האם התקף חרדה יכול לגרום להתקף לב?

הילדה שלי בכיתה א'. מה התפקיד של ההורה בכל הקשור למטלות בית הספר?

הרבה הורים תוהים כמה, אם בכלל, עליהם להתערב ולקחת חלק במטלות של הילד בבית הספר.

לבדוק האם עשה שיעורים? האם לעבור על המחברות והספרים בכל יום? וכו'.

מובן שכל הורה מכיר את הילד שלו הכי טוב, ויכול לשים לב לבד אם הילד צריך יותר עזרה וסיוע, או שהוא אחראי מספיק ומסתדר לבד, ולפעול בהתאם.

כך או כך, הכלל שצריך ללוות אותנו, ההורים, הוא: להיות עם הילד, ולא במקומו.

עם הילד, זאת אומרת לעזור, לכוון. אם יש משימות לקריאה או הכנה למבחן מובן שאפשר לשבת, להקשיב, לתקן, להדריך...

אבל לא להיות שם במקום הילד, זאת אומרת, לא לקחת במקומו את האחריות על המטלות מבית הספר.

חשוב להבין שיש כלל בסיסי לאחריות. אחריות נמצאת תמיד רק אצל אדם אחד. אי אפשר ששניים יאחזו בה. לכן אם ההורה הוא שאחראי על הסדר והניקיון במחברות, על אבזור הקלמר, על הכנת שיעורי בית וכו' - כל אלה בכלל לא בתחום אחריותו של הילד. זה הופך לתפקידו של ההורה.

אז מובן שאם רואים שהילד מתקשה וצריך עזרה והכוונה, נהיה שם בשבילו.

אבל מתוך הבנה ברורה שהאחריות היא שלו בלבד, ואנחנו כאן רק כדי לעזור ולסייע במה שעדיין קצת קשה או לא ברור.

לאט לאט, ממש כמו רכיבה על אופניים, כשהילד ילמד ויתרגל, נוכל לעזוב, להרפות ולתת לו לצאת לדרכו לבד ולהצליח בכוחות עצמו.

(חן אזולאי, יועצת ומנחת הורים, מפתחת גישת אמא מובילה שינוי)

* * *

איך נוצר התקף חרדה, והאם הוא מסוכן? האם התקף חרדה יכול לגרום להתקף לב או לבעיות בריאות אחרות?

 לעתים קרובות, אדם צעיר ובריא, שנמצא בתקופה די מתוחה, מרגיש שלבו דופק חזק יותר מהרגיל, או חש אי נוחות בחזה. מתעוררת דאגה, שבעקבותיה מתחיל שחרור אדרנלין. אדרנלין הוא הורמון שמשתחרר בכל מצב של פחד, בין אם מדובר בסכנה אמיתית ובין אם לא, ובשלב זה המוח מגיב כאילו הוא במצב חירום: הלב מזרים יותר דם לגפיים, רמת החמצן עולה וכך גם רמת הסוכר בדם, האישונים מתרחבים וכל מערכות החירום מתגייסות. זהו מעגל קסמים, שכן התהליכים הללו מגבירים את תחושת הסכנה, שמגבירה את מערכות האזעקה, וחוזר חלילה. התהליך מהיר ועוצמתי, כיוון שבמקורו הוא נועד לסייע לאדם להימלט מסכנה או להילחם כנגדה. למעשה, עוברות שלוש דקות בלבד מרגע שליחת הודעת חירום מהמוח ועד שהגוף מוצף באדרנלין.

התקף חרדה אינו מסוכן. אי אפשר למות ממנו, והוא אינו מוביל להתקפי לב.

זאת ועוד – ישנם מומחים שטוענים שהתקפי חרדה משפרים תפקודי לב-ריאה, כמו אימון גופני אירובי.

עם זאת, התקפי חרדה חוזרים ונשנים גורמים למצוקה ולחרדה מתמשכת. הניסיונות להימנע מההתקף הבא ומהבושה המתלווה להתמוטטות בציבור עלולים להוביל לצמצום ולהסתגרות. חרדה מתמשכת אינה דבר בריא. מעבר לפגיעתה באיכות החיים, היא עלולה לפגוע במערכת החיסונית, ולהגביר את פגיעותו של הפרט לבעיות בריאות רבות. לכן אם התקפי החרדה מתמשכים, כדאי לפנות לטיפול פסיכולוגי ו/או תרופתי.

(אורלי סמירה, יועצת זוגית ופסיכותרפיסטית CBT)