לראשונה מזה עשור: בלימה במגמת העלייה באירועי האנטישמיות בעולם

המחלקה למאבק באנטישמיות בהסתדרות הציונית העולמית פרסמה היום (שלישי) את דו"ח סיכום האנטישמיות לשנת 2022, וזאת לקראת יום השואה הבינלאומי שיצוין ביום שישי הקרוב.

הדו"ח, המבוסס על נתונים שנאספו מגופי מחקר, משטרות מקומיות וקהילות יהודיות, מציג בלימה בעלייה במספר האירועים האנטישמיים לאחר עלייה מתמשכת בעשור האחרון, אולם תמונת המצב עדיין מדאיגה ביותר: מדי יום מדווחים יותר מעשרה אירועים אנטישמים ברחבי העולם, כאשר אירועים רבים אינם מדווחים באופן רשמי. כמו כן, נצפית עלייה מתמדת בעוצמת ההד התקשורתי ביחס לשנים קודמות, במיוחד ברשתות החברתיות.

עוד עולה מהדו"ח, כי המלחמה בין רוסיה ואוקראינה יצרה קונספירציה בהקשר של פרוץ המלחמה. כמו כן, הדו"ח מציין כי ארגוני החרם וה-BDS מהווים גורם משמעותי בהפצת האנטישמיות ברחבי העולם.

במהלך שנת 2022 אירועי האנטישמיות שמקורם מאירופה וארה"ב תפסו נפח משמעותי של כ-46% ו-39% מכלל האירועים, לעומת 47.7% מהאירועים שהתרחשו אשתקד באירופה ו-33% בארה"ב.

מרבית אירועי האנטישמיות ב-2022 התאפיינו בתעמולה אנטישמית (39%) ובמעשי השחתה (28%). אירועים של אלימות פיזית היוו 14%, אלימות מילולית 11%, והדה-לגיטימציה 7%. אחוז אחד מכלל סוגי האירועים התאפיין באירועי הפגנה.

הדו"ח מציין, כי בארה"ב נצפתה עלייה מדאיגה בתופעת האנטישמיות המתבטאת במגמות מטרידות נוכח התחזקותם של ארגוני עליונות לבנה לצד התגברות של התבטאויות אנטישמיות מצד השמאל הפרוגרסיבי האמריקאי. בחירות האמצע לקונגרס היוו קרקע פורייה להפצת אנטישמיות.

על פי הנתונים, בשנים האחרונות חלה קפיצה של 61% במספר מקרי האלימות או תכנון אלימות כלפי מוסדות יהודיים. במספר פשעי השנאה כלפי יהודים במדינת ניו יורק עלייה תלולה של 125%, כאשר בערים מרכזיות כגון שיקאגו, ניו יורק ולוס אנג'לס חלה עלייה של כ-20% במחצית הראשונה של 2022.

בנוסף, פעילותם של ארגוני ה-BDS בקמפוסים בארה"ב נמצאת בעלייה מתמדת. על פי מדגמים שנערכו בנושא, אחד מבין שלושה סטודנטים בארה"ב העיד כי חווה אנטישמיות במהלך שנת הלימודים, כאשר כמעט 80% מהם חוו זאת יותר מפעם אחת. במהלך שנת 2022 אירעו למעלה מ-350 תקריות אנטישמיות בקמפוסים, ורבים מהסטודנטים הישראלים חשים צורך להסתיר את זהותם או תמיכתם בישראל.

בבריטניה, הטלטלה השלטונית משפיעה על הקהילות היהודיות במדינה, לאור עלייתו לשלטון של ראש הממשלה החדש, רישי סונאק, המוכר כתומך בישראל. על פי נתוני הדו"ח, במחצית הראשונה של השנה נרשמו 786 מקרי אנטישמיות –  ירידה של 43% ביחס לתקופה המקבילה בשנת 2021, בה דווח על 1,371 מקרי אנטישמיות, מספר שיא בכל הזמנים.

הדו"ח מצביע על עלייה באנטישמיות במערכת החינוך הבריטית: במהלך חמש השנים האחרונות חלה עלייה של 173% במספר התקריות האנטישמיות בבתי הספר. בין השנים 2021-2022 נצפתה עלייה של קרוב לכ-30% במקרי האנטישמיות במוסדות החינוך.

בגרמניה, במהלך חודשי ינואר-ספטמבר דווחו למשטרה הפלילית הגרמנית 1,555 תקריות אנטישמיות – חמישה מקרי אנטישמיות מדי יום בממוצע. עם זאת, נדמה כי ביחס לשנים קודמות אובחנה ירידה משמעותית במגמת האנטישמיות שהחריפה לנוכח התפרצות מגפת הקורונה ומבצע "שומר החומות" בישראל.

באיטליה, על פי נתוני הארגוניים היהודיים במדינה השנה החולפת אופיינה בעלייה במספר התקריות האנטישמיות. הדו"ח מציג את האנטישמיות הקיימת במערכת החינוך באיטליה, שנבחנה בקרב בתי ספר תיכוניים במדינה. מערכת הבחירות באיטליה היוותה גורם נוסף בעלייה בתקריות, שכן התלוו אליה התבטאויות אנטישמיות.

בצרפת נצפתה ירידה במספר התקריות האנטישמיות בצרפת בהשוואה לשנה שעברה. עם זאת, מגמות האנטישמיות מגלות תמונה עגומה לפיה כ-74% מיהודי צרפת היו קורבנות למעשים אנטישמיים במהלך חייהם. 37% מהיהודים מרגישים מאוימים בגלל השתייכותם הדתית. 41% מהנשאלים הודו כי הם נמנעים מהצגת מזוזות וסמלים דתיים, ו-35% טענו כי הם נמנעים מללבוש סוג לבוש המזוהה כיהודי.

עוד עולה מנתוני הסקר, כי יהודי צרפת חשים שהאנטישמיות במדינה הולכת ומתחזקת: 85% מהם סבורים כי האנטישמיות מהווה כיום תופעה נפוצה כיום בצרפת, כאשר 73% טוענים כי היא עלתה בעשור האחרון.

ברוסיה מזוהה ירידה מתמדת במספר התקריות האנטישמיות ברוסיה במהלך העשור האחרון. אולם ממחקר שבוצע בתחילת השנה נדמה כי האנטישמיות עדיין מושרשת במדינה. לפי מחקר זה, 13% מהנשאלים אינם רוצים לראות כלל יהודים.

באוקראינה ניכרת השנים האחרונות עלייה במספר התקריות האנטישמיות, אולם מאז פרוץ המלחמה עם רוסיה מספר הדיווחים על אירועים אנטישמיים ירד. ניתן לשער כי בשל המלחמה מספרים אלה אינם מדויקים.

המלחמה המתמשכת בין רוסיה ואוקראינה מלווה בהתבטאויות אנטישמיות כלפי הקהילות היהודיות בשתי המדינות. ברשתות החברתיות רווחו קונספירציות בדבר מעורבותה של ישראל במלחמה, וכן טענות על המזימה של היהודים להשתלט על העולם והקשר היהודי העומד מאחורי הלחימה.

בפולין, החל מחודש פברואר חלה עלייה ניכרת בהיקף הביטויים האנטישמיים ותיאוריות הקונספירציה הקשורות לפלישה לאוקראינה ובאות לידי ביטוי ברשתות החברתיות ובתקשורת הממוסדת. קונספירציות אלו כללו האשמות כלפי יהודים כמי שנושאים אחריות לפלישתה של רוסיה כדי להרוויח ממנה, לפגוע בפולין ולהשתלט על אוקראינה.

אוסטרליה, המתאפיינת כמדינה מכילה ופלורליסטית, פעלה בשנים האחרונות למלחמה נגד האנטישמיות, אך למרות זאת התנגדות זו חלה בה עלייה בתופעות אלה. מחקר שבוצע השנה בנושא מצביע כי למעלה מ-60% מאוכלוסיית אוסטרליה לא רואה בעיה בהפצת מסרים שקריים אודות השואה. בשנת 2021 חלה עלייה של 35% במקרים האנטישמיים במדינה; אלו כללו 272 מקרים של ונדליזם ותקיפות פיזיות ומילוליות, ו-175 איומים שהופנו כלפי יהודים באמצעות מסרים בטלפונים, דואר אלקטרוני ועוד.

בדרום אמריקה, תופעת האנטישמיות משתנה בין האזורים השונים ברחבי היבשת, כאשר דיווחים רבים אינן מגיעים לידי הקהילות היהודיות. בשנה האחרונה הסתמן שינוי לטובה, לאור חקיקה חיובית במדינות באזור. אולם לאור המצב הכלכלי הרעוע באזורים מסוימים, ניתן להבחין כי נושא זה עלול להוות קרקע פורייה לאנטישמיות בעתיד.

יו"ר ההסתדרות הציונית העולמית, יעקב חגואל, מסר: "האנטישמיות ברשתות החברתיות עולה בקצב מדאיג, ולצערי הרב כפי שההיסטוריה לימדה אותנו תוביל גם למעשים פיזיים. אנחנו מציבים דגל שחור וברור נוכח העלייה בהסתה ברשתות, וקוראים לראשי המדינות להעלות את המאבק באנטישמיות לראש סדר העדיפויות".

"כמו כן, על שולחן הממשלה מונחת הצעה שהגשתי לראש הממשלה הקודם נפתלי בנט להכיר בנפגעי אנטישמיות בעולם כחללי פעולות איבה. אפעל בהקדם האפשרי על מנת לקדם הצעה זו. עלינו לזכור אותם בטקסים ממלכתיים של מדינת ישראל, ולפעול כי יהיו חלק בלתי נפרד מזיכרון האומה וההתייחדות הלאומית המשותפת".

ראש המחלקה למאבק באנטישמיות בהסתדרות הציונית העולמית, רחלי ברץ ריקס, הוסיפה: "העלייה המתמדת במגמות האנטישמיות בעשור האחרון מהווה מושא לדאגה, כאשר גם הבלימה הניכרת בשנה זו בכמות האירועים לא מהווה אנחת רווחה. האנטישמיות בכל מקום, בכל נקודת זמן ומרחב, ואסור לנו לשקוט על השמרים למול התופעה. אני קוראת לשילוב זרועות משותף לטיפול במרחבי התודעה וההסברה לשם מתן מענה רחב במגמה מטרידה זו".