האם רעידת האדמה רמוזה בהפטרת השבוע, ומה המסר עבורנו משמים?

רעידת האדמה שהתרחשה בטורקיה הרעידה את כולנו, והשאלה המתבקשת היא האם מנסים לאותת לנו משמים? האם יש איזה מסר עליון שאנחנו אמורים להבין מאותו אסון טבע קשה, או שמא מדובר באירוע רנדומלי ומקרי לחלוטין?

התשובה לכך נמצאת בתלמוד, והיא "אין פורענות באה לעולם אלא בשביל ישראל, שנאמר 'הִכְרַתִּי גוֹיִם נָשַׁמּוּ פִּנּוֹתָם הֶחֱרַבְתִּי חוּצוֹתָם... אָמַרְתִּי אַךְ תִּירְאִי אוֹתִי תִּקְחִי מוּסָר' (צפניה ג', ו'-ז')". כלומר, התלמוד מגלה לנו שכל אירוע קשה שמתרחש בעולם קורה עבורנו – עם ישראל. חז"ל מבארים את הפסוקים הכתובים בנביא צפניה, ומסבירים שהקב"ה מביא חורבן בערי אומות העולם, כדי שעל ידי אותו אובדן תתעורר היראה בקרב בני העם היהודי מפני ה', ולא יהיה צריך להביא חורבן גם כן בארצנו.

האירועים הקשים בעולם באים כדי שנתבונן פנימה במסר האלוקי עבורנו. הם באים לעורר אותנו ולתזכר אותנו שיש בורא לעולם ויש תכלית לקיומנו, ולגרום לנו לשנות את מעשינו למוטב. 

האם רעידת האדמה מוזכרת בהפטרה?

בהפטרת השבוע של פרשת יתרו, הנקראת מספר ישעיהו, מתואר חזיון, ובו רעידת אדמה של בית: "וַיָּנֻעוּ אַמּוֹת הַסִּפִּים מִקּוֹל הַקּוֹרֵא וְהַבַּיִת יִמָּלֵא עָשָׁן" (ישעיהו ו', ד'). מה בדיוק קורה שם, ומה המסר של ה' לנביא בחזיון זה? הקב"ה מראה לנביא בית שרועד ומתמלא בעשן, ומראים לו שהבית הוא משל לעולם הזה ולכנסת ישראל בפרט, והוא נתמלא בעשן מקצף ה' עליהם.
תחילה הזדעזעו ספי ההיכל ושעריו [= נעו העמודים התומכים של המבנה], שזהו משל לשומרי הסף, אלו שעומדים בראש העם (הנביאים בזמנו), וזאת משום שהאשמה למצב הרוחני הירוד של העם תלויה בהם בראשונה, משום שלא הוכיחו וייסרו את ישראל כראוי.

והנה לשונו של המלבי"ם, מפרשני המקרא, בביאורו לחזיון זה "וינועו אמות הספים: ראה בחזיונו כי מרעש הקול אשר בא מחוץ לבית אל הבית, התפלצו סיפי השער וכל הבית התחיל להתמלאות עשן. הודיעו לו בחזיון הזה כי הבית הזה שהוא משל אל העולם השפל בכלל ואל כנסת ישראל בפרט, שעליו אמר 'ושוליו מלאים את ההיכל' - נתמלא עשן מקצף ה' עליהם, כמו שנאמר 'עלה עשן באפו'. והראו לו עוד, כי תחילה התפלצו ספי ההיכל ושעריו, והוא משל אל הנביאים שהם הנמשלים לשומרי הסף, כמו שנאמר 'צופה נתתיך לבית ישראל', כי בראשם תלוי האשם ראשונה, במה שלא הוכיחו ויסרו את ישראל".

לאחר מכן הנביא מצטער על חטאו שנמנע מלהוכיח את העם ולא מילא כראוי את שליחותו, ועל מצבו של העם שמסרב לשמוע תוכחות ולתקן את מעשיו.

ככה מקרבים רחוקים

בהמשך הקב"ה מדריך את הנביא כיצד יש להוכיח את העם ולקרב רחוקים, וזאת משום שהעם במצבו הנוכחי מסרב לשמוע דברי תוכחה מפיהם של שליחי ה'.

אז איך עושים קירוב נכון על פי המובא בהפטרה?

1. אל תיתן להם להרגיש שהמטרה שלך זה להחזיר אותם בתשובה. ברגע שהצד השני מבין שזה מה שאתה מנסה לעשות, הם מלכתחילה יסרבו לשמוע את מה שיש לך להגיד.

2. אל תתחילו עם הוכחות או עם הסברים רעיוניים ולוגיים. השלב הראשוני בקירוב הוא דרך הצגה של דברים שניתן לקלוט בחושים - ראייה ושמיעה, כמו מורכבות ונפלאות הבריאה. רק בשלב מאוחר יותר אפשר להביא דברים מורכבים שעוברים דרך השכל והדעת.

3. אחרי שמציגים הוכחות למציאות הבורא או ידיעות שמתוכן ניתן להבין שיש יד עליונה לבריאה, וותרו על שורת הפאנץ' "רואים שיש בורא לעולם? עכשיו תחזרו בתשובה". תנו להם להגיע אל המסקנה הזו מעצמם.

4. אל תבואו בגישה מטיפה, מתנשאת או פדגוגית. משפטים ברוח "אתם צריכים להבין ולדעת ש..." הם לא הכיוון. במקום זאת, דברו איתם בגובה עיניים, אמרו משהו כמו "בוא תשמע משהו מדהים...".

5. האם צריך לשנות גישה בשלב מסוים? לא. כך צריכה להיות הגישה, וזו הדרך לגרום להם לשמוע את מה שיש לך לומר.

והנה לשונו של המלבי"ם על פסוקים אלו בנביא, בהם ההדרכה לנביא כיצד לדבר אל העם "לב ישראל היה נסוג אחור בעת ההיא מקבל כל דבר חכמה ומוסר, ולא היו רוצים לשמוע לדבר הנביא כלל. יעץ לו ה' שבעת יבוא אליהם לדבר עמהם יאמר להם בסתם 'שמעו שמוע או ראו ראו', ולא יאמר להם שיבינו או שידעו, כי אם יזכיר להם שנמצא בדבריו דבר בינה או דעה ימאנו מהקשיב ומלראות.

"ואם תשאל 'ומה ארוויח במה שישמעו או שיראו אם לא יבינו וידעו? על ידי שיראה בעיניו וישמע באזניו ייתן לבסוף הדברים על לבו ויבין גם כן, הגם שלא נתכון לזה, וישוב בתשובה וימצא רפואה לחולי נפשו.

"ובאר הטעם למה מצוה שלא יאמר להם שיבינו וידעו? כי על ידי שהשמן לב העם הזה מכל חכמה ושכל זה הוא הסבה שגם אזניו הכבד ועיניו השע, ובאם ישמעו שנמצא בדבריך דבר חכמת בינה יכבידו אזניהם משמוע ויסתמו עיניהם מראות אבל על ידי שתאמר להם רק 'שמעו שמוע' ולא תאמר להם 'תבינו ותדעו', פן יראה בעיניו וממילא ובלבבו יבין וכו'.
ומה שסדר בדבריו ראיה-שמיעה-הבנה, כי תחילה נכיר את הבורא על ידי ראיית החושים מהמון מעשיו ובריאותיו, ואחר כך על ידי הקבלה הנמשכת מדור דור, ואחר כך על ידי מופתי השכל והדעת, כמ"ש לקמן: הלא תדעו הלא תשמעו הלא הוגד מראש לכם. על כן סדר פן יראה ישמע יבין. ותחילה סדר בהפוך שמעו שמוע או עכ"פ ראו ראו שהיא התחלת ההשגה".

הנביא שואל את הקב"ה עד מתי ימשיך לנהוג כך ולנסות להשפיע על העם, כאשר הוא מסרב להבין ולהכיר באמת? ותשובתו של הקב"ה – עד שהערים והבתים יחרבו.

והנה לשונו של המלב"ים: "ואמר עד מתי ה', אתנהג עמהם כן שאומר להם שישמעו ולא יבינו, הלעולם יהיו סוררים והולכים?
ויאמר עד אשר אם שאו ערים - השיב לו ה', כן תנבא והם לא יבינו, עד יחרבו עריהם, ויתקיים כל הנאמר פה עד כאלה וכאלון, ואז ישאר זרע קודש מצבתה שהם ישמעו ויבינו וידעו.
אם שאו - תחלה יחרבו הערים, ועוד ישארו בתים יחידים, ואחר כך גם הבתים יחרבו מאין אדם,  ועדן ימצאו רועים ועדריהם ואחר כך האדמה בכלל תשאה שממה... והשיב 'עד יהיו כאלה וכאלון' שתשאר רק המצבת, והם ישמעו לדברי הנבואה. ובאר הטעם כי זרע קדש מצבתה. כי המצבת שתשאר יהיה זרע קדש צדיקים בדורו של חזקיהו, שהם שבו אל ה' בכל לבם".

אז מה המסר אלינו?

רעידת האדמה המזעזעת שאירעה היא בעלת מסר עליון עבורנו – ליישר את דרכנו, להתחזק ולעשות תשובה. וכן, לכל אלו שעומדים בעמדות בעלות השפעה על הציבור הרחוק – לא להרפות מלהוכיח את העם ולנסות להחזירו אל המוטב.

למה יש רעידות אדמה, והאם התופעה הטבעית הזאת קשורה לנבואות של אחרית הימים?הרב זמיר כהן משיב:

קראו גם:

"וְסָר עֲוֺנֶךָ, וְחַטָּאתְךָ תְּכֻפָּר": בואו להכיר את הפטרת פרשת יתרו