"ניצלתי כתינוק מפיגוע, וכעת זכיתי להציל חיים"

כששמעון לוי נכנס לחדרו של אליהו דהן בבית החולים שערי צדק, לא היו עיניים רבות שנותרו יבשות. דהן שרק יממות ספורות קודם לכן נפצע בפיגוע דקירה קשה, הרים את עיניו אל עבר שמעון, מי שהיה המלאך הטוב שהזדמן למקום בדיוק ברגע הנכון, שלף את הסכין מגבו והצליח לעצור את הדימום.

שמעון התמהמה לרגע בכניסה לחדר ולאחר מכן ניגש אל המיטה והעניק לדהן חיבוק אמיץ. עוד רגע והוא כבר הוציא את הגיטרה שמלווה אותו לכל מקום, והחל לנגן את השיר "אין דבר רע יורד מן השמיים" – השיר שהלחין יחד עם הזמר יעקב שוואקי ושמלווה אותו כמה חודשים, דווקא לאחר שהוא עצמו היה בעבר זה שניצל מפיגוע, וכעת הפכה משמעותו לכל כך מיוחדת ומצמררת.

(צילום: אליסף כהן)

תמונה אחת, אלף מילים

סיפורו של שמעון מתחיל לפני כשני עשורים, כאשר בגיל חצי שנה הוא ניצל בנס גלוי מאחד הפיגועים הקשים ביותר במדינת ישראל. הפיגוע התרחש במוצאי שבת, כאשר מכונית תופת התפוצצה בסמוך לישיבת 'מחנה ישראל', שם חגגו שתי משפחות את שמחת בר המצווה של בניהן. התוצאות היו קשות מאוד: עשרה אזרחים נהרגו, ביניהם שישה ילדים.

אורן לוי, אביו של שמעון, היה מהמארגנים של אותה שבת. הוא עצמו ניצל מהפיגוע בנס גלוי, אך אשתו נפצעה ובנו שמעון שהיה אז בן חצי שנה בלבד הועף באוויר ונחת על המדרכה, תחת הרכב הבוער.

התמונה של שמעון התינוק כשהוא מחובק על ידי איש ההצלה בנצי אוירינג, הפכה לאחת התמונות המסמלות יותר מכל את תקופת הפיגועים הנוראה שהייתה אז. שמעון כמובן אינו זוכר דבר מאותו אירוע בו ניצלו חייו, אך לאחר מכן, במשך כל שנות ילדותו, שבו הוריו וסיפרו לו את נס הצלתו המופלא, ועל כוח החילוץ שהגיע למקום וחילץ אותו תחת הרכב הבוער.

"מאותו יום הפכנו אני והמחלץ למשפחה", הוא מספר, "ואין יום שבו אני לא מודה לקב"ה ומרגיש שהחיים שלי ניתנו לי במתנה. לא פעם מזדמן לי לעבור באזור בו התרחש הפיגוע ולברך 'ברוך שעשה לי נס במקום הזה'. עברו יותר מ-20 שנה, אך אני לא מסוגל לשכוח, ורק שואל את הקב"ה שוב ושוב מה אוכל לגמול לו על כל הטוב הזה".

ברגע הנכון, במקום הנכון

אלא שלאחרונה קיבל הסיפור שלו תפנית מיוחדת, כאשר באחת השבתות בשעות הצהריים התרחש פיגוע דקירה בגינת משחקים בשכונת גבעת המבתר בירושלים. אליהו דהן נדקר על ידי מחבל ונפצע באורח קשה, המחבל הצליח להימלט והותיר את דהן כשהוא מוטל פצוע ומדמם.

מי שבדיוק עבר שם באותה עת הוא שמעון לוי שחלף שם במקרה עם אשתו ובתו התינוקת. "ראיתי במו עיניי את המחבל נמלט תוך כדי צעקות 'אללה אכבר'", הוא משחזר, "בתחילה לא ממש הבנתי מה קורה, אך כשהמשכנו לצעוד בשביל גיליתי בחור מתמוטט על הקרקע, כשהוא מלא בדם". שמעון לא איבד עשתונות, אלא רץ מיד אל הפצוע.

"עשיתי את מה שידעתי שצריך לעשות", הוא אומר, "עזרתי לו לשכב על הרצפה, הורדתי את החליפה שלי והנחתי אותה על גבו, כדי לעצור את הדימום. מכיוון שהיה זה בשבת לא היה ברשותי טלפון נייד, לכן לא יכולתי להזעיק כוחות הצלה, אלא רק צעקתי בקולי קולות: 'הצילו הצילו'. אחרי כמה דקות הגיע רכב של מג"ב שעבר במקום, ובעקבותיו הגיעו גם כוחות ההצלה והגישו את הטיפול הרפואי".

שמעון מציין כי הוא חרד מאוד לשלומו של הפצוע, ומיד לאחר שפונה מהמקום הוא ביקש לשמוע על מצבו. "הבנתי שהוא נפגע באורח קשה", הוא מציין, "אבל הסבירו לי שמצבו יציב, וכשחלפו כמה ימים הבנתי שהוא מתאושש ואפילו מעוניין לפגוש אותי. גם אני רציתי לפגוש אותו ולספר לו עד כמה שהוא נס מהלך, כי ראיתי אותו ברגע שנדקר, והיה נראה שחלילה כבר לא יהיה את מי להציל".

לכל דבר יש ייעוד

המפגש ביניהם היה מרגש עד דמעות. כששמעון מספר עליו קולו נשנק. "הרגשנו כאילו שאנחנו חברים כבר שנים רבות, ולא שנפגשנו רק פעם אחת", הוא אומר. "זו גם הייתה הזדמנות עבורי להבין מה באמת התרחש בשטח, ואליהו סיפר לי שהוא הרגיש שנדקר, אך כשניסה להוציא את הסכין מגבו הוא הרגיש רק את הכת מהפלסטיק, כיוון שהסכין כולו היה נעוץ בפנים. הוא גם אמר לי שהוא ניסה לברוח, אפילו לא ניסה להיאבק עם המחבל, אך לא הצליח.

"רק אז קלטתי עד כמה שזכיתי להציל חיים", הוא אומר, וגם מציין: "הייתה סייעתא דשמיא כשהבנתי שמדובר בקריאת עזרה אמיתית, כי הצעקה בהתחלה לא הייתה חזקה, וחשבתי שאלו רק ילדים שמשחקים.

"גם אני השלמתי לו את הסיפור מהצד שלי, והסברתי לו שכשאני הגעתי ראיתי את הפלסטיק של הסכין זרוק על הארץ, כיוון שהלהב התנתק מהכת. כנראה שזו הסיבה שהמחבל ברח ולא המשיך לדקור אנשים נוספים.  המחבל גם חלף בשביל, איפה שהלכתי עם אשתי והתינוקת, אבל חלף מעלינו בלי לפגוע בנו, כי פשוט לא היה לו סכין".

שמעון מוסיף כי המפגש המיוחד היווה עבורו מעין סגירת מעגל. "פתאום הבנתי איך שהקב"ה מגלגל הכל מלמעלה, ואיך שהוא זיכה אותי, דווקא כניצול של פיגוע, להיות זה שמציל נפש של יהודי אחר. אני מרגיש שזו זכות עצומה להיות שליח לכזה דבר, וכל כך מודה על כך לבורא עולם".

"זכיתי לקבל את החיים שלי במתנה לפני 20 שנה", הוא מסכם, "ומאז אני מרגיש שאני חי בנס ורק מחפש את שליחותי בעולם. זו גם הסיבה שאני מקפיד לחזק ולרגש את עם ישראל, כדי לזכות כמה שיותר יהודים, בין היתר באמצעות השירה והמוזיקה, וכן בכתיבת והלחנת שירים. כעת אני מבין שהקב"ה הכין לי ייעוד נוסף, הוא רצה שאזכה לקדש את שמו על ידי הצלת חיים. זו גם הסיבה שאני מתראיין וחושף את הסיפור שלי, כדי שאנשים יבינו את גודל ההשגחה וידעו ש'אין דבר רע יורד מן השמיים'. להכל יש ייעוד, תכלית ומטרה".