חדשות ומשמעותן: מהי פסקת ההתגברות שמעוררת סערה, ומה משמעותה?

ראש הממשלה המיועד בנימין נתניהו מבקש להקים ממשלה בשני שלבים. בשלב הראשון ללא הסכמים קואליציוניים ברורים. בכירים בגוש הימין חוששים מהאפשרות שנתניהו מקדם מהלך כזה כדי למנוע את חקיקת פסקת ההתגברות.

במפלגת יהדות התורה העבירו מסר לנתניהו לפיו לא תהיה התקדמות להסכמות קואליציוניות אם קווי היסוד של הממשלה הבאה לא יכללו את חקיקת פסקת ההתגברות. חברי הכנסת של אגודת ישראל נפגשו עם האדמו"ר מויז'ניץ שהורה להם: "ללא פסקת התגברות אין ממשלה". מטרתן של המפלגות החרדיות היא לאזן את הכוח הרב שבידי בית המשפט העליון וליצור דיאלוג חוקתי בין הרשויות.

רעיון פסקת התגברות מבקש להעניק לכנסת את הסמכות לחוקק מחדש חוק אשר נפסל בבג"ץ, ובכך להתגבר על החלטות המתקבלות בבית המשפט העליון.

פסקת התגברות הינה סעיף בחוק, המאפשר לכנסת להתגבר על בג"ץ. כידוע, מאז המהפכה החוקתית של אהרן ברק בג"ץ פוסל לעיתים חוקים של הכנסת. פסקת ההתגברות מאפשרת לכנסת לחזק את כוחה מול בג"ץ, ולמנוע ממנו אפשרות לפסילת החוק.

בישראל כבר קיימת פסקה כזו בחוק יסוד: חופש העיסוק. סעיף 8 לחוק מאפשר לכנסת לחוקק חוקים שיסתרו את חוק היסוד בשני תנאים: העברתו ברוב של 61, ושנכתב בו במוצהר שהדבר נעשה בניגוד לחוק היסוד. חוק כזה נמצא בתוקף למשך 4 שנים בלבד.

פעמים אחדות הועלו בכנסת הצעות חוק פרטיות להוספת פסקת התגברות לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. אך אף אחת מהצעות אלה לא הגיעה לקריאה ראשונה. ההצעות הוגשו על ידי חברי הכנסת מיכאל מלכיאלי מש"ס, משה גפני ואורי מקלב מיהדות התורה, ובצלאל סמוטריץ' מהציונות הדתית.

תנועת "רגבים" קראה בעבר לראש הממשלה לאשר פסקת התגברות שתדרוש רוב רגיל לשם החייאת חוק שנפסל בבג"ץ, וזאת כדי לאפשר לממשלה ולכנסת להתמודד באופן אפקטיבי עם ההסתננות לישראל, פיגועי טרור, השבת גופות חללי צה"ל ואתגרים אחרים.

גם פורום קהלת קרא לאיזון בית המשפט העליון, בשל סמכויותיו החריגות ביחס למקובל בעולם

מנגד, בבג"ץ מתנגדים נחרצות לחקיקת פסקה זו, שתגביל מאוד את כוחו של בית המשפט העליון. נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, התנגדה בעבר למהלך באופן נחרץ, וטענה כי מדבר ב"התגברות על זכויות האדם של כל פרט ופרט בחברה הישראלית". עוד הוסיפה חיות כי "ההצעה רעה ומסוכנת ועלולה לגרום לישראל נזק חסר תקנה גם בזירה הבינלאומית".