היהודי מסורינאם: "היהדות רדפה אחריי לכל מקום, לא יכולתי לברוח"

עד גיל 13 ידע בנימין צ'ונג-אלוורס שהוא "סורינאמי", כשעבר להתגורר בארה"ב הוא הבין שהוא יהודי, אך לאחר כמה שנים הוא טס לחפש את שורשיו דווקא בסין. התבלבלתם? כנראה שאינכם מכירים את הקהילה היהודית בסורינאם, ואת האתגרים הבלתי פשוטים שמלווים את יהודי המקום.

סורינאם היא מדינה קטנה השוכנת בחלקה הצפוני של אמריקה הדרומית. בעבר התגוררה בה קהילה יהודית תוססת ועשירה, אך במשך עשרות השנים האחרונות הקהילה דועכת, חלקה גם מתבוללת וכמעט לא שומעים עליה. רק שרידי בית הכנסת המפואר, כפרים שנושאים שמות יהודיים ובית עלמין יהודי גדול  - מעידים על העבר המפואר של הקהילה.

(צילום: shutterstock)

ובכל זאת, השבוע יזם בנימין צ'ונג-אלוורס כנס מיוחד שהתקיים במוזיאון ישראל, בו התלכדו יחד יהודים סורינאמים המתגוררים בארץ, ובו גם הוכרז באופן רשמי על הקמת 'עמותת אגודת ידידות ישראל סורינאם' – שאת קידומה הוא מוביל במשך השנים האחרונות.

"אני מכיר מקרוב את הקהילה המתבוללת, רואה איך שקשה להשיג שם אוכל כשר ואפילו אין אפשרות לשחיטה כהלכה, והרגשתי שאסור לי לשבת בחיבוק ידיים", הוא מסביר, "כך פניתי לעורך דין והקמתי את אגודת ישראל-סורינאם".

מחפש את היהדות

בנימין צ'ונג-אלוורס הוא יהודי ממוצא סיני ופורטוגזי, וכשהוא מדבר על רצונו העז לעזור ליהודי סורינאם, הוא תולה זאת חד משמעית בסיפור החיים המטלטל שלו: "כבר כשהייתי קטן סיפרו לי על היהדות שלי, אך תמיד הגיע לאחר מכן המשפט הבא: 'אתה גם סיני וגם קצת אפריקני וגם קצת יהודי, אבל אתה בעצם לא שייך לאף מקום, אתה סורנאמי'. כך גדלתי ללא זהות אמיתית".

בהמשך הזדמן לבנימין להגיע עם משפחתו לארה"ב, שם הוא למד בגיל תיכון, ואז הוא החל לתהות על הדברים שנאמרו לו תמיד.  "החברים האמריקנים לא הסתפקו בכך שנולדתי בסורינאם, אלא הם דרשו לדעת לאיזה לאום אני משתייך, ואז התחלתי להבין שאולי ליהדות שלי יש משמעות גדולה יותר מכפי שחשבתי", הוא מסביר.

(צילום: זוהר שמש)

החברים לא הניחו לו. הם שמו לב שעל צווארו תלויה שרשרת מגן דוד שקיבל מסבתו, וחקרו אותו שוב ושוב: "אתה יהודי?" וכשהשיב להם בחיוב, הם תהו: "אז למה אתה מדבר בספרדית ופורטוגזית?" בשלב זה הוא הרגיש באמת מבולבל, והיה צמא לחקור ולהבין קצת יותר על העם היהודי שאליו הוא משתייך.

ההזדמנות הראשונה לעשות זאת הגיעה כשנתיים לאחר מכן, כשבנימין החל את לימודיו באוניברסיטה, ופגש שם קבוצת ישראלים. "ברגע שהם שמעו על כך שאני יהודי, הם הזמינו אותי לחגוג איתם את החגים, וגם לימדו אותי את השיר 'הבאנו שלום עליכם' – השיר הראשון שלמדתי בעברית", הוא מספר. אלא שמהר מאוד גילה בנימין שאותם סטודנטים אמנם יהודים ישראלים, אך אינם קרובים באמת לדת. הוא ניסה להתחבר עם קבוצה נוספת של ישראלים, אך גם היא לא הייתה ממש מחוברת למקורות. בדיוק באותם ימים הוא סיים את לימודיו, ואז החליט לנסות לברר את המוצא הסיני שלו.

"דווקא כשהגעתי לסין, נתקלתי שם בקהילה היהודית", הוא נזכר, "וכך במקום לחזק את הצד הסיני, המשכתי להרהר על היהודים ולשאול את עצמי שאלות על היהדות. המשכתי לתאילנד, וגם שם כיוונו משמיים שאפגוש דווקא קבוצת ישראלים, ואטייל איתם. הרגשתי שיש כוח עליון שדואג לכך שאהיה במחיצת ישראלים כל הזמן. לא יכולתי להימלט מכך, זה היה חזק ממני".

בית הכנסת הספרדי של יהודי סורינאם (צילום: Willy Lindwer)

כבר באותם ימים פיעם בליבו של בנימין חלום לבקר בארץ, אך חלפו כמה וכמה שנים עד שהוא עשה זאת, והביקור הפך מהר מאוד למגורי קבע. "עליתי לארץ לפני 22 שנים", הוא מספר, "התגוררתי במשך תקופה בקיבוץ ואחר כך בתל אביב, שם הצטרפתי לקהילה של צעירים מתחזקים וגם השתתפתי בשיעורי תורה. לאחר מכן הסבירו לי שאני צריך לעבור גיור לחומרא, ובמשך תשעה חודשים עברתי את המסלול שנועד לצורך זה".

זמן קצר  לאחר מכן התחתן בנימין עם אשתו, אף היא חוזרת בתשובה, וכיום הם נשואים באושר, מתגוררים ביישוב חשמונאים ומגדלים שם את חמשת ילדיהם.

השאיפה: לקרב לבבות

"אני זכיתי להגיע ליהדות", אומר בנימין, "אבל יש בסורינאם כ-150 משפחות יהודיות שלרובן אין קשר ממשי ליהדות. המשפחות הבודדות שבאמת היו מקורבות לדת, שלחו את ילדיהן ללמוד מחוץ לסורינאם, והילדים כבר לא שבו, אלא המשיכו להתגורר בקהילות היהודיות בעולם. כיום יש סורינאמים רבים שיש להם שורשים יהודיים, הם אינם יהודים על פי ההלכה, אך יש מתוכם כאלו שמגלים עניין ורוצים להתגייר. לעומתם, יש גם קבוצה לא מבוטלת של יהודים שכלל אינם יודעים על יהדותם, אך אם יהיה מי שיאתר אותם, הוא יציל בכך נפשות ממש".

אתה חושב שהעמותה שהקמת תעזור בכך?

"אני בטוח שכן. המטרה של העמותה היא לאפשר קשר בין סורינאם לישראל, באופן שבו יוכלו יהודים סורינאמים להגיע לארץ למטרות לימודים בישיבה או כל צורך אחר. אני בטוח שזה יביא לקירוב גדול בקהילה, שכן כיום אין בסורינאם כמעט מידע על היהדות, והקהילה היהודית קשורה בעיקר לקהילה הרפורמית בעולם. נוצר מצב בו אין לקהילה אפילו הזדמנות ללמוד. בנוסף, אני בטוח שישראל תוכל לסייע לא מעט למדינת סורינאם, וגם להיתרם ממנה, כי בסופו של דבר תמיד טוב לישראל שיהיו לה עוד מדינות שתומכות בה בעולם".

ואיך הגיבו בממשלה הישראלית והסורינאמית לעמותה שהקמת?

"בישראל הייתי בקשר עם בכירי משרד החוץ, והם תמכו ועודדו מאוד. בסורינאם היה יותר קשה. בתחילה הממשלה לא ממש שיתפה פעולה וגם הקהילה היהודית לא הייתה פתוחה לזה. בעיקר חששו מכך שאני אורתודוקסי, וכביכול מגיע לגייר את התושבים. לשמחתי יש לי בן דוד שמשתייך לקהילה היהודית במקום, ודרכו יצרתי קשר עם אנשים שמתעניינים בלימודים וביהדות, ורוצים להתקרב. פניתי אליהם ועניינתי אותם, וזה עודד אותי יותר ויותר. ברוך ה' התהליך הסתיים ולאחרונה הכרזנו על הקמת העמותה ועל קשרים משותפים בין המדינות".

העמותה הוקמה, אך ניתן לשער שכעת רק מתחילה העבודה שלך...

"בוודאי, אני מתכוון להשקיע את מלוא המרץ כדי לקרב את יהודי סורינאם. אחד הדברים החשובים ביותר שאני רוצה לקדם הוא הבאת שוחט לסורינאם שיוכל לדאוג לשחיטה כשרה, מה שהיום לא מתאפשר שם כלל, וידוע לי באופן אישי על יהודים שקונים בשר 'חלאל' מתוך חשיבה מוטעית שהוא נשחט כהלכה. אולי גם נצליח להטיס לשם שליחים, שיתגוררו עם הקהילה וילוו אותה מקרוב.

"כמובן שאני גם שואף לעזור לסורינאמים שיחליטו להגיע לארץ. יש לי קשרים חמים מאוד עם ארגונים, ישיבות וגם אוניברסיטאות. אני מכיר גם מקומות וארגונים שונים שיכולים לעזור, וברור לי שכל יהודי סורינאמי שיגיע לארץ יקבל את מלוא היחס והתמיכה. זוהי בדיוק המטרה שלי".