זו ההתמכרות הקשה שהפכה לנורמה חברתית

זה היה בערך לפני חודש. אבל מה זה באמת משנה מתי. זה קורה יום יום, רגע רגע. ילד בערך בן 5 או 6 בוהה בתוך הסמארטפון של אבא שלו כמו זומבי. "רועי, זה מספיק! תביא לי את הפלאפון!", האבא אומר בתקיפות. אבל רועי... רועי בעולם אחר, הוא כבר עמוק עמוק בפנים. הסצנה חזרה על עצמה כמו תקליט שבור – הילד מזיז את אצבעותיו כאחוז אמוק, האבא דורש לסיים, והילד שב ומבקש את רחמי אביו שלא ייקח לו עדיין את החמצן. בשביל מה האבא בכלל לקח אותו לגן המשחקים, תהיתי לעצמי. וכאשר הפלאפון שב סוף סוף לבעליו, הוא עצמו דאג לבדוק עדכונים אחרונים, כמובן.

האמת, קצת ריחמתי על שניהם.

ואני, נטול סמארטפון ובעל פלאפון כשר, מתרוצץ עם הבת שלי בתוך קרונות הרכבת הסגולה שבגן. לא שקועים בתוך עולם דמיוני. חיים את העכשיו, את המציאות, את הקשר אבא-בת, את האנושיות החמה.

ורועי? רועי, כמו רבים (ילדים, נוער ומבוגרים), חי בתוך עולם וירטואלי, בתוך חתיכת מתכת ש"מקלה מאוד את החיים, ואיך אפשר בלי זה?". בהחלט היא יכולה להקל מאוד על החיים, אבל איפשהו באמצע הדרך, או די בהתחלה, היא מנתקת מהחיים.

יש כאלה שעושים החלטה אמיצה ובוחרים להיפרד מהסמארטפון כדי לחיות. לחיות את מי שמולם, בלי קטיעות של צפצופים שלא נגמרים לעולם, שחוטפים את אבא ואמא, וגם את הבן והבת. זו החלטה אמיצה שלא מגיעה בחינם. כל הדברים הטובים דורשים תשלום עבורם. ופה זה אומר לוותר על איזושהי נוחות מסוימת, אבל התגמול שיבוא לא משתווה, הן באופן המיידי ובעיקר לטווח הרחוק. ההתמכרות לעדכונים הבלתי פוסקים גורמת לנו להפסיד את מה שקורה מסביבנו, את האנשים, את עצם החיים.

עם כל הכבוד להתקדמות טכנולוגית, מי אמר שבמחלק מהמקרים, כמו במקרה המדובר היא לא בעוכרינו? הסמארטפון הוא כלי ממכר, ששואב אותנו אל עולם וירטואלי המורכב מאוסף פיקסלים מרצדים. הוא מנתק אותנו מחיבור אל מה שמתרחש כרגע סביבנו, אל עולמנו ועצמנו.

ואם כבר, בואו נזכיר את מה שקורה שם בכלי המדיה נטולי הסינון -  מעשים והתבטאויות המעידים על מידות מושחתות; מראות אסורים; שיימינג ברשתות החברתיות וביזוי האחר בפובמי הפך לדבר שבשגרה, ועליו אמרו חז"ל "כל המלבין פני חברו ברבים כאילו שופך דמים". כל אלה מחלחלים אט אט לתוכנו, ומזהמים את נפשנו על ידי אותו ריקבון רוחני. הקלקול הרוחני מתרחש בתוכנו רק מעצם החשיפה שלנו לדבר, אף אם בתוכנו אנו מתנגדים לתוכן אליו נחשפנו. אינספור מחקרים בתחום בריאות הנפש מציגים את הנזקים הכאובים הנגרמים כתוצאה מהחשיפה לכלי המדיה נטולי הסינון, כגון: פגיעה בהערכה עצמית, דיכאון, הזנחת חיי המציאות, בדידות, ירידה בהפגנת אנושיות ועוד.

קיימת אלטרנטיבה, כזו שתבלום את הטירוף. קוראים לה 'טלפון כשר'.

האתגר השבועי

יש לכם סמארטפון לא מוגן, ואתם מעוניינים לעשות צעד קדימה? אופציה אחת היא התקנת אפליקציית סינון על גבי מכשיר הסמארטפון הרגיל שקיים אצלכם, כמו של נטספארק, רימון ועוד. אופציה אחרת היא שימוש ב"סמארטפון מוגן" שניתן לרכוש, כמו של חברות הדרן, נתיב, מושגח, מהדרין פלוס ועוד. האופציה הנוספת והמובחרת ביותר היא לעבור לטלפון כשר.

תחשבו על זה, תגששו, תעכלו. מי יודע, אולי בסוף עוד תמליצו לחברים.