"הגעתי להוליווד, הפכתי לכוכב רוק, ואז הקב"ה הראה לי את האמת"

כשמסתכלים בתמונה של איתם יעקב מלפני כעשור, נראה בתחילה שזו עוד אחת מעבודות הפוטושופ המצוינות שהוא עושה כגרפיקאי. כל קשר בינו לבין הדמות שבתמונה נראה מקרי ובלתי אפשרי. השיער הארוך, הלבוש, ובכלל המראה החיצוני של זמר רוק אמריקני. איך כל אלו מתקשרים ללבוש החרדי, לזקן ולכיפה הגדולה של איתם יעקב כיום?

"נראה לכם בלתי אפשרי?" הוא שואל בהבנה, ואז מוסיף בגילוי לב נרגש: "האמת היא שגם אני לפעמים עוצר ולא מאמין שאני כאן. ברור לי שהקב"ה היה איתי לאורך כל הדרך, הוא היחיד שהוביל אותי במסלול הבלתי אפשרי הזה".

חלום של הוליווד

איתם נולד ביהוד, גדל במשך תקופה קצרה באנגליה בשליחות עם ההורים, ולבסוף שב לארץ והתגורר עם משפחתו בגבעתיים. כילד הוא היה מצייר הרבה, אך המוזיקה היא זו שתפסה אצלו חלק מרכזי ובגיל 17 הוא כבר הופיע עם להקות וטובי האמנים על במות ברחבי הארץ. "אמנם התגוררתי בגבעתיים, על גבול בני ברק, אך החיבור שלי לעולם הדתי היה אפסי לגמרי", הוא מציין, "ולמעשה, לא דיברתי בחיי עם אף אדם דתי, עד שהגעתי לצבא".

בשירותו הצבאי קרה דבר מעניין, כאשר הוא עשה משמרות לילה יחד עם בחור מילואימניק חובש כיפה. "באופן טבעי התנהלו בינינו שיחות", הוא מציין, "כשסיפרתי לו לראשונה שקוראים לי איתם, הוא שאל אם אני יודע מה מקור השם. השבתי לו בביטחון את מה שלימדו אותי תמיד – איתם זהו עוף טורף. אך אותו בחור הבהיר לי מהר שאני טועה, שכן את שמו של העוף הטורף כותבים אחרת, ואז הוא חידש לי – 'מקורו של איתם הוא בתהילים, פרק י"ט'. היה רגע קטן של הלם, קצת הפתיע אותי לגלות שהשם שלי לקוח מכתבי קודש. כמובן שהמשכתי בחיים כרגיל, אך במבט לאחור אני חושב שייתכן שזה היה הזרע הראשון להתקרבות הרוחנית שהגיעה שנים רבות אחר כך".

איתם המשיך בשירותו הצבאי, כאשר במקביל לכך הוא מתמקצע בשני התחומים שאהב – המוזיקה והגרפיקה. למי שתוהה איך משלבים אותם יחד, הוא מסביר: "הופעתי עם זמרים, וגם הכנתי את הפליירים של המופעים והעטיפות של האלבומים. בסך הכל עשיתי מה שאהבתי, אבל לא הייתי מסופק. החלום הגדול שלי היה להגיע להוליווד ולהופיע ברחבי אמריקה. חלמתי בענק".

כשהוא היה בן 26  והתגורר בתל אביב עם חבריו האמנים והמוזיקאים, החל החלום לראשונה לרקום עור וגידים. היה זה כשנוצר קשר בינו לבין שותף מלוס אנג'לס – ישראלי שהתגורר שם כדי לעסוק במוזיקה, ושב לישראל כדי להרכיב להקת רוק. "מבחינתי זו הייתה התגשמות אמיתית של החלום", מספר איתם, "אמנם סגנון השירים שהופעתי איתם היה שונה לגמרי משל אותו מוזיקאי, אך כשנפגשנו הרגשנו מיד את החיבור שנוצר בינינו והגענו למסקנה שנוכל להקים להקה מצוינת, היה ברור לנו שאנו רוצים לעבוד יחד. צירפנו להרכב שלנו גם מתופף, ובמשך כשנה עשינו חזרות על השירים".

כשהם הרגישו שיש להם מה להציע, הם יצאו בדרכם ללוס אנג'לס, שם שכרו דירות בהוליווד ומתוך אמונה גדולה ביצירותיהם המשותפות התחילו להופיע באומץ רב. בתחילה הם נחשבו לירוקים ומתחילים, אבל מהר מאוד התחילו לכבוש במות, וכשהבינו שככל שיופיעו יותר כך יהפכו למפורסמים יותר, הם המשיכו והאיצו את הקצב. "הימים שלנו היו אינטנסיביים מאוד", מפרט איתם, "מהיום עד הלילה היינו בחזרות, ובשעות הלילה המאוחרות יצאנו להופעות. חתמנו ב׳יוניברסל׳ והיה לנו אמרגן שליווה אותנו והאמין בנו, וגם אנחנו האמנו בעצמנו. הפכנו למפורסמים, פתאום התחילו להשמיע את השירים שלנו ברדיו ואנשים זיהו אותנו ברחוב והיו מזמזמים את השירים והלהיטים שלנו, פורסמו עלינו כתבות, והפכנו להיות להקת רוק מצליחה עם עתיד זוהר".

גם מבחינה חיצונית הם השקיעו בעצמם. "בעולם של הוליווד אתה מוכרח להשקיע בלבוש שלך ובמראה החיצוני", הוא מסביר, "וכך הגעתי למצב בו יש לי שיער ארוך ובגדי מותגים, כשאני יוצא עם חבריי מידי יום למופעים שונים ואנו כובשים בנוכחות שלנו את כל המועדונים והמקומות האפשריים. הרגשתי שהנה זה קורה, החלום שלי מתגשם".  

"פתאום נפקחו לי העיניים"

אחרי שש שנים של מגורים בהוליווד הזדמן לאיתם לראשונה לבקר במבנה מפורסם מאוד בקליפורניה, מרכז רוחני בעל אופי בודהיסטי, שם העבירו שיעורי יוגה. "הפעילות לא עניינה אותי מבחינה דתית", הוא מבהיר, "שכן הייתי באותה תקופה רחוק מכל מה שקשור לרוחניות בכל מובן שהוא, אבל הבנתי שזה יכול להיות ספורט נחמד וחשבתי שכדאי לערוך איתו היכרות".

כך התחיל איתם להגיע בקביעות אל אותו מרכז מפורסם, הוא היה פוגש שם אנשים עם תרבושים על הראש, נתקל בפסלי בודהה בכל מקום וחש לראשונה בחייו חיבור לפנימיות שלו. "עד אז לא הייתה לי כל התבוננות פנימית, וכנראה שהייתי זקוק לזה", הוא מסביר.

כמי שרגיל להתמסר לכל תחום שהוא נכנס אליו, גם בתחום היוגה הפך איתם למתאמן קבוע, כשהוא מגיע לאותו מרכז כמה פעמים בשבוע. "האדם שבעיניי היה מודל לחיקוי באותה תקופה היה אמריקאי בן 60 עם שיער לבן וזקן ארוך, שרירי ומרשים בחזותו", מתאר איתם, "הוא היה המורה שלנו ליוגה, ואני הייתי תלמידו הנאמן".

בינתיים הוא לא זנח לרגע את עולם המוזיקה, ואף החל לעבוד יחד עם שותפיו על אלבום חדש וייחודי. הם גם הצליחו לכבוש מבחינתם פסגה ענקית כאשר חברו לאחת הדמויות המפורסמות ביותר בארה״ב - צ׳אד קרוגר מניקלבק, שליווה אותם בהפקת האלבום. העתיד היה נראה מבטיח לגמרי.

שגרת החיים של איתם שהייתה גם ככה אינטנסיבית, הפכה למואצת עוד יותר. היא כללה יוגה, חזרות, הופעות והרבה תקוות. ואז באחד הימים הוא קיבל שיחת טלפון מהארץ. "אמא שלי סיפרה שהם עוסקים בפינוי דירתו של סבא שלי שנפטר ושאלה אם אני רוצה לקחת מהבית מזכרת כלשהי", הוא מספר, "לא ידעתי מה להשיב, ואז הציעה לי אמא לקבל את התפילין של סבא. השבתי בחיוב ובאחד מביקוריי בארץ לקחתי אותם איתי. זה לא שהתחלתי להניח אותן, אבל כנראה שלהימצאות התפילין עימי היה כוח כל כך גדול שעשה משהו לנשמה שלי". 

איתם ביקש להמשיך להגיע לשיעורי היוגה, אלא שכנראה משהו כבר השתנה בליבו. "אני זוכר את עצמי יושב בשיעור, בהדרכת המורה הרוחני שלנו, בעיניים עצומות, מרוכז בתרגילי היוגה, ופתאום מרגיש שנכנסת בי מחשבה חזקה של: 'מהן השטויות האלו שהאדם הזה מדבר?' אני פוקח את העיניים, בניגוד להרגלי, ופתאום רואה סביבי את האמת – חבורה של עובדי אלילים, כולם נצמדים להוראות חסרות פשר, כשאני לא מצליח להבין מה אני עושה איתם יחד. המבט שלי על המציאות התהפך לגמרי, והרגשתי שמבחינתי הקשר עם אותו מרכז רוחני נגמר, ואני לא מתכוון לחזור לשם יותר". 

הוא עזב את השיעור, אך המחשבות לא פסקו. "חשבתי לעצמי מה גורם לאנשים דווקא להיצמד לדת כזו או אחרת", הוא מספר, "ובכלל, מה יש בדתות שמעסיקות את כל האנשים בעולם, ובפרט בדת היהודית שכידוע ממנה ניזונות כל הדתות. ככל שהמשכתי לחשוב כך הרגשתי יותר ויותר את הקשר שלי לעולם הרוחני, שאמנם אני לא נמצא בתוכו, אבל משהו בנשמה שלי כנראה מחפש אותו. אני לא יודע אם לתפילין שקיבלתי היה בכך חלק, או אולי לעובדה שהיה זה סמוך לערב יום כיפור, אבל משהו בנשמה השתנה, כבר לא הייתי אותו איתם יעקב של פעם".

תמונות של קודש

עוד כשהוא נמצא בדירת השותפים בהוליווד, עם שיער אורך ומראה של רוקיסט, החל איתם לגלוש באינטרנט ולחפש שיעורי תורה. "מצאתי סדרת הרצאות של הרב זמיר כהן והתחלתי לשתות את שיעוריו בצמא", הוא נזכר. "מאותו רגע הרגשתי שאני מצוי במסע יניקה בלתי פוסק של דברי לימוד מבוקר עד ערב. סדר היום שלי הפך להזוי לגמרי – הייתי יוצא עם שותפיי להופעות, ולאורך כל הדרך שומע הרצאות ודברי תורה. הדברים השפיעו עליי ועל הנשמה שלי, עד כדי כך שלא יכולתי להמשיך ולהנות ממה שלא היה בו קדושה.

"לא היה כאן מהפך של רגע אחד", הוא מבהיר, "היה מדובר בתהליך, בו מצד אחד התקרבתי ליהדות ומצד שני התרחקתי מכל מה שבניתי בהוליווד. בשלב מסוים החלטתי להיפרד מהשיער הארוך שלי, והיום בו הסתפרתי היה הלם בשביל כל מי שהכיר אותי. אנשים מסביב התחילו להבין שאני משנה לגמרי את הכיוון, וגם אני כבר ידעתי שחלום הוליווד הגיע לסיומו. ידעתי שבכך אני מונע מעצמי להיות כוכב רוק מפורסם, אבל משום מה זה לא ממש הזיז לי. פתאום כל השירים, הסרטים והמופעים נראו לי חסרי עניין, הם הפסיקו לדבר אליי. לקח זמן עד שהודיתי ביני לבין עצמי שאני חוזר בתשובה".

ואז הגיע שוב זמן להתגשמות של חלום, והפעם מהצד הרוחני והיהודי.
"עם סיום הקלטת האלבום, החלטתי שאני רוצה להתחתן להקים בית שומר תורה ומצוות, חיפשתי בת זוג לחיים החדשים. את אשתי שירי הכרתי מרחוק, דיברנו חודשיים ב׳סקייפ׳ לוס אנג׳לס-ישראל, והיה לי ברור מההתחלה שאיתה אתחתן. אמרתי לה שאני מגיע לארץ, קניתי טבעת נישואין וכרטיס טיסה ובפגישה השלישית שלנו בארץ הצעתי לה נישואין".

השניים מצאו את דרכם אל חסידות חב"ד. "הדרך של חב״ד, אהבת ישראל, מאוד דיברה אליי", מסביר איתם, "בתחילת דרכי בעולם היהדות, כשהוזמנתי על ידי חברים לשבת וחוויתי את השיא הגדול ביותר של ההתעלות הרוחנית, הבנתי שבדיוק כך אני רוצה שייראה גם הבית שלי".

כיום איתם ואשתו שירי נשואים באושר, ואיתם מוצא את עצמו כשהוא ממצה את כישרונותיו בעיקר בתחום הגרפיקה באמצעות עבודה על פרויקטים שונים ומעניינים. ויש לו גם פרויקט מיוחד המקודם בימים אלו – הוצאת ספר קשיח לילדים עם תמונות מרהיבות מעולם היהדות. כך למשל אפשר לראות בספר תמונות של תשמשי קדושה, ספר תורה, טלית, חיות טהורות, שבעת המינים, ועוד ועוד – הכל מחולק לפי קטגוריות ונושאים כמו מועדים, תשמישי קדושה, וכדומה. 

"הרעיון להוצאת הספר התחיל כשנולד בננו הבכור", הוא מסביר, "אשתי ואני חיפשנו ספר שמלמד מילים ראשונות, וכהורים שומרי תורה ומצוות העדפנו ספר עם תמונות שמושכות את העין, שייתן גם מענה חינוכי ויפגיש את הילד עם מונחים שמוכרים לו מעולם היהדות. אחרי חיפוש ממושך הבנו שאין ספר כזה, וכך החלטנו להוציא אותו במו ידינו".

ומה עם המוזיקה? עזבת אותה לגמרי?

"כיום אני בעיקר מנגן להנאתי, לעיתים עם חברים. המוזיקה היא עמוק בוורידים, לא נעלמת לשום מקום. באשר להופעות? הכל פתוח. כרגע לפחות, אני מתכנן להקליט כמה שירים חדשים שיראו אור בקרוב בלי נדר, רק שהפעם מתוך מקום של קירוב והבנת הייעוד האמיתי שלי בחיים".