הלימוד היומי: האם מברכים על פירות בסיום הסעודה, ואיך לזכות את הרבים - בקלות? (יום חמישי, י"א בשבט)

הציטוט היומי

"ידוע הוא, כי לפי מה שהאדם מנהיג את עצמו במידותיו בעולם הזה, הוא מעורר כנגדו למעלה בעולם העליון, כל מדה לפי ענינה.

אם דרכו להעביר על מידותיו ומתנהג עם אנשים במידת החסד והרחמים, הוא מעורר כנגדו למעלה את מדת הרחמים, ומרחם הקדוש ברוך הוא על העולם בשבילו.

ומפרי פי איש תשבע נפשו, וזוכה הוא גם כן שירחם הקדוש ברוך הוא עליו ויעבירו על פשעיו".

('שמירת הלשון', חלק ראשון, שער הזכירה)

2 הלכות ביום, עפ"י פסקי מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל

סעודת ט"ו בשבט – הבאת הפירות בתוך הסעודה

העורכים סעודה בליל ט"ו בשבט, ישימו לב בענין הברכות, שכאשר הם מביאים את הפירות של שבעת המינים ובתוכם זית, תמרים וכו', לא יברכו על הזית "בורא פרי העץ", אלא על התמרים, שכיון שהזית הוא מאכל הבא מחמת הסעודה, אין מברכים עליו בסעודה. וכמו כן, לא יברכו ברכה אחרונה מעין שלש על הפירות, שכיון שהם אוכלים אותם בסיום הסעודה, ברכת המזון פוטרתם.

האם מברכים ברכה אחרונה על פירות שאוכלים בסיום הסעודה?

מה שאמרנו שהאוכלים את הפירות בסיום הסעודה, לא מברכים עליהם ברכה אחרונה, כי ברכת המזון פוטרתם. יש להבהיר שכל זה מדובר בסתם שהביאו את הפירות לאחר הסעודה, אבל אם לאחר שגמרו לאכול את הפת, סילקו ידם ממנה שאינם רוצים לאכול עוד, וגם הוכיחו את כוונתם בזה על ידי שהוציאו את המפה שעל השולחן ופרסו מפה אחרת חדשה, ועליה הביאו את הפירות והקינוחים, אזי לבד מברכה ראשונה שמברך עליהם, צריך לברך גם ברכה אחרונה [בורא נפשות או מעין שלש], מאחר והוצאת המפה נחשבת כמעשה של סילוק והיסח הדעת מהפת, וממילא אין קשר בין ברכת המזון שבאה בשביל הפת לאכילת הקינוחים. ואפילו אם השאירו מעט לחם על המפה החדשה, עדיין אין זה נחשב כהמשך הסעודה, כי לא משאירים את הפת אלא בשביל ברכת המזון. ודבר זה מצוי בעיקר בסעודות גדולות כמו בשבתות חתן וכדומה, שמוציאים את המפה עם העצמות והשאריות, ופורסים מפה חדשה עם עוגות, פירות, פיצוחים ומיני מתיקה וקינוחים.

הנוהגים לערוך סעודה עם פת בליל ט"ו בשבט, ישימו לב שלא להביא את הפירות לפני הסעודה, ולא לאחר ברכת המזון, אלא רק בסיום הסעודה קודם ברכת המזון.

חיזוק לנשמה

הרב זמיר כהן – כיצד ניתן לזכות את הרבים בלחיצה אחת?

הלימוד היומי, י' בשבט