מתפללים ולא רואים את הישועה?

הרב בנימין בירנצוויג, המלמד בישיבת 'אמרי משה' בירושלים והעורך הראשי של המשנה ברורה במהדורת 'דרשו', פונה לאנשים הכמהים ומצפים לישועה ואומר "אנשים מתפללים, רוצים לראות מיד את הישועה, ואם לא רואים - מתייאשים. יש לדעת שתפילה אמיתית מהלב מתקבלת ופועלת, ואם לא עכשיו אז לעתיד לבנינו וצאצאינו, וה' יודע מה טוב עבורנו ומתי כדאי שתפעל תפילה של כל יהודי".

מובא בתלמוד שאין תפילה שלא פועלת ומזיזה דברים בשמים, "אמר רבי חנינא: 'כל המאריך בתפילתו אין תפילתו חוזרת ריקם'" (ברכות לב, ב). לפעמים אנחנו זוכים לראות אחרי זמן קצר ביותר את התממשותה במציאות, ולפעמים רק לאחר זמן רב יותר. לפעמים התפילה מתגשמת בצורה מלאה, ולפעמים רק בחלקה, כמו שנאמר במדרש "גדולה היא התפילה לפני הקב"ה. אמר רבי אלעזר: רצונך לידע כוחה של תפילה – אם אינה עושה כולה, חציה היא עושה" (דברים רבה ח, א).

לפעמים התפילה מתקבלת, אך הברכה שלה תתגלה באופן אחר ממה שציפינו, ולטובתנו העליונה היותר. לכן, גם אם עדיין לא רואים את הישועה לנגד עינינו, צריך לדעת שה' שומע תפילה, ובוודאי שהיא פועלת, אלא שאנחנו רק לא יודעים כיצד ומתי.

"אני יודע לעשות דברים חמורים יותר מהמשטרה!", הוא איים

בספר "מעשה איש", על תולדות חייו והנהגותיו של 'החזון איש', מובא סיפור מיוחד הממחיש את כוחה של תפילה. היה פעם בחור מישיבה בבני ברק שהתגייס לצבא, ובמהלך שירותו הצבאי התחבר עם בחור שאינו שומר תורה ומצוות מאחד הקיבוצים. באחת הפעמים הם קיבלו שניהם חופש לשבת, ומכיוון שבסיסם היה במרכז הארץ, אמר הבחור הדתי לחברו שאינו שומר תורה ומצוות "למה שתיסע כל כך רחוק עד הצפון? תעשה שבת אצלי", והחבר הסכים.

בשבת בבוקר אמר הבחור הדתי לחברו הקיבוצניק "אני הולך להתפלל, בוא איתי לתפילה", וחברו השיב לו "האמת שאני לא יודע מה זה תפילה, אבל אבוא איתך". בשבת אחרת הוא הגיע שוב לעשות שבת אצלו, והפעם כבר מעצמו אמר שברצונו להתפלל, וכך לאט לאט החל להתחזק.

אביו של הבחור החילוני, שראה שבנו עומד להיות דתי, נחרד מכך. הוא עצמו הגיע מבית של תורה ומצוות, ואף למד בילדותו יחד עם מרן החזון איש. בכעסו על התחזקות בנו בא אל החזון איש וטען בזעם "החבר'ה שלך גנבו את בני!", והחזון איש השיב לו "כשגונבים ילד הולכים למשטרה", ולכך הגיב האב באיומים, ואמר "אני יודע לעשות דברים חמורים יותר מהמשטרה!". אמר לו החזון איש "אז תעשה".

אמר האב בכעס ובחמת זעם "אתה יודע כמה דמעות שפך אבא עלי שאשאר דתי וזה לא עזר לו? גם לכם זה לא יעזור!", ואז קפץ מרן החזון איש, ואמר "דמעות אינן הולכות לריק, אם זה לא עזר לבן זה יעזור לנכד".

לאחר תקופה הפך אותו בן לבעל תשובה, התארס עם בחורה בעלת תשובה, והקים בית של תורה.

על סיפור זה אומר הרב בירנצוויג "זה מה שכתב מרן החזון איש באגרות: "התפילה היא מטה עוז בידי כל אדם". אין תפילה ששבה ריקם, אין מילה של תחינה ובקשה שיוציא יהודי מפיו, שלא תפעל את פעולתה, אם היום אם מחר, אם בשנה זו אם לאחר שנים רבות, אם אצל המתפלל, אם אצל זרעו אחריו. כל תפילה נשמעת ופועלת. דבר זה צריך להיות חדור בתודעתו של כל יהודי".

"אנשים רוצים איזו סגולה לישועה, וגם מתפללים. אבל לא פעם אנשים מתאכזבים". הרב זמיר כהן במסר מחזק במיוחד: