בחירות? במי אנו בוחרים?

כאן בארץ ישראל הוקמה מדינה חילונית, גדרי ההלכה לא קובעים כלום, וערכי היהדות לא רלוונטיים. אבל גם בן גוריון החילוני המוצהר הבין, שאי אפשר לנתק את עם ישראל ממסורת ישראל, ומהערכים הכי מינימליים ובסיסיים שלנו. לוח השנה של המדינה הותאם ללוח העברי, יום השבתון נקבע לשבת קודש, הרבנות הראשית ומעמדה הוקבעו בחוק, כנ"ל הרבות הצבאית. נישואין, גירושין, גיורים, בתי כנסת ושאר שירותי הדת הבסיסיים, הכל הוסדר בחוק. כל זה קרוי היום ''סטטוס קוו''.

בתקשורת אוהבים פתאום הרבה לדבר על אחדות, ועל היכולת לשבת כולם סביב שולחן אחד באחווה ואהבה, וכמובן מתדיינים כמה ואיך שייך לעשות את זה באווירה הפוליטית של ימינו. הם שוכחים בכוונה, שזה בדיוק מה שבן גוריון חתר אליו! המדינה היא ליברלית ודמוקרטית, ולכן היא נותנת לכל אזרח חופש מוחלט לנהוג את חייו הפרטיים כרצונו. אבל הפרהסיה היא ציבורית, והיא נקבעת לפי ערכים המייצגים את המכנה המשותף הרחב ביותר של העם. ולפי כל סקר ובדיקה בכל השנים, רוב מוחץ של עם ישראל מגדיר עצמו כמסורתי ומעלה!

יום השבתון של העם היהודי אינו ראשון ואיננו בשישי, אלא בשבת קודש. עם ישראל ותורת ישראל הביאו לעולם את המתנה הנפלאה הקרויה בפי העולם "יום מנוחה שבועי", ובהתאם לכך הוא ביום השביעי לבריאת העולם, יום בו שבת הבורא ממלאכתו, יום אותו עם ישראל קידש באהבה ובברכה כבר למעלה מ3000 שנה. אך טבעי הדבר, שאם יש במדינה יום שבתון, ככל מדינה דמוקרטית וליברלית, שבמדינת היהודים היום הזה ייקבע ביום שבת קודש.

גירות ונישואין. כל בר דעת מבין שקיומם של תעודות יוחסין הוא פילוג נורא בעם, לא שייך דרך אחרת של חיים משותפים אלמלי תהיה לנו היכולת להינשא ולהקים משפחות ביחד. נכון שנדיר לראות חרדי נשוי לחילונית או להיפך, אבל דתי/ה עם חרדי/ת, או חילוני/ת עם דתי/ת, או אם אחד מבני הזוג חזר בתשובה וכן הלאה, שלא לדבר על הקבוצה הגדולה מכולם, המסורתיים, שאומנם אינם שומרי תורה ומצוות באופן מלא, אבל יש בסיס יהודי מסוים חשוב להם. ישאל את עצמו כל אבא ותשאל את עצמה כל אמא, האם אני רוצה שהבן/בת שלי יקיים זוגיות עם מי שאינו יהודי? האם אני רוצה נכדים גויים? האם אני רוצה נכדים ממזרים? הלא רוב מוחץ בעם יגיד לא בא' רבתי. הרי לנו שכדי ליצור לנו את היכולת של חיים משותפים בסיסיים, הדרך היחידה היא דרך גוף ממלכתי יחיד, שמקבץ תחתיו את כל העניינים הנ"ל, וכך יש דרך אמצע בין הגישה החרדית המחמירה, לגישה החילונית-מסורתית. מאידך, כמדינה דמוקרטית, אין איסור בחוק על נישואין שלא בדרך היהודית, אבל החוק והפרהסיה של המדינה מותאמים לרוב של 80% פלוס מהעם המעוניינים בנישואין עם יהודים בלבד, ונישואין בכשרות בלבד.

כשרות המזון, כנ"ל. כל אחד יכול לרכוש איזה דבר מאכל שהוא מעוניין בו, כל אחד יכול להקים איזו כשרות שהוא מעוניין בה, ולאכול רק את תוצרתה. אבל כמו כל דבר במדינה מתוקנת, המדינה כרגולטור קובעת תו תקן בסיסי מינימלי, לא כל אחד יכול להיות רופא, ולא כל אחד יכול להיות נהג מונית, ולא כל אחד יכול להיות שופט או עו"ד וכן הלאה. גם כאן, כדי שמישהו יוכל לכתוב את המילה "כשר", יש גוף שבלעדיו אי אפשר לתת כשרות.

כל הדברים האלו הם בסיסיים, הם מינימליים, והם מוסכמים על 80% או יותר מעם ישראל, והם הדבר היחיד שמאפשר לנו לחיות ביחד למרות חילוקי הדעות הגדולים שנפערים בינינו. אבל התקשורת ושאר אויבי התורה ומסורת ישראל, לוקחים את כל ההסכמות הבסיסיות האלו, ומוחקים אותן לחלוטין, הם משקרים ומסלפים ומעוותים, מציגים את הבסיס היהודי הזה, כחושך ואפילה וכל דבר רע, ומתעלמים בכוח מהקולות העולים מן העם. יותר ויותר אומנים, שחקנים, אנשי עסקים, ומפורסמים למיניהם בוחרים בתורה ובמסורת ישראל, מיעוט קטן ממש לוקח על עצמו את כל המצוות, אבל רובם הגדול מקפיד על שמירת שבת, כשרות ושאר חלקי היהדות הבסיסיים. וכשהם רואים את זה ועיניהם כלות, הם מנסים בכוח לייצר פשרות חדשות ונקודות אמצע מודרניות, כאילו רק כך נוכל לחיות בשלוה ובאחדות.

מה קרה כעת? למה יש אוירה רעילה כל כך?

בלי להיכנס להסברים ארוכים, על הפער בין מקימי המדינה לשמאל ולחילוניות בני ימינו, יש מציאות פשוטה שהם לא מוכנים לקבל אותה, הם לא מוכנים לקבל את זה שרוב העם הם מסורתיים, הם לא מוכנים לקבל את זה שרוב העם רוצה שנכדיו יהיו יהודים, הם לא רוצים שרוב העם ימשיך במסורת ישראל הוותיקה שנמשכת למעלה מ-3000 שנה, ומנסים בכוח לתת לגיטימציה לתרבויות זרות וסילופים מחרידים, כמו הרפורמים והקונסרבטיבים, או כל מיני שינויים והקלות בעצם התורה הקדושה.

אז מה הם עושים? כל דבר אפשרי!

באמצעות התקשורת הם מעצימים כל בזיון של הדת והתורה, בתוכניות שונות ובמסרים שונים, הם מנסים דרכה בכוח לנרמל כל עיוות וכל שינוי כאילו הוא ה"נורמה" וזה "הרוב הדומם", ומשתיקים בכוח כל אמירה אחרת וכל דעה שונה. הכל כמובן בשם הפלורליזם המזויף והצבוע שלהם.

באמצעות בתי המשפט, הם מבטלים חוקים לטובת מסורת ישראל, וקובעים על דעת עצמם תקנות וכללים נגד מסורת ישראל. מכניסים לכלא את מי שלא טוב להם, או לפחות משפילים אותו בחקירות ותיקי סרק כדי שיברח מכל עשיה ציבורית, ומעלימים עין ומחפים על כל פשע של כל מי שעוזר להם במלחמה הזו כנגד הדת.

באמצעות הפוליטיקה, הם מחרימים ומבזים ומסלפים, כל מי שחושב אחרת מהם, והופכים אותו לשותף פחות לגיטימי מכל אויבי העם והמדינה. הם מעדיפים לגרור את המדינה לסבבי בחירות אינסופיים, מבזבזים במצטבר עשרות מיליארדים באופן ישיר, ומחריבים את המדינה והיציבות השלטונית, העיקר שלא לוותר על קוצו של יו"ד במלחמתם כנגד מסורת ישראל.

באמצעות הדיפלומטיה. מנסים בכוח למכור את המדינה או חלקים ממנה לערבים ולפלסטינים, מייבאים מסתננים או אוקראינים או כל גוי אפשרי, העיקר שזאת לא תהיה מדינה של יהודים, אלא מדינת כל אזרחיה.

וכל זרועות השלטון, הפקידות, התקציבים, היועמש"ים, הקצונה הבכירה בצה"ל, ועוד ועוד, כמעט כולם נבחרים בקפידה בשיטת "חבר מביא חבר", וכך הם שומרים לעצמם כל מוקד כוח אפשרי. הם לא צריכים מועצה סודית שמתכנסת במחשכים ושולחת הוראות לכל חברי הקבוצה, הם בוחרים מראש לתפקידים רק את אלו שיודעים לבד מה צריך לעשות ובמי צריך לפגוע.

מכירים את המושג "שומרי הסף"?

זו הרי בדיחה שמעולם לא היתה קיימת, והיא נהגתה אך ורק כאן במדינת ישראל. יש בעולם כינוי לתקשורת, "כלב השמירה של הדמוקרטיה", ואכן במשך שנים ארוכות, כשהם הצליחו לשמור על קבוצה מצומצמת ונבחרת בתקשורת, כך הם כתבו, כך הם התנהגו, ובשם אליל התקשורת הם הרשו לעצמם לחבוט במי שלא נראה להם, ולאתרג את מי שכן נראה להם. והנה הגולם קם על יוצרו, מלבד הרשתות החברתיות, קמו גופי תקשורת ימניים עצמאיים, קם גם ערוץ הידברות, ונגד כל אלו הם ניסו להילחם, תחילה עם חוקים קיימים ומתן קנסות בסכומים הזויים, אחר כך גם ניסיון לחוקק חוקים כנגד אותם גופי תקשורת, ורק לאחרונה, עוד ניסו לסגור ערוץ תקשורת.

אז מה עושים? אם התקשורת היא כבר לא הפונקציה, ולכולם ברור שהיא מורכבת מאנשים עם תפיסת עולם ברורה, רחוקים מכל אובייקטיביות. ממציאים מושג חדש, "שומרי הסף". בואו ננסה להבין, ממי הם שומרים בדיוק? מי הם הגנבים והפושעים שכנגדם צריך לשמור, זה אתם בעצמכם! אתם הפושעים והגנבים שצריך להיזהר מהם, אם אתם באמצעות נבחרי העם בוחרים לקדם מהלכים למען עם ישראל או למען מסורת ישראל או למען ארץ ישראל, אז אתם פושעים, ורק קבוצה קטנה ו"נאורה", תדע "להגן ולשמור על המדינה".

כמה הבדיחה הזו הפכה לעלובה בשנה האחרונה, כל שומרי הסף יצאו לחופשה בתשלום, יושבים להם קבוצה של אנשים ורומסים כל חוק וסדר, ממנים מקורבים ובני משפחה, מחלקים עבודות לחברים וקרובים ללא מכרז, ושומרי הסף? היכן כל אלו?

וכידוע זאת לא הצביעות היחידה שלהם. שלטון החוק הוא פלסטלינה גמישה, האמת היא סלקטיבית, היושרה היא עניין של פוזיציה פוליטית, זכויות אזרח, הליכי מנהל תקין, מכרזים, כל אלו בליל של מילים קדושות, שבמשך שנים נאמרו בחרדת קודש ברטט וברעד. אבל אם זה מול האנשים ה'נכונים', כל אלו נמוגים כמו פסל משעווה במדאם טוסו ליד גפרור דולק.

שנים ארוכות הם לעגו לחרדים שיש להם מועצת גדולי התורה, וכעת הם שלחו צ'ק פתוח ובלתי מוגבל למועצת השורא. שנים ארוכות הם לעגו לחרדים שאת נציגיהם הם בוחרים דרך ועדה מסדרת, קרי גדולי התורה, וכעת הם בוחרים את נציגיהם באמצעות צייתנות עיוורת לשמש העמים הפרטית של כל מפלגה. חופש הביטוי לכל דבר אלימות וגסות ורעות רוח, הופך להיות הסתה ושיסוי בצד השני, אם זה מעט ביקורת לא נוחה להם. אין צורך להאריך, כל ילד עם עיניים פקוחות מכיר את זה.

אז מה כעת?

על זה בעצם המאבק שיש לנו כאן כבר שלוש וחצי שנים, מרגע שהתגבשה קבוצה שהמכנה המשותף שלה היה עם ישראל, ארץ ישראל ותורת ישראל, התגבשה כנגדה קבוצה שתחצה כל קו אדום וכל קו שחור, העיקר שיהיה כאן "ככל העמים בית ישראל". ובכל מערכת בחירות שעברנו, קבלנו עוד ועוד חידוד של המסר הפשוט והברור הזה.

אם בבחירות סבב א' "גוש הימין" כלל כאלו שתמכו באופן מוצהר בנישואין אזרחיים, תחבורה ציבורית בשבת, וגיוס בכפיה של בני הישיבות, בסבב ב' הם נפלטו.

אם בבחירות סבב ב', היו בצד השני כאלו שלא העזו לומר שהם תומכים בשיתוף פעולה עם תומכי מחבלים, העיקר לא לתמוך במסורת ישראל, בסבב ג' כבר יצא המרצע מן השק.

אם בבחירות סבב ג' עדיין לא כל חברי הצד השני העזו לומר שהם מוכנים לקרוע את התורה, אלה מביניהם שהיו קרויים "ימין", בהתחלה התביישו לומר שהם תומכים בכך, אחרי הבחירות זה כבר הפך להיות נחלת הכלל. וכך בכל סבב בחירות נפגשנו בעוד כאלה שפתאום "נדלק להם האור", והם הבינו כמה גוש אחד הוא שיסוי והסתה, והגוש השני הוא יושרה ואצילות ונקיות כפיים.

ובבחירות סבב ד', לא צריך להסביר, כיום אפשר לומר שאפילו הפוליטיקאים שלנו נקיים וזכים מכל סיג ורבב. כל אחד ואחד מחברי הכנסת היהודים שהיו באופוזיציה בשנה האחרונה, יכל לקבל עולם ומלואו אם יסכים אפילו ב'כאילו', או רק טיפה'לה לשתף פעולה עם משנאי ה' ותורתו. ואף אחד מהם לא הסכים, אלא נהפוך הוא, כולם ללא יוצא מן הכלל עמדו כחומה בצורה, ונלחמו כאריות להפיל את ממשלת הרשע הזו, שהחריבה את המדינה וקרעה את עם ישראל לגזרים, והעדיפה לתמוך בשונאי ישראל ותומכי מחבלים העיקר שלילד יהודי לא יהיה מה לאכול, רק בגלל שיש לו כיפה על הראש. כולנו מכירים את הסיפור בחנה ושבעת בניה, אפילו הילד הקטן בן השנתיים, לא היו מוכן אף להרים את הטבעת של מלך, כדי שח"ו לא ייראה כאילו הוא משתחווה לעבודה זרה. הפוליטיקאים שלנו לא מסרו את הנפש למיתה, אבל ויתרו על חנפנות התקשורת, מנעמי הכסאות, ושאר תופינים, העיקר לשמור על גחלת ישראל שלא תכבה.

ידוע מהספרים הקדושים, שבחטא עץ הדעת התערבבו להם הטוב והרע, אנחנו יודעים שבעולם השקר אין דבר שהוא רע מוחלט ואין דבר שהוא טוב מוחלט, בכל מעשה שלנו אנחנו עמלים לברר את החלקים הטובים ולנקות מהם את החלקים הרעים. בימים אלו שכל אחד יכול לראות בחוש שפעמי משיח כבר איתנו כאן, אנחנו המון העם הפשוט זוכים כל פעם מחדש, לברור ולהחליט, האם אנחנו בצד הנכון, בצד של הקדוש ברוך הוא, או ח"ו הרע שהתערבב בטוב מבלבל אותנו, ואנחנו נכשלים ומתבלבלים.

אבל זה לא מספיק

אין ספק שכאמור לעיל, כל אחד שמשייך את עצמו לקבוצה שבוחרת באלוקים, זוכה להיות בצד הנכון של ההיסטוריה היהודית. אבל החכם עיניו בראשו, כשהוא בוחר את הפתק שהוא מכניס בקלפי, הוא בוחר בעיקר ולא בטפל. גם כשהוא בוחר בטוב, הוא יודע מה הוא הטוב המוחלט ומה הוא פחות מוצלח.

ונאמר זאת גלויות. גוש הימין מורכב בכללותו משתי קבוצות, קבוצה אחת ששמה את הקב"ה בראש מעייניה, קבוצה שבכל מעשה ומעשה שלה היא הולכת אך ורק על פי הלכה ועל פי רצון ה'. וקבוצה שניה שאומנם בחרה להיות ב"קבוצה הנכונה", אבל הם לכשעצמם יש להם עוד מנעד שלם של ערכים ורצונות מלבד רצון ה' ומלבד ערכי היהדות.

הרבה מאלו שמצביעים לקבוצה השנייה, אומרים לעצמם, מה זה משנה למי אני מצביע, אם אני מצביע לחרדים או שאני מצביע למפלגות אחרות בגוש הימין, הרי כולם ביחד, אז אם כבר אני רוצה גם לקדם פוליטיקאי מסוים או מפלגה מסוימת. אך כנגדם יש את החכמים, שאומרים את אותו הדבר אבל הפוך, הרי בין כה וכה כולנו באותו הגוש, ובין כה וכה כל הפוליטיקאים וכל המפלגות שבגוש, כשבעז"ה ננצח ונרכיב ממשלה יהיו בקואליציה ויוכלו לקדם את השקפת עולמם. אז בואו נרוויח פעמיים, גם נצביע למפלגות שבוחרות רק בתורה, וגם אנחנו יודעים שהגוש כולו ירוויח.

כולנו רוצים כלכלה, וכולנו רוצים יהדות, כולנו רוצים בטחון אישי וכולנו רוצים בתיקון מערכת המשפט, כולנו רוצים שכבוד עם ישראל יגדל בגוים ולא יושפל, כולנו רוצים שיתמנו כאן רבנים שגדולי הדור רוצים אותם ולא להיפך. כולנו רוצים לשמור על קדושת הר הבית כהוראת כל גדולי ישראל והרבנות הראשית כבר ארבעים שנה, וכולנו רוצים שרבני הגיור והכשרות יהיו כאלה שפוסקים אך ורק לפי ההלכה. אבל מתוך כלל הרצונות האלו, כל אחד צריך לשאול את עצמו, מה עיקר ומה טפל. האם עיקר הרצון שלי הוא לראות את כבוד התורה וכבוד לומדי התורה, האם עיקר הרצון שלי הוא שהרבנות הראשית והמדינה יהיו אך ורק על פי ההלכה וגדולי ההלכה, האם עיקר הרצון שלי הוא בעזרה לחלש ולמסכן. או שעיקר הרצון שלי הוא כלכלה חופשית או מלחמה בטרור או תיקון מערכת המשפט.

כל אחד רוצה לגור בבית מפואר, אבל כולנו רוצים להיות בעלי הבית ולא המשרתים של הבית.

כולנו בוחרים בגוש, אבל לא כולנו נמצאים בראש הגוש.

שתהיה לכולנו בחירה נכונה.