4 עצות שיעזרו לכם להתכוון בתפילה

לפעמים קשה לכולנו לכוון בתפילה, אבל אסור להתיאש: ה' מעריך ומייקר כל מאמץ שלנו, "אמת אתה הוא יוצרם, ואתה יודע יצרם". זה יסוד שנלמד מהפרשה שלנו, מִנֹּחַ, שחמל על היונה שיצאה לשליחות, וחימם אותה בידו אף על פי שהיא "לא סיפקה את הסחורה", כדי ללמדנו שכך ראוי לנהוג ולחמול על כל שליח, גם אם במבחן התוצאה הוא לא ביצע את שליחותו, כי העיקר המאמץ ולא התוצאה ("העמק-דבר" בפרשתנו). וזה יסוד עצום בחינוך, להעריך ולייקר כל מאמץ, ולא רק את מבחן התוצאה. יש כמה עצות שיכולות לסייע לעשות מאמץ יעיל יותר בתפילה:

1. "קרוב ה' לכל... אשר יקראוהו באמת" - יש דמיון בין תיבת נֹּחַ לתיבה של התפילה. שתיהן מטולטלות במבול של חושך, והחכמה היא למצוא צוהר, נקודת אחיזה, איזו מידת אמת. כשאדם בא להתפלל, מסבבות אותו מחשבות זרות וקליפות, והצוהר שמאפשר אור הוא: נקודת אמת. לדבר מהלב. מנקודת החיבור שלנו. ואז, הקב"ה שחותמו אמת, יאיר לנו את הדרך, ונמצא את הפתחים שלנו בתוך החושך, לצאת מהקיבעונות שאנו סגורים ותקועים בהם (משיבת נפש, נ"ג וליקו"מ קי"ב).

2. "כל הנשמה תהלל י-ה" - דרשו חז"ל: "על כל נשימה ונשימה תהלל י-ה" (דברים רבה פ"ב ל"ז), שראוי להלל את השם על כל נשימה. הנשימה האוטומטית מזינה ומפרנסת את הנפש הבהמית, שזו בחינת "וְלֹא שָׁמְעוּ אֶל מֹשֶׁה מִקֹּצֶר רוּחַ וּמֵעֲבֹדָה קָשָׁה". אבל נשימה מוּדעת - מחיה ומפרנסת את הנפש האלוקית, כמו שנאמר: "אֶרֶךְ אַפַּיִם רַב תְּבוּנָה, וּקְצַר רוּחַ מֵרִים אִוֶּלֶת" ("מנחת יהודה" לרב יהודה סטריזאוור, ספר קדום שזכה להסכמת הגרי"ח זוננפלד זצ"ל ועוד צדיקים). לכן, כדאי ומומלץ לעצור מדי פעם ולקחת נשימה עמוקה, בכל פעם שנזכרים בכך (גם עכשיו!)...

3. "אלה ברכב ואלה בסוסים" - העולם כולו הוא סוג של משל לעבודת ה'. לדוגמה, הסוס מסמל את הנפש הבהמית, שצריך להכיר בה, ולשלוט בה, "יוֹדֵעַ צַדִּיק נֶפֶשׁ בְּהֶמְתּוֹ". במהלך ההיסטוריה, גדולי הדורות השתמשו במְּשָׁלִים משוכללים יותר מהמציאות שהתחדשה בימיהם: היו שלמדו שיעור מוסר מהרכבת, שלימדה אותם כמה חשוב לדייק בזמן, שלא נפספס... הטלגרף לימד את החשיבות של מיעוט ודיוק כל מילה. הטלפון לימד על כח הדיבור, שאי אפשר לומר שזה סתם הבל שלא משאיר רושם, כי אף מילה לא נאבדת, ומלמד גם על התפילה שנשמעת בעולמות עליונים, וגם ועל הזהירות מלשון הרע (חפץ חיים). ועכשיו, הטלפון הסלולרי מלמד שגם מי שמרגיש מנותק - יכול לבקש רחמים, ופתאום הקליטה חוזרת, ודבריו נשמעים! (הרב בידרמן).

4. פתיחת ההיכל – כתוב בספרים שכאשר נפתח ההיכל למטה, הוא נפתח גם למעלה! (לשון הרמ"ק בסידורו "תפילה למשה"). כדאי לעשות דמיון מודרך בעניין זה, ולחפש עצות לראות בעיני הדמיון שלנו את האור שנמשך על נפשנו, רוחנו ונשמותינו, להאיר עינינו בתורה ובעמקי סודותיה (סידור הרש"ש).

אלו רק דוגמאות. אם נלמד ונתעמק במסרים מעין אלו שמפוזרים בכל הסידור, נוכל בקלות רבה יותר להפנים את גודל אהבת ה' אותנו, ואז נוכל גם לתווך את הרעיונות האלו גם לילדים שלנו, ועל הדרך, נזכה להתחבר טוב יותר לעומק התפילה.