אברהם אבינו חקק נקודה בלב של כולנו, שלא תימחק לעולם

אחרי שבועיים שאני מביא בהם מסרים של חיזוק שנלמדים מסידור התפילה, חשבתי השבוע לעבור לנושא אחר, שקשור יותר לפרשת השבוע ולחינוך ילדים. אבל דווקא השבת, ראיתי שהספר "שפת אמת" מדבר על אברהם אבינו, במסר שקשור גם לחינוך ילדים, וגם לביאור התפילה, בברכת "מגן אברהם".

כותב ה"שפת-אמת", שאברהם אבינו עשה עבורנו דבר גדול מאוד. הוא פעל לייסד ולצרוב בכולנו נקודה של השראת שכינה, שהיא נקודה שיש בלב כל יהודי. זו נקודה יסודית ושורשית. אנחנו עם קדוש, ולכולנו יש שורש עליון, ש"בין כך ובין כך קרויים בנים", ועל זה תיקנו לנו לומר בתפילת העמידה: "מגן אברהם", שאברהם אבינו פעל לייסד ולצרוב בנשמותינו את הקדוּשה הבלתי-מותנית הזו.

הנקודה הזאת קיימת בקרב כל אחד מישראל. גם אצלנו, גם אצל ילדינו. החטאים שלנו לא מגיעים עד אליה, אלא רק יוצרים מסך, שמצד אחד מרחיק מאיתנו את הנקודה הקדושה, אבל מצד שני הוא גם שומר עליה שהיא לא תישחת.

הרב אורי זוהר זצ"ל, בספרו: "אבות על בנים", האריך ביסוד הזה, איך גם פושעי ישראל שהגיעו לדיוטות תחתונות הצליחו ברגע אחד להתהפך, כמו יקום איש צרורות שהעז פניו והקניט את דודו, התנא הקדוש יוסי בן יועזר, בזמן שהוציאו אותו להריגה, ובזכות שני משפטים שנכנסו ללבו - התהפך לגמרי והקדים את דודו לגן עדן. גם יוסף משיתא הוא דוגמה טובה: הוא היה בוגד שהוציא לרומאים את המנורה מהמקדש בזמן החורבן, אבל תוך רגע הוא התהפך ומסר נפשו על קידוש השם. ויש סיפורים רבים נוספים על זו הדרך, כי כל החטאים והנפילות שבעולם לא יכולים לטמא את פך השמן הטהור הזה שנמצא בלב של כל אחד ואחת מישראל. אין לך אדם שאין לו שעה. יגיע רגע שבו היא תנצנץ ותיתן כוח, ועל זה נאמר: "מַיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת הָאַהֲבָה" (שפת-אמת, תרל"ה ד"ה במדרש אנכי מגן לך, וגם חנוכה תרל"ג ליל ג' ועוד).

צריך להתאמץ לראות את הנקודה הזאת. יש אנשים שאצלם צריך מאמץ מיוחד. לפעמים עם הילדים שלנו צריך מאמץ מיוחד במינו, כי כלפי חוץ קשה להבחין בנקודת האלוקוּת הזו. אבל כאן נכנס החידוש הגדול שאברהם אבינו עמל בעבורו: גם אם היא לא ניכרת, הנקודה הזאת תמיד שם, צרובה בנו. וכל מי שעוסק בחינוך מכיר היטב את המציאות הזו, איך הילדים שלפעמים הכי מנותקים - פתאום מפתיעים. באמת אסור להתיאש מאף יהודי!

אם אנחנו רוצים לעשות השתדלות נכונה לקצר את המסע הכואב, ולזרז את הרגע שבו הנקודה האלוקית תתגלה ותחזור לנצנץ, אנחנו צריכים לנקוט בכלים מתאימים, עם הרבה סבלנות, "למשוך אותם בעבותות אהבה ולהעמידם בקרן אורה, עד היכן שידינו מגעת" (כלשון החזו"א, יו"ד ב' ט"ו).

אז באומרנו בתפילה "מגן אברהם", אנחנו מודים לקב"ה שנעתר לאברהם אבינו שחקק נקודה כזו בלב של כולנו, והוא מגן עליו ועל זרעו שהנקודה הזו לא תוכל להימחק לעולם, ולא ידח ממנו נידח. ה' יעזור שנצליח לראות ולייקר את הנקודה הזו אצלנו ואצל ילדינו, ובכך נעזור להם להאיר את העולם!