הלכה ומצוות
דרך ארץ קדמה לתורה: מדוע אין בתורה ציווי על עבודת המידות?
הספרייה היהודית מלאה באלפי ספרי מוסר שכולם מתמקדים בעבודת המידות ושיפור המעשים! נושא זה הוא מרכזי בחיינו. אם זה אכן כל כך חשוב ובסיסי, מדוע התורה עצמה לא ציותה אותנו על עבודת המידות?
- הרב זאב ארן
- פורסם י"ט חשון התשפ"ג |עודכן
(צילום: shutterstock)
הספרייה היהודית מלאה באלפי ספרי מוסר שכולם מתמקדים בעבודת המידות ושיפור המעשים! נושא זה הוא מרכזי בחיינו.
אם זה אכן כל כך חשוב ובסיסי, מדוע התורה עצמה לא ציותה אותנו על עבודת המידות???
לפני שניגש להשיב על השאלה, חשוב להבהיר:
פרק זה הוא לב ליבו של הספר! אם לא יצאנו עם כלום מלבד פרק זה - כבר הרווחנו את היסודות הנדרשים כדי לזכות להיות יהודי גאה הראוי לייצג את העם הנבחר, שכל הרואה אותו יאמר: "ראו פלוני שלומד תורה - כמה נאים מעשיו! אשרי רבו שלמדו תורה! אשרי אביו שלמדו תורה!"... כאן המפתח הראשי לעבודת ה' בכל 'מסלול' שהוא!
ובכן, אנו ניגשים לתשובה:
את התשובה לכך עונה לנו ר' חיים ויטאל ספרו עץ חיים שער א':
"...והנה בנפש הזה (נפש האדם) תלויות המידות הטובות והרעות, והן כסא ויסוד ושורש אל הנפש העליונה השכלית אשר בה תלויים תרי"ג מצוות. ולפיכך אין המידות בכלל תרי"ג מצוות. ואמנם הן הכנות עיקריות אל תרי"ג המצוות בקיומן או בביטולם, יען כי אין כוח בנפש השכלית לקיים המצות על ידי תרי"ג איברי הגוף אלא באמצעות נפש היסודית המחוברת אל הגוף עצמו... לפיכך עניין המידות הרעות קשים מן העברות עצמן מאוד-מאוד...
ובזה תבין עניין מה שאמרו רבותינו ז"ל (שבת קה ע"ב), כל הכועס כאילו עובד עבודה זרה ממש שהיא היותר שקולה ככל תרי"ג המצות. וכן אמרו (סוטה ה ע"א) מי שיש בו גסות הרוח הוא ככופר בעיקר וראוי לגדעו כאשרה ואין עפרו ננער לתחיית המתים, וכאלה רבות. והבן זה מאוד כי להיותם עיקרים ויסודות לא נמנו בכלל תרי"ג המצוות התלויות בנפש השכלית.
...ובזה תבין גם כן דברים מתמיהין שאמרו רבותינו ז"ל בעניין המידות, כי הענווה ושפלות מביאין לידי רוח הקודש ושורה עליו שכינה. ואמר אליהו זכור לטוב (כלה רבתי פה) אין התורה מתפרשת אלא במי שאינו קפדן, אף אני (אליהו הנביא) איני נגלה אלא למי שאינו קפדן. וכמו שאמרו רבותינו ז"ל (סנהדרין פא ע"ב) ...איזהו בן העולם הבא? כל שהוא שפל ברך וענוותן וכו' וכאלה רבות, לא זכרו בהן קיום המצוות אלא המידות הטובות!"
הסבר: נפש האדם מורכבת מחלקים בדרגות שונות. ישנו חלק נמוך המחובר לגוף ומחיה אותו (כמו שקיים אצל בהמה) ויש חלק גבוה יותר המחבר אותנו לעולמות הגבוהים. שניהם נקראים 'נפש', אבל הראשון הוא 'נפש' סתם ('נפש נמוכה'), השני הוא 'הנפש השכלית' - היא גבוהה יותר.
הנפש הנמוכה היא קשורה לגוף, לטבעים ולמידות שלנו. היא משפיעה על תכונותינו ('תכונות הנפש') ובלעדיה אין לאדם קיום וחיים. לעומתה הנפש השכלית היא גבוהה ומקשרת אותנו לתורה ולמקומות הגבוהים. היא יכולה להביא את האדם להשגות גבוהות ודרגות אין סוף והיא שייכת לקיום מצוות התורה. בלעדיה האדם לא יכול לטפס לשום פיסגה או להגיע להשגות.
מסביר רבי חיים ויטאל: הנפש התחתונה היא בסיס לנפש העליונה. הנפש התחתונה היא קומה א' והנפש השכלית היא קומה ב'.
כידוע, אי אפשר להגיע לקומה ב' בלי לעבור את קומה א'...
אומר ר' חיים ויטאל: התורה לא דיברה על תיקון המידות כי התורה שייכת לקומה ב'!
רגע! ומה לגבי תיקון המידות?
זה לא שייך לתורה שנמצאת בקומה ב'. זה שייך לקומה א'. ה'טיפול' בעניין זה מוטל עלינו עוד לפני שאנו ניגשים לקיום התורה והמצוות, בטרם נעלה לקומה ב'...
סיכום: כל המצוות שאדם עושה (= הנפש העליונה - קומה ב'), מושפעות באופן ישיר מהמידות שלו (הנפש התחתונה - קומה א'). לנפש הנמוכה השפעה ישירה ועצומה על עשיית המצוות ואיכותן.
"ולפיכך אין המידות בכלל תרי"ג מצוות. ואמנם הן הכנות עיקריות אל תרי"ג המצוות בקיומן או בביטולם"
בסופו של דבר האדם הוא אחד ואי אפשר להפריד בין 'הנפשות הפועלות', אז יתכן מצב שהאדם יקיים את כל מצוות התורה תוך דריסה מוחלטת של מידותיו, ובעצם יפספס את הכל עם מידותיו הרעות.
וכך כתב הרב וולבה זצ"ל:
"אע"פ שישראל עוסקים במלאכתן כל ששת ימים, ביום השבת משכימים ובאים לביהכ"נס וקורין קריאת שמע ועוברין לפני התיבה וקורין בתורה ומפטירין בנביא, והקב"ה אומר להם: בני, הגביהו קולכם כדי שישמעו חברים – ואין מלאכים אלא מלאכי השרת – ותנו דעתכם שלא תשנאו זה את זה ולא תקנאו זה את זה ולא תחרחרו זה עם זה, ולא תביישו זה לזה, שלא יאמרו מלאכי השרת לפניו: רבש"ע, תורה שנתת להם לישראל אינן עוסקים בה, והרי איבה וקנאה ושנאה ותחרות ביניהם! ואתם תקיימו אותה בשלום!" (שיר השירים רבה, ח')
והנה הדברים נוראים, שאם יש מידות רעות בין העוסקים בתורה נקרא זה ש"אין עוסקים בתורה"! אנו היינו מיחסים לצבור כזה, אולי, טענה של "שלא לשמה", ואילו חז"ל ברור מיללו דאין זה נקרא עסק בתורה כלל, כי במקום שעוסקים בתורה בהכרח מטפחים מידות טובות ושלום ביניהם!" ('עלי שור' ח"א עמ' לא')
ובסיכום דבריו אומר לנו ר' חיים ויטאל:
"שים בעיניך דברים אלו ותצליח דרכיך בלי ספק... כי יותר צריך להיזהר ממידות הרעות יותר מן קיום המצוות עשה ולא תעשה, כי בהיותו בעל מידות טובות בנקל יקיים כל המצוות."
המאמר לקוח מתוך הספר "בנאדם וחברו". לרכישת ספרו של הרב זאב ארן, היכנסו לכאן.
לכל התכנים של הרב זאב ארן, לחצו כאן.