נפלאות הבריאה
אחח, מגרד לי! למה הכינים מציקות לנו כל כך?
בפרשת השבוע אנחנו קוראים על מכת הכינים. מי הן, ומה אנחנו באמת יודעים עליהן?
- דבי רייכמן
- פורסם כ"ט טבת התשפ"ג |עודכן
(צילום: shutterstock)
הכינים שיש לנו היום, הן רק שריד חיוור של הכינים שבהן הוכו המצרים במצריים. אך למרות זאת, הן עדיין מציקות לנו מאוד. מה אתם יודעים על כינים?
כינת הראש, שהיא הנפוצה ביותר מבין סוגי הכינים, היא טפיל קטנטן – גודלה של כינה בוגרת הוא כגודל של גרגר שומשום. צבעה בדרך כלל אפרפר, אך היא יודעת להסוות את עצמה ולשנות את צבעה בהתאם לצבע השיער של האדם שבראשו החליטה להתנחל.
הכינים אינן קופצות ואינן עפות, אך הן הולכות מהר מאוד יחסית לגודלן – במהירות של כ-10 ס"מ לדקה. כך הן עוברות בקלות מראש לראש כאשר נוצר מגע של שיער של אדם אחד בזה של אחר.
הכינים ניזונות מהדם של האדם שאצלו הן חיות. הגרד שאנו מרגישים כאשר אנו נדבקים בכינים, נובע מרגישות לעקיצת הכינה.
אם חשבתם שמקלחת טובה תוכל להרוג את הכינים ולפטור אתכם מן המטרד, חשבו שנית: הכינה יכולה לשרוד מתחת למים למשך כ-8 שעות! מקלחת רגילה לא תגרום להן לנזק כלל.
כינה יכולה להטיל 6-10 ביצים בכל יום. בתוך שבוע עד 9 ימים, הכינים החדשות יבקעו מן הביצים. בדרך כלל, אדם שנדבק בכינים מרגיש כאילו כל ראשו מלא בהן – אך בפועל, בראשו של אדם שנדבק בכינים יש בממוצע 10-15 כינים חיות בלבד.
ביצי הכינים הן מטרד גדול במיוחד, משום שקשה להסיר אותן. הסיבה לכך היא שהדבק שמצמיד אותן לשערות מורכב מחומרים דומים לחומרים שקיימים בשיער עצמו.