את זה עוד לא ניסיתם, בהבטחה: מרק ’גמבה’ קלויה - משביע וטעים, שמתאים ’בול’ לחורף

תשכחו כל מה שחשבתם על פלפל גמבה, כי המרק הזה - תאמינו או לא - מביא איתו בשורה אחרת לגמרי, הודות לפעולת הצריבה שעושים לפלפלים לפני הבישול. 

עקרונית, המרק הזה אמור להיות חלבי, אבל כמי שמנסה קצת לשמור על ה'פיגורה' ולהתרחק משמנת מיליון אחוזים שלא תורמת כהוא זה 'למאמץ המלחמתי' - החלטתי להמיר את השמנת לבישול, בקרם קוקוס. 

אני יודעת, זה לא בדיוק מזכיר את הטעם שכולם אוהבים. 

אבל במלחמה כמו במלחמה, חייבים להגן על הצירים, חייבים לבנות ביצורים, וחייבים להיות מוכנים לכל תרחיש שלא יבוא. כשאני חושבת על מרקים חלביים, אני יודעת שברגע שאתפתה להכין אותם - הביצורים שעמלתי עליהם ימים כלילות, יסורו עם הביס הראשון שיביא איתו עוד ביס ועוד אחד ועוד, ואופס - איך זה שהסיר נגמר ככה?

אז כמי שמשתדלת לשים גבולות לפיתויים האלה, אני פשוט מוצאת תחליפים וברוב המקרים, תאמינו או לא, קרם הקוקוס עושה עבודה מאוד טובה כי בסופו יתקבל מרק בעל טעם קטיפתי ועדין, לא פחות מאשר הגרסה החלבית. 

אז בואו נתחיל:

לצורך המרק תצטרכו כ-8 פלפלים אדומים (פלפל גמבה). אם יש לכם גמבות כתומות ואדומות, אין בעיה לערבב אותן. 

1 בטטה חתוכה לקוביות. 

2 שיני שום פרוסות. 

1 גזר חתוך לקוביות. 

2 כוסות קרם קוקוס (כוס חד פעמית)

4 כפות שמן זית. 

4 כפות טימין טרי. 

צרור כוסברה. 

תבלינים: כף פפריקה מתוקה, כף פלפל שחור, כף מלח, כף חוויג' למרק או כורכום. 

אופן ההכנה:

1. מתחילים עם קליית הפלפלים על רשת עד להשחמה, ולאחר מכן מקלפים אותם היטב. 

2. במחבת 'ווק' מטגנים עם שמן זית: שום, פלפלים קלויים, כוסברה, טימין, בטטה וגזר, עד להזהבה. 

3. מוסיפים קרם קוקוס, תבלינים ומים רותחים עד לכיסוי של הירקות, ומבשלים על אש נמוכה כחצי שעה. 

4. כשכל הירקות מתרככים מעבירים את המרק לטחינה טובה במעבד מזון, ומגישים לצד לחם קלוי. 

בתיאבון.