איך ניצלה המשפחה מאימי הנאצים? שהכל נהיה בדברו

"המשפחה שלנו היתה נס", כך סיפר אחד מניצולי השואה. "זה היה בימיה האחרונים של המלחמה. אמנם לא היה מה לאכול, והעבודה הייתה קשה, אבל היינו משפחה שלימה.

"באחד הימים נכנסו לפתע גרמנים לבית שלנו. בצעקות הם העמידו אותנו בשורה ליד הקיר, והם החזיקו רובה ביד. אנחנו ידענו שזה הסוף, רעדנו מפחד. נצמדנו זה לזה, פחדנו לדבר, אבל שלחנו מבטים מתחננים לנאצים הארורים.

"ואז... תפתחו את הלב - אבא שלי הצדיק הוציא מתוך הכיס קוביית סוכר. בלי פחד הוא החזיק אותה ביד ימין, הרים אותה למעלה ובירך בקול רם: ברוך אתה... שהכל נהיה בדברו! את המילים 'שהכל נהיה בדברו' הוא צעק ממש מהלב. אנחנו הרגשנו כולנו שהכל זה רק השם - שהכל נהיה ב-ד-ב-ר-ו, ואין עוד שום כוח אחר בעולם - רק השם!

"ענינו אמן ונרגענו... הנאצים הביטו בנו בתדהמה, ותוך שניות הכל התהפך לטובה. החברים שלהם, שהיו בחוץ, נכנסו בבהלה לבית וקראו להם בצעקות, והם עזבו בפתאומיות כל עוד רוחם בם.

"זה היה רגע השחרור. חיבקנו זה את זה, רקדנו משמחה. הבטנו באבא שלנו הצדיק בתודה, כי ידענו שזכות הברכה שהוא בירך עמדה לנו. הרמנו עיניים לשמיים בתודה, ומאז, ברכת שהכל היא הסגולה שלנו - להצלה, להצלחה, לאמונה, לישועה, לכל - כי הכל נהיה בדברו".

סיפרה לי חברה, שפעם אחת הם נסעו בלי חגורה ובמהירות מעל המותר. עצר אותם שוטר וביקש בתקיפות: רישיון בבקשה! היא הוציאה מהתיק סוכריה, וברכה שהכל בכוונה. השוטר ההמום ענה "אמן", ואמר לה: סעו! 

אסור לנהוג מעל המותר, ותמיד יש לחגור את חגורת הבטיחות. אבל דבר אחד תזכרי: שהכל נהיה בדברו. שתמיד יהיה לך בתיק, בארנק, במכונית, משהו שתוכלי לברך עליו שהכל, והכל יסתדר. זה מדהים כמה שזה עובד, כי ברכת שהכל היא ברכת האמונה, וכשאת זוכה לכוון בברכה המופלאה הזו, את מבטאת יותר מכל - את הכל.

ט"ו בשבט יחול בעזרת השם ביום שני הקרוב. נהגו ישראל להרבות ביום זה בברכות ובלימוד בענייני ברכות, אז הנה לך סיפור מעניין שתוכלי לשתף בו את קרוביך ולחזק בהם את כוח הברכה ואת כוח האמונה.