תכני הידברות
משהו חסר לי בנשמה, ויש מקום בממלכה זרה שיכול למלא לכולנו את החור שבלב. איך בדיוק?
הגעגוע לתקופה של פעם, הצער על תהליך החילון ועל המשבר הרוחני שקרה לעמנו בדורות האחרונים מוליכים אותי אל סמטאות המלאח, הרובע היהודי העתיק, שם אני מוצאת תשובה
- גלית לוי
- פורסם י"ד כסלו התשפ"ג |עודכן
(צילום: shutterstock)
המבט על מרוקו, מבט פיזי, בעיניים, כמו ממלא חסר בנשמה. כמו געגוע לתקופה שלא הייתי בה, כששערי ארץ הקודש עוד היו נעולים בפני יהודים, בימים בהם אבות אבותי שמרו תורה ומצוות, עד שחלק מהחיבור הזה הפך רופף למשך דור ושניים בשל האווירה שנכפתה עליהם כשהגיעו ארצה.
אבל כאן, בין הסמטאות, כמו מתנגן לו השיר המוכר:
זֶה מָקוֹם אֲשֶׁר נִשְׁאָר רָחוֹק
בְּלִי שִׁירֵי שַׁבָּת, תְּפִלָּה וּצְחוֹק
סִמְטָאוֹת צָרוֹת מוּל יָם גָּדוֹל
וּבָתִּים רֵיקִים בּוֹכִים בְּלִי קוֹל
הַלֵּב עוֹד שָׁם אַחֲרֵי הַיָּם
אֲנִי שׁוֹמֵעַ קוֹל תְּפִלָּה מִבַּיִת רֵיק
יֵשׁ מָקוֹם אֲשֶׁר נִשְׁאָר, נִשְׁאָר הַרְחֵק...
(צילום: shutterstock)
קירות הבתים שבמלאח, הרובע היהודי, צבועים בתכלת עז ובטורקיז ים-תיכוני, ספוגים בשנים של מורשת יהודית עתיקת יומין של קהילות-פז מופלאות, שראשיהן היו צדיקי הדורות הקודמים, שמשפיעים על כולנו עד היום. בלבה של ממלכת מרוקו, שבה המלך הישמעאלי, ערבי מוסלמי, מוקיר ומכבד יהודים וירא מחכמי ישראל הקבורים באדמת ממלכתו בלב מרקש, כמו עצמתי עיניים, מפליגה לימים אחרים. מוסיקת קודש של פיוטים עתיקי יומין נשמעת מבעד לחלונות, ובכל עת ממעגל השנה יש צבעים חדשים וריחות שמיוחדים לכל חג, לכל ראש חודש ולכל שבת. חברי הקהילה קשורים זה לזה, אוהבים איש את אחיו, ודווקא המגורים בארץ נכר הם שמקרבים את הלב היהודי אל בוראו. לא רחוק מכאן נתפלל על ציונו של רבי שלמה אביטבול, ששפתיו דובבות בכל עת היות, וקהילות הקודש מהמזרח ומאשכנז מפייטות את מילותיו המרגשות על התורה הקדושה, "יפה ותמה". אבל לפני תפילה זו, ראשית נעצור בבית הכנסת "צ'לאח לעז'מא" לתפילת מנחה. הרבה תפילות יש כאן במרוקו, תפילות על מקום בו טמונים קדושי עליון.
בכלל, מעניין איך כל מה שמכונה "טיול שורשים", או סתם התרפקות של געגועים על סיפורים שגדלנו עליהם, הופך כאן למסע אחר לגמרי, מסע של תפילות ותיקונים, של השפעה מאותן הדמויות שדורות עברו קיבלו מהם הרבה כל כך.
(צילום: shutterstock)
בכל מקום הלב מחסיר פעימה מהתרגשות למקרא השמות שאנו מתפללים בזכותם, בורז'אז'ת ובריסאני, בארפוד ובטולאל.
בטולאל, הו, הלב נשפך כמים מול ציונו של רבי יצחק אבוחצירה זיע"א, בנו הצעיר של ה"אביר יעקב", (הגדול היה רבי מסעוד, אביו של סידנא בבא סאלי, וגם אצלו היינו).
כמה מופתים סיפרו עליו, כמה ישועות השפיע בכוחותיו העצומים מי שנקרא על שם האר"י הקדוש, שניצוץ הייתה בו מנשמתו – כך חשו גדולי מרוקו. רוח הקודש שלו הייתה לשם דבר, ואף השפיע לזמן מה על בני ארץ הקודש בתקופה בה שכן בישראל, עד ששב לכאן, לטולאל, ולפני מאה ועשר שנים, ביום שישי אחד, כשיצא לדבר עם נדיבי עם שיסייעו לישיבה הקדושה, "אביר יעקב", ללימוד התורה, פגעה בו יד המרצחים השודדים סמוך לעיר.
(צילום: shutterstock)
ואם בחייו פעל כל כך, הרי גדולים צדיקים במיתתם, ויותר מבחייהם.
ובין ריחות השוק הטרי של הדייגים בעיר הנמל אסווירא לבין מפלי אוזוד המופלאים, כשהלב עוד רחש תפילה, הבנתי שלא, זהו לא עוד טיול סתמי בחו"ל, כי אם מסע של תפילות – שנמשיך את השושלת של אבותינו שחיו בזמנם וזכו לאורם הטהור, שנמשיך את אותה הדרך בגאווה יהודית, שנהיה בריאים ומאושרים. לגעת לרגע קט בקסם, ולשאוב משם כוחות לנו ולכל המשפחה, שנדע מאיפה באנו והברכות ילוו אותנו לאורך כל הדרך.
וכמו שכתב רבי יצחק: "אָעוּפָה אֵשְׁכּוֹנָה. וְאַרְחִיקָה נְדֹד. בַּמִּדְבָּר אָלִינַה. וְאוּלַי אֶמְצָא דּוֹד", מצאנו גם מצאנו, ועתה רק נותר להשלים את התשובה בפיוט המיוחד הזה: "קוּמִי יְחִידָתִי. וְשׁוּבִי בִּתְשׁוּבָה. אֲחוֹתִי רַעְיָתִי. הִנֵּה גוֹאָלֵךְ בָּא".
הצטרפו עם הידברות למסע היסטורי במרוקו בעקבות צדיקי מרוקו לאורך הדורות: 8 ימים מרגשים של ביקור בקברות צדיקים, נופים, צלילים, צבעים ומטעמי גורמה בכשרות מהודרת ובסטנדרט גבוה. בהשתתפות הרב שמעון פרץ בהרצאות מחזקות ומצחיקות, והפייטן משה דוויק בקונצרט שירה בליווי נגנים ועוד הרבה נשמה. בואו למסע חייכם. י'-י"ז שבט 1.2-8.2. התקשרו 073-222-1202 או לחצו כאן