמחירים עולים בשל התייקרות הדלק, אלא שגם כאן ניתן לראות שבחודשים האחרונים מחירי הדלק דווקא התמתנו. כפי שנראה החברות לא מחפשות סיבות לסגת מהעלאת המחירים, והן ממשיכות לדבוק במטרה, מבלי להתייחס לכך שאולי כבר אין בה צורך.

ובימים אלו, כאשר אפילו רשתות השיווק והפוליטיקאים לא ממש מצליחים לבלום את ההעלאה, אולי הגיע הזמן למחאה חברתית חזקה, כמו שהייתה לפני עשור בתקופת מחאת הקוטג'. אול רק מחאה כזו שתגיע מבפנים תעזור. ואולי גם זה לא.