דיכאון וחרדות
יש לכם בעיות רפואיות? מה מצב הרוח שלכם?
מה קורה לנו כשאנחנו צוחקים, ומה באמת עומד מאחורי המחלות השונות? גוף ונפש על פי התורה, כתבה ראשונה בסדרה
- הרב אייל אונגר
- פורסם ט"ז חשון התשפ"ג |עודכן
(צילום: shutterstock)
אנשים שמחים יותר – הינם אנשים בריאים יותר, זאת ניתן לומר באופן חד משמעי. השמחה – מרוממת את הנפש, מחדירה בנו אנרגיות חדשות לעשיה, מעוררת את המוח לייצר הורמונים חיוביים ונחוצים, ואפילו משפרת את האינטליגנציה שלנו.
מחקרים הוכיחו, שאנשים שדיווחו על אושר רב יותר בחייהם – התמודדו טוב יותר עם מצבים רפואיים, והצליחו להתגבר באופן טוב יותר עם מחלות שגרתיות כמו שפעת, גם כאשר נגיפי המחלה רוססו ישירות לאפם.
כמו כן, בכוחה של האמונה – ביכולתנו לרפא את עצמנו ממחלות שונות. לגוף שלנו, ישנו כוח ריפוי רב עוצמה, אולם הכוח הזה תלוי במצב הרוח שלנו, ובשמירה על גישה חיובית התומכת בחיזוק המערכת החיסונית. ככל שהאדם מאמין יותר – כך מצב רוחו טוב יותר, והגישה שלו לחיים חיובית יותר, מה שמשפיע באופן ישיר על יכולות הריפוי שלו.
מאותה סיבה, ישנה חשיבות רבה גם לחיוך, אפילו אם הוא מזויף... מחקרים מלמדים כי חיוך מייצר תאים לבנים, המעצימים את מערכת החיסון שלנו, ומחזקים אותה מפני מחלות! בנוסף, כאשר אנו מחייכים ומפעילים את שרירי הפנים הרלוונטיים – המוח שלנו משחרר באופן אוטומטי אנדורפינים, המעלים את מצב הרוח ואפילו מפחיתים כאב.
לדוגמה הוכח, כי במקרה של כאב ראש טורדני, חיוך ממושך עשוי להפחית ואפילו להעלים את הכאב לחלוטין.
וכך גם הצחוק: כשאנו צוחקים, אנו מפעילים מערכות שונות בגוף, כמו: הלב, מערכת הדם, השרירים, מערכת הנשימה, מערכת העצבים, ועוד. הצחוק הוכח כמפחית דכאון, משחרר חרדות, ממריץ את זרימת הדם, ואחראי להפרשת חלבון ייחודי – האחראי על הגנה מפני מחלות!
אולי תתפלאו לשמוע, אבל הצחוק גם מסייע לירידה במשקל! אם תצחקו מכל הלב במשך כשעה, תשרפו קרוב לחמש מאות קלוריות, שזה מקביל להליכה של שבעה קילומטרים ברגל!
ועוד הפתעה: לא רק השמחה עצמה מסייעת בשמירה על בריאות תקינה, אלא גם פעילות משמחת – כמו שמיעת מוסיקה. המוסיקה חשובה לבריאות הלב, ולמעשה, היא משמעותית כמעט כמו פעילות אירובית. מחקרים הוכיחו, כי מוסיקה שמחה מרחיבה את כלי הדם, משפרת את זרימת הדם, ומחזקת את הלב.
לסיכום, ישנו קשר הדוק בין מערכות הגוף והנפש, והאיזון ההרמוני ביניהם – חיוני לשם תפקודנו התקין. משום כך, חשוב שנהיה ערים ומודעים יותר למצבנו הרגשי, ונמנע מלהדחיק רגשות, משום שרגש מודחק – יהפוך ברבות הימים לכאב פיזי. רגש מודחק, יוצר חסימה פיזית בגוף. כאשר אנו מזהים כאב רגשי, עצב, צער, כעס, וכיוצא בזה – חשוב לטפל בו מוקדם ככל שניתן, בטרם יהפוך לכאב פיזי, המהווה סימפטום גופני למצב רגשי מעיק.
כמובן, הכוונה אינה להתעלם מסימפטומים גופניים ולהטיל את מלא האחריות על הממד הנפשי... כאשר ישנם סימפטומים פיזיים – יש לגשת לרופא ולברר אם אין גורמים פיזיולוגיים המובילים לסימפטומים הללו. אולם במקביל, חשוב גם לטפל ולא להתעלם מהצדדים הרגשיים-נפשיים, שבמקרים רבים יתבררו כאלו שעומדים מאחורי הסימפטומים השונים.
סימפטומים פסיכוסומטיים
ואכן, מחקרים מלמדים כיום, כי למצבים של עודף מתח בחיים – ישנה השפעה על מגוון רחב של מחלות, ובהן: מחלות מעיים, יתר לחץ דם, אטסמה, ועוד. לכל המחלות הללו – ישנן סיבות פיזיולוגיות וטיפולים קונבנציונליים ובלתי קונבנציונליים, אולם חשוב לדעת, כי לפעמים, מבלי פתרון לממד הרגשי של המתח שהוביל ליצירת הבעיה – הצלחתם של הטיפולים השונים תהיה מוגבלת.
לא מזמן פגשתי אדם, הסובל מזה שנים מבעיות קשות במערכת העיכול. הוא ניסה מגוון של טיפולים שונים, אך ללא הצלחה מרשימה. במהלך שיחה שניהלנו – התברר כי הוריו של אותו אדם התגרשו בהיותו ילד צעיר, ועשו זאת בצורה לא נכונה... כלומר: הם לא השכילו להעניק לילדים את היציבות והבטחון הנחוצים, בכדי שהאירוע הקשה לא יהווה בעבורם טראומה שתשפיע עליהם לאורך ימים.
לא פעם, במקרים בהם ההורים מתגרשים, הדבר גורם לילדים לסבור כי בדיוק כפי שההורים לא הסתדרו זה עם זה ונטשו זה את זה – כך הם ינטשו אותם בשלב מסוים, מה שפוגע קשות בתחושת היציבות והבטחון שלו, וגורם להם "לסחוב" איתם את חרדת הנטישה לחייהם הבוגרים, ולראות בכל קונפליקט יומיומי בעבודה, במערכת הנישואין, או בכל מסגרת אחרת – אירוע טראומתי העלול להוביל לנטישה.
כך או כך התברר, שאכן, אותו אדם חווה קונפליקט מסוים במערכת הזוגית, ובעקבות משקעי העבר – הוא לקח אותו בצורה קשה ביותר, כאשר בסמוך לכך הופיעה ההתפרצות הראשונה של המחלה.
כאשר אותו אדם למד לדבר על הפחדים שלו, למולל אותם, ו"לאוורר" את הרגשות שלו – הוא גילה שהפחדים שלו הרבה יותר דרמטיים מאשר המציאות עצמה... הייתי שמח לספר שהמחלה חלפה כלא היתה, אולם זה לא מה שקרה. ובכל זאת, מאז שאותו אדם למד לעבד את הרגשות שלו בצורה תקינה – הוא הצליח לצמצם את ההתקפים של המחלה, ולהפחית בתדירותם באופן משמעותי.
כמובן, מדובר בדוגמה בלבד. ישנן מחלות, הידועות כפסיכוסומטיות, וההקשר בינן ובין מצבים רגשיים שונים – ידוע. לגבי מחלות רבות אחרות – לא הוכח קשר מדעי ברור בינן ובין מצב רגשי כלשהו, ועדיין: הסטטיסטיקה מוכיחה, שככל שהאדם שליו יותר ומתוח פחות – הסיכויים שלו לחלות במחלות באופן כללי, פוחת משמעותית.
ככלל, יש להבין שמדובר בתופעה חיובית ביסודה: בדיוק כפי שסימפטומים שונים נועדו להתריע בפני האדם על מחלה המקננת בגופו, בכדי לאפשר לו לטפל בה ולהביא את עצמו לידי ריפוי – כך תופעות פסיכוסומטיות שונות נועדו להשיג את אותה מטרה בדיוק: הן נועדו להתריע בפני האדם על מצוקה רגשית מסוימת, על עודף מתח, על קושי בהסתגלות למצבים חדשים בחיים, וכן הלאה.
למעשה, הגוף קורא לאדם ואומר לו: "עצור! שים לב! אתה מתוח יותר מדי! אתה ניגש לחיים בגישה בלתי מסתגלת, שגורמת לך ללחצים קבועים! אתה חי באופן קבוע עם פחדים שמלווים אותך בלי הפסקה, וזה לא טוב!". כאשר האדם יצליח לפענח נכון את איתותי האזהרה שהנפש משגרת לו באמצעות הגוף – הוא יוכל לתת מענה למצב הרגשי בו הוא נתון, ולאפשר לעצמו איכות חיים טובה יותר בהמשך חייו.