הלימוד היומי: האם מותר להשתמש בדוד שמש בשבת, ומה לגבי בוילר? (יום שישי, כ’ בטבת)

הציטוט היומי

"הזיעה שאדם מזיע בצרכי שבת הם סגולה למחיקת העונות כמו הדמעות, ולכן צריך לטרוח הרבה בשביל כבוד שבת"

(רבנו האר"י, וכן כתב בכף החיים (סימן רנ סקי"א): יהרהר בתשובה ויפשפש במעשיו בכל ערב שבת, משום שהשומר את השבת כהלכה, מוחלים לו על עוונותיו אם עשה תשובה. וגם על ידי התשובה, יזכה לקבל נשמה יתירה ממקום גבוה יותר, כי כפי הכנתו כך קבלתו.

2 הלכות ביום מתוך 'בהלכה ובאגדה', עפ"י פסקי מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל

האם מותר להשתמש בשבת במים חמים שבדוד שמש לשטיפת כלים?

מותר להשתמש במים חמים שבדוד שמש לשטיפת כלים או לרחיצת פנים, ידים ורגלים, כיוון שמים אלו התבשלו מחום השמש, ובישול בחמה מותר.

האם מותר להשתמש בשבת במים חמים שהתחממו בבוילר?

טוב להחמיר שלא להשתמש במים חמים שהתחממו בבוילר, אף שהבוילר מכובה. במה דברים אמורים? כשהמים חמים מאוד, שהיד סולדת בהם [דהיינו, שאי אפשר להחזיק בהם את האצבע מחמת החום], אבל אם אינם חמים כל כך, מותר להשתמש בהם לשטיפת כלים או לרחיצת פניו וכיוצא בזה.

חיזוק לנשמה

הרב יצחק פנגר – האם יש דבר כזה 'צירוף מקרים'?

פרשת שמות – דבר תורה קצר לשולחן השבת

"ויאנחו בני ישראל מן העבודה, ויזעקו, ותעל שוועתם אל האלוקים מן העבודה" (ב, כג)

בסוף הפסוק מוזכרות המילים “מן העבודה” שבסוף הפסוק, והרי הן כבר נאמרו בתחילת הפסוק “מן העבודה" – מדוע יש צורך לחזור עליהן?

רבינו בחיי משיב על כך:

“והזכיר שני פעמים מן העבודה, ויאנחו בני ישראל מן העבודה ותעל שוועתם אל האלוקים מן העבודה, ללמדך שאין תפילתו של אדם שלמה, כאותה שהוא מתפלל מתוך הצרה והדוחק, שהיא יותר מקובלת והיא העולה לפניו יתברך. וכן תמצא ביונה הנביא ע”ה שביאר העניין הזה, הוא שאמר (יונה ב, ח)’ בהתעטף עלי נפשי את ה’ זכרתני, ותבוא אליך תפילתי אל היכל קדשך’,  הבטיח הנביא, שהתפילה שהיא מתוך הצער ועטיפת הנפש היא הנכנסת לפניו אל היכל קדשו יתברך“.

כלומר, המילים “מן העבודה” בסוף הפסוק באות ללמדנו כי דווקא מתוך הצרה, נמצאת התפילה הגבוהה ביותר, כמו שכתוב - “ותעל שוועתם אל האלוקים”, זאת משום ששוועתם נבעה “מן העבודה”, מתוך הצרה והכאב והקושי.

הלימוד היומי, י"ט בטבת