לראות את העל-טבעי: האם ניתן למצוא אלוקיות בלשון הקודש?

השפה העברית המקורית, לשון הקודש, הינה השפה היחידה שמקורה בבורא עולם. זו הייתה השפה המדוברת מאדם הראשון ועד דור הפלגה בו חטאה האנושות במרד מגדל בבל. עד דור זה דיברה האנושות בשפה אחת אחידה – לשון הקודש, וכאשר ניצלו בני האדם את איחוד זה שבאנושות למרד בבורא עולם, התערב הקב"ה ובלבל את שפתם. וכך החל למעשה הפיצול לשפות שונות, והנה לשון התורה "וַיְהִי כָל הָאָרֶץ שָׂפָה אֶחָת וּדְבָרִים אֲחָדִים... וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ הָבָה נִלְבְּנָה לְבֵנִים וְנִשְׂרְפָה לִשְׂרֵפָה וַתְּהִי לָהֶם הַלְּבֵנָה לְאָבֶן וְהַחֵמָר הָיָה לָהֶם לַחֹמֶר: וַיֹּאמְרוּ הָבָה נִבְנֶה לָּנוּ עִיר וּמִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם וְנַעֲשֶׂה לָּנוּ שֵׁם פֶּן נָפוּץ עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ: וַיֵּרֶד ה' לִרְאֹת אֶת הָעִיר וְאֶת הַמִּגְדָּל אֲשֶׁר בָּנוּ בְּנֵי הָאָדָם: וַיֹּאמֶר ה' הֵן עַם אֶחָד וְשָׂפָה אַחַת לְכֻלָּם וְזֶה הַחִלָּם לַעֲשׂוֹת וְעַתָּה לֹא יִבָּצֵר מֵהֶם כֹּל אֲשֶׁר יָזְמוּ לַעֲשׂוֹת: הָבָה נֵרְדָה וְנָבְלָה שָׁם שְׂפָתָם אֲשֶׁר לֹא יִשְׁמְעוּ אִישׁ שְׂפַת רֵעֵהוּ: וַיָּפֶץ ה' אֹתָם מִשָּׁם עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ וַיַּחְדְּלוּ לִבְנֹת הָעִיר: עַל כֵּן קָרָא שְׁמָהּ בָּבֶל כִּי שָׁם בָּלַל ה' שְׂפַת כָּל הָאָרֶץ וּמִשָּׁם הֱפִיצָם ה' עַל פְּנֵי כָּל הָאָרֶץ" (בראשית יא, א-ט).

בספר הקבלה הקדום ביותר, ספר היצירה המיוחס לאברהם אבינו, מבואר שאותיות הקודש נוצרו על ידי הבורא, והן טומנות בחובן סודות כבירים, הארות וכוחות רוחניים אותם הטביע האלוקים. בכוח כל אות ואות לפעול פעולות רוחניות בעולמות עליונים, והן למעשה צופן הבריאה שממנו נברא היקום כולו על ידי האלוקים – בצירופי כוחות הטמונים באותיות.

הבדל נוסף בין שפות העולם לבין שפת הקודש הוא, שבעוד שפות אומות העולם הינן שפות הסכמיות, לשון הקודש הינה לשון בעלת מהות. כלומר, בכל מילה טמונה המהות הפנימית של הדבר הנקרא בשם זה. כל מילה מורכבת מאותיות מסוימות, המבטאות באמצעות הכוחות הטמונים בהן את המציאות של אותה מילה. כך לדוגמא ניתן למצוא את מהות תכונתו של בעל החיים בשמו, כמו: צב – האות צ' מבטאת שלמות ושליטה מושלמת, את האדם השלם בצדקותו, והאות ב' מבטאת בית ופנימיות, ולכן צב במהותו הינו שלם עם ביתו, ומתכסה בפנימיותו; סוס – האות ס' מבטאת סגירה סביב כחומה לשמירה והגנה, והאות ו' מייצגת חיבור, ואכן סוס היא החיה שהתאימה לשמש בימי קדם את אנשי המלחמה.

בכל אות מתגלם כוח רוחני מיוחד, וכל מהותו הפנימי, חיותו ושורשו הרוחני של נברא מגיעים מאותם כוחות הטמונים באותיות המרכיבות את שמה בלשון הקודש. וכך כל פרטי הבריאה מורכבים מצירופי כוחות שונים הטמונים באותיות הקיימות בשמו של אותו פרט.

נציין מחקר מדעי מפעים שמציג את הבלתי-סביר באותיות הקודש, המעיד על האלוקיות שבהן. גם ספקנים גדולים בדבר מקורן העל-אנושי של אותיות הקודש העבריות, והיותן חלק בלתי נפרד מהבריאה, שינו את דעתם בעקבות מחקר זה, של יעקב גוגנהיים, חיים אלבז, אלישע זרביב ואחרים, אשר ניתחו הקלטה של הגיית אותיות שונות בתוכנה רגישה שמפענחת תדרים של תנודות קול, ומציגה על המסך תרשים חזותי בהתאם לתדרים. במחקר התברר, למרבה התדהמה, כי בעוד שהשמעת הצלילים של האותיות הלטיניות יצרו (כצפוי) על גבי המסך תרשימים שונים שאין להם שום קשר לצורת האותיות הלטיניות, השמעת צלילי האותיות העבריות יצרו על המסך צורות גרפיות זהות לצורת האותיות העבריות! הסבירות לתוצאה כזו זהה לסבירות שהגיית המילה "מלך", תיצור צורת כתר על גבי המסך...