דניאל מזרחי חוגג שלוש שנים של עצמאות במכתב מרגש לבורא עולם

יש לי "הומלדת" היום, יום הולדת השלישי לעצמאות שלי.

אני זוכר שבעשור האחרון העברת אותי כמה תהליכים שבעזרתם יכולתי, לאט ובזהירות רבה, להכיר את דניאל הפנימי.

פשוט כיף לעצור לרגע ולהביט קצת על העבר, כשהיה נדמה שהכל קשה ומר.

לפני מספר שנים העברת אותי מהאומנה להוסטל בצפון, ולימדת אותי כמה רצון יש בי להתקדם, לפרוץ עוד יעדים בחיים ולא להתבכיין ש"קשה לי ואין לי מסוגלות".

הכל מתחיל מרגע של ייאוש – מרגע שבו עולה לי מחשבה שאין סיכוי, ואז מגיעה מחשבה, אולי תעשה את זה בכיוון אחר, כלומר תחשוב מחוץ לקופסה. ברוב הפעמים זה מצליח.

כשעברתי להוסטל בירושלים, עולם חדש לגמרי נפתח בפני – אבל, עם הרבה אתגרים חדשים, וצורך ללמוד טכניקות להתנהלות מול מצבים שונים, כגון לנסוע בתחבורה ציבורית לבד, אף על פי שלא פעם נתקעתי עם הכיסא הממונע.

זה לא עצר את הרצון ללמוד עוד ועוד טכניקות, עד שהצלחתי להגיע ליעד שהצבתי לעצמי.

והכל בזכותך אבי, בוראי, רק בזכות אמונה ורצון.

* * *

לפני שלוש שנים, לאחר שנתת לי כלים למימוש עצמי,

הכנסת אותי לדירה משלנו.

אני ואתה, אלוקי, גרים כבר שלוש שנים ביחד... אתה קולט?

היו לא מעט נפילות, אבל זה גרם לי לפרוח, לפרוץ מחסומים בחיים ולהוכיח שאם אני ואתה יחד – אז אפשר לעשות הכל.

טעטא.

תודה רבה, קודם כל, שאתה איתי כל רגע וצעד.

תודה רבה על הזכות להיות בן שלך.

תודה רבה על הדאגה המיוחדת, שיהיה לי כל מה שצריך – כמו למשל מטפל מסור וקשוב.

תודה על הרכב של שנינו.

תודה רבה שאתה זן ומכלכל אותי לאורך החיים.

תודה רבה שאתה מסייע ושולח לי מלאכים: את החברים האהובים שמלווים שתומכים, את עמותת שק"ל ועמותת איל"ן שמלווה ומסייעת לי בלי גבול.

תודה רבה שאתה מצליח דרכי, ומרים אותי לפסגות משמעותיות בחיים.

רק אתך אני מצליח להבין מה נפשי וגופי צריכים.

תמשיך להיות איתי יד ביד, וכך נגיע רחוק.

שלך, דניאל