פרשת אמור
מה ביאליק היה אומר על אוטובוסים בשבת?
על אף שזנח את חינוכו הדתי, המשורר ביאליק מחה בחריפות על חילול שבת בקיבוצים. מה יש בה, בשבת, שהופך אותה לדגל הלאומי שלנו?
- הרב מנחם יעקבזון
- פורסם י"ב אייר התשע"ה
חידה: האם תוכלו לנחש מי כתב את המילים הבאות:
"ארץ-ישראל בלי שבת לא תיבנה, אלא תיחרב , וכל עמלכם יהיה לתוהו...בלי שבת אין צלם אלוקים ואין צלם אנוש בעולם... היא ששמרה על קיום עמנו בכל ימי נדודיו".
אם ניחשתם שהמשפטים הללו נכתבו על ידי רב כלשהו, או לכל הפחות על ידי יהודי שומר תורה ומצוות, טעות בידיכם. את המילים הללו, חלק ממכתב חריף העוסק כולו בחשיבות שמירת השבת, כתב המשורר חיים נחמן ביאליק.
ביאליק היה אמנם תלמיד ישיבה בצעירותו אבל עם התקרבותו לציונות זנח מאחוריו את שמירת המצוות ואת תפיסת העולם התורנית. אך בשמירת שבת הוא האמין בכל ליבו. כשכתב לחברי קיבוץ גבע מחאה חריפה על חילול שבת שהתבצע על ידם, ענה לו בן שיחו ביהירות שנמנע מלהראות את מכתבו לשאר חברי הקיבוץ: "משום כבודו". כביכול, היה בהגנתו על השבת בכדי להעמיד את ביאליק באור מגוחך. ביאליק ענה לו בחריפות: "דברי לא נכתבו לשם גניזה. מן הצורך לצווח ככרוכייה יום יום על סילוק השכינה וסילוק הדעת מצעירי ישראל. ועד שאתה חס על כבודי, מוטב לכולכם לחוס על כבוד קונכם ועל כבוד ארץ ישראל המחוללת בידכם".
מה גרם לביאליק, שהשליך מאחורי גוו את חינוכו הדתי, למחות בזעם על חילול שבת? אם כבר שואלים, מה גרם לשבת להיות מזוהה עם העם היהודי במידה כזו, שבשפות רבות יום המנוחה המקומי מכונה (בעברית) 'שבת'? למה הייתה השבת מאפיין בולט כל כך של עם ישראל עד שרשימה של צוררים מאנטיוכוס אפיפנס ועד הקיסר הרומי אדריאנוס מצאו לנכון לאסור על שמירתה ולגזור מוות על מפרי הגזירה?
פרשת השבוע שלנו, פרשת אמור, עוסקת בהרחבה במועדי ישראל. עם זאת, לפני הפסוקים העוסקים במועדים מוזכרת תחילה מצוות שמירת שבת. שבת איננה חג: אולם היא העומדת בשורש החגים. שבת היא הדגל הלאומי של עם ישראל. עם שיש לו דגל, יכול אז גם לחגוג את חג עצמאותו - חג הפסח, את חג העצמאות הרוחנית – חג מתן תורה, ואת זמן שמחתנו – חג הסוכות.
מדוע דווקא שבת היא הדגל הלאומי שלנו? כי עליה אמר בורא העולם: "ביני ובין בני ישראל אות היא לעולם". היא אות וסימן לברית המיוחדת והנצחית בין הקדוש ברוך ועם ישראל. זו הסיבה, אגב, שאין מניחים תפילין שבת – תפילין גם הם אות לברית בין השם והעם היהודי, אבל מכיוון שהשבת היא כולה אות כזה, אין צורך להניח בה תפילין.
בימים אלה של דיון ציבורי על פרימת הסטאטוס קוו כדי לאפשר תחבורה ציבורית בשבת, פתיחת בתי עסק בשבת, ושאר תקנות שיאפשרו לעם ישראל להיות ככל העמים, כדאי לזכור את המסירות שבה שמרו עם ישראל את השבת לאורך כל הדורות. לא סתם התבטא ביאליק בזעם כזה כנגד החלוצים המיישבים את ארץ ישראל ומחללים שבת. דורות של יהודים מסרו את נפשם למען שמירת השבת, ושמירת השבת היא זו שסייעה להם לשמר את זהותם הייחודית כיהודים החיים בין גויים. לרבים מהיהודים הדתיים החיים היום באמריקה יש סיפורים משפחתיים נוגעים ללב על סבותיהם שהגיעו לאמריקה ונאלצו למצוא עבודה חדשה מידי שבוע – הם פוטרו תמיד בתחילת השבוע אחרי שלא הגיעו לעבוד בשבת. על שמו של יהודי אחד כזה, יצחק יעקב באדנער, קרויה הישיבה שלנו, ישיבת 'מאור יצחק' במושב חמד.
יעקב יצחק באדנער פוטר מעבודתי מידי שבוע בגלל התעקשותו שלא לחלל שבת. בשל כך, לא הצליחה המשפחה לאסוף מספיק כסף לשלם שכירות. כשהשליך אותם בעל הבית מהכוך בו גרו, עברה המשפחה להתגורר במחסן פחמים, עליו לפחות לא התבקשו לשלם דמי שכירות. מטבע הדברים, צבע עורם של הילדים השחיר בגלל המגורים החדשים.
יום אחד עבר יהודי עשיר ליד מחסן הפחמים ונדהם לראות ילדים שחורי עור מדברים באידיש...כשהתברר לו כי מדובר בילדים יהודים, הציע למשפחת באדנער מגורים על חשבונו. גברת באדנער, עם זאת, סירבה לקבל את ההצעה הנדיבה, שכן העשיר היה מחלל שבת בעצמו. "לא לשם כך מסרנו את נפשנו, כדי להתפרנס מחילול שבת של יהודי אחר", אמרה.
מה היו חושבים אנשים כמו גברת באדנער, מה היו חושבים אפילו פורקי-עול-של-פעם כמו ביאליק, על יהודים שחיים בארץ ישראל ומתלוננים שאי אפשר לשרוד בלי אוטובוסים בשבת? לא קשה לדמיין. גם מי שלא מבין עד הסוף את גדולת מצוות השבת, מסוגל ללמוד להעריך את החלק החשוב שהיא מילאה בשימור הזהות היהודית לאורך הדורות. גם בן לאום שלא מבין את סמליות הדגל שלו – יודע לכבד אותו.