מחשבה יכולה להפוך מעשים לרמות שלא חשבת!

שלום וברכה מורי ורבותי!

יהודי אמריקאי עשיר המתין בתחנת הרכבת באמריקה הגדולה, היה מדובר ברכבות ללא נהג.

והנה לפתע פתאום הוא מעד ונפל לתוך התעלה שבה אמורה לעבור הרכבת בעוד מספר שניות.

הוא זעק לעזרה, הוא לא יכל לקום, רגלו נשברה, אבל אף אחד לא הסכים לרדת להציל אותו, כולם חששו שהרכבת ללא הנהג שתגיע בדקות הקרובות או בשניות הקרובות תשמיד אותם יחד עם אותו יהודי.

היהודי קיבל על עצמו באותו רגע שהוא יתרום סכום הגון לצדקה, ודבר נוסף הוא אמר בליבו: "אם מישהו יציל אותי, ויראה עד כמה אכפת לו מחיי אדם, אני אעניק לו במתנה עשרת אלפים דולר".

לאחר שניות ספורות מאותה תחינה, מזנק כושי ענק אל תוככי התעלה, מניף את היהודי כאילו היה מדובר בסוכריה שמושלכת מעזרת הנשים לתוככי בית הכנסת, וזינק אחריו אל תחנת הרכבת.

היהודי ביקש מאותו אדם את מספר הטלפון שלו, ולאחר שהתאושש, ניגש לביתו ושאל: "מדוע סיכנת את עצמך כדי להגיע להציל יהודי, אדם שאתה לא מכיר?".

אמר לו אותו כושי: "יקירי! אני עובד כמדיח כלים במסעדה, ואני מקבל עשר דולר על כל שעת עבודה, אם היית נשאר שם והרכבת הייתה חשה בכך, החיישנים שלה היו עוצרים אותה, הדם שלך והעצמות המעוכות שלך היו גורמים לרכבת להיעצר, ולעיכוב של לפחות שלוש שעות, בשלוש שעות הללו הייתי מפסיד שלושים דולר, למען השלושים דולר הללו הסכמתי לקפוץ, להשליך אותך ולקפוץ אחריך".

שאל אותו יהודי את מורו ורבו: "האם אני חייב להביא לגוי שלא הראה יחס לחיי אדם יותר מאשר לשלושים דולר את הסכום של עשרת אלפים הדולר אותם רציתי להעניק לאדם שיראה אכפתיות לחיי אדם?".

ענה לו כבוד הרב: "לא ולא! הוא הוכיח במעשיו ובדיבוריו שמה שמעניין אותו בחייו הוא שלושים דולר ולא חיי אדם".

זה אומר שאתה יכול לעשות את המעשה הנאצל ביותר בעולם, אם לא כיוונת וחשבת נכון, הרי שביצעת פשע, או לחילופין לפחות לא מצווה.

באותה מידה, אם כן חשבת, הפכת את המעשה הפשוט ביותר למצווה נאצלת.

המעשה לא מוכיח בלי המחשבה אם מדובר במעשה טוב או רע.

אדם שרואה ארנק על הריצפה ומרים אותו, אם הייתה כוונתו לגנוב, הרי שביצע פשע, ואם היית כוונתו להשיב, הרי שקיים מצווה.

בהצלחה רבה לכולנו,

ברוכים תהיו!