למה צריך סיבות לאהוב את הילדים? האם זו לא אהבה טבעית?!

נכתב בפרשתנו, פרשת תולדות – "ויאהב יצחק את עשיו כי ציד בפיו, ורבקה אוהבת את יעקב" (כ"ה, כ"ח).

מובאות ברש"י שתי דרכים לפרש מאמר הכתוב "כי ציד בפיו".

לפי התרגום, פירושו - שהיה עשיו מאכיל את יצחק מהציד שלו.

ולפי המדרש, פירושו - שהיה צד את יצחק בדבריו, כאילו הוא צדיק (כששאל כיצד מעשרין את המלח והתבן).

שתי הדרכים תמוהות ביותר, וכי יש מקום להטיל דופי ביצחק אבינו, שאפשר היה כביכול לשחדו ולקנות את אהבתו בבשר ובמגדנות?

וגם המדרש תמוה. האן יצחק אבינו היה תמים כל כך, שבשאלות מגוחכות כאלה אפשר היה לקנות את דעתו ואת אהבתו? כיצד ייתכן שיצחק אבינו אהב את עשיו למרות כל מעשיו הרעים והמקולקלים?

מה גם, שהרי כולם הכירו את עשיו בכינויו "איש השדה", ואף רבקה אימו ידעה מעללי בנה. ייתכן שאפילו אשתו לא גילתה את אזנו של יצחק אבינו על מעללי בנו?

והתשובה היא, שאכן ידע יצחק שיעקב צדיק ועשיו רשע, אך הקפיד לראות ולהתמקד במעלותיו של עשיו, שלמרות רשעותו היה מקפיד ביותר על מצוות כיבוד אב, בהכנת מטעמים עבורו ובשימושו בכל עת (וכן בכך שנמנע מלצערו, והמתין שימות כדי להרוג את אחיו).

אם נשים לב, הפסוק מפריד בין אהבת יצחק לאהבת רבקה.

על יצחק כתוב "ויאהב", משורש ויפעל, ללמד שאהבתו של יצחק לא באה באופן טבעי וספונטני.

ויאהב - שאהבתו נעשתה כפעולה ממש.

שלא כמו אהבת רבקה ליעקב, שהיתה טבעית, "ורבקה אוהבת את יעקב", שזה תיאור מציאות ולא פעולה.

אהבת הורה לילד היא לכאורה דבר טבעי וספונטני, כמעט בלתי נשלט. הילדים הם עצם מעצמם של הוריהם, וכשם שלא יתכן שאדם לא יאהב את רגלו, כך לא יתכן בטבע שאדם לא יאהב את בנו.

אם כן עולה השאלה - למה התורה מתרצת לנו את אהבתו של יצחק באיזו סיבה? "כי ציד בפיו". האם צריך סיבה לאהבה? היא הרי טבעית!

למדנו מכך, שאהבת יצחק לעשיו לא היתה מתוך תמימות וחוסר הכרה במצבו, אלא דווקא מתוך הכרה מדוייקת בעומק מצבו, ומשום כך חיפש ומצא בבנו עשיו מעלה זאת של כיבוד אב, אותה פיאר ורומם, ומתוכה העריך את בנו הערכה גדולה, ועל ידי כך יצר וחיזק את אהבתו אליו.

אהבתו של יצחק לעשו לא היתה רגש אהבה טבעי ורגיל כמו של רבקה ליעקב, אלא חיפוש ומציאה של נקודת חוזק מיוחדת שמצא בו ועל ידי כך נוצרה בו אהבה גדולה אליו.

ובזה סלל לנו יצחק אבינו דרך לחינוך הילדים - להשתדל להעלים עין ממעשיהם הרעים, לחפש ולהדגיש את מעלותיהם ובכך לחזק את הטוב שבהם גם אם אינו גדול למראית עין. על ידי כך יגדל ויתעצם החלק הטוב שבהם, שכן ראיית הטוב מעצימה את הטוב. וכשנבחין בכל מעלותיהם, רגש ההערכה והאהבה אליהם ילך ויגדל.

חן אזולאי היא יועצת ומנחת הורים מפתחת גישת אמא מובילה שינוי.