למה היא תמיד מאחרת דווקא ביום שיש בו מבחן? על חרדת מבחנים

הכיתה התארגנה לקראת התחלת הבחינה. השתרר שקט אופייני השזור ברחשים של דפדופים אחרונים בספר או במחברת, ארגון של עט ופינוי שולחנות. הבטתי לכל עבר. הכל היה שקט ורגוע, ולא הכין אף אחת למה שעומד לקרות בדקות הקרובות.

מאחר שהייתי מורה חדשה במקום, הדגשתי שאין צורך להכין דפים, כי את התשובות כותבים על דף המבחן עצמו. ביקשתי לכתוב בעט בלבד (כיתה ט'!), ואמרתי שאני אוהבת תשובות קצרות ללא מלל מיותר. לאחר ההרצאה הארוכה הזו, חילקתי את דפי המבחן.

1. לא חלפו שלוש דקות, וקול צחוק פרוע פילח את הדממה. כולן הפנו את ראשיהן לקול הצחוק, ופערו עיניים כשראו שהצוחקת היא דווקא שרית, התלמידה המוצלחת והמוכשרת בכיתה. אני הכרתי את שרית רק מהשיעורים, ידעתי שהיא תלמידה מוצלחת ומוכשרת, ולא הבנתי את פשר הצחוק הפרוע הזה. צחוק? פרוע? במבחן אצלי? הבטתי בה בריכוז רב יותר, והבנתי שאין זה צחוק רגיל.

לאחר כמה שניות בודדות, ביקשתי מכולן להמשיך בכתיבת המבחן, וביקשתי משרית בעדינות לגשת אלי. היא המשיכה בצחוקה הפרוע, שהפך ללא טבעי, ומיד לאחר מכן פרצה בבכי נורא. היא ניגשה אלי. הנחתי את ידי על כתפה ואמרתי לה שהכל יהיה בסדר, שתצא החוצה ונדבר. סימנתי לבנות הכיתה שזה בסדר, ששרית צריכה אותי מעט בחוץ ושאני סומכת עליהן, שהן תמשכנה בכתיבת המבחן בשעה שאני נמצאת בחוץ עם שרית.

התלמידות ידעו מה היתה עלולה להיות התגובה שלי במקרה זה, והעריכו מאד את התגובה המכילה שלי. הן כתבו את המבחן בדממה, כל אחת עם מבחנה.

גיל ההתבגרות הוא גיל לחוץ ומבולבל, וכאשר מדובר בנערה מתבגרת בשעת מבחן, הדבר מלחיץ ומבולבל יותר.

כאן יש מקום לבדוק:

האם היא בלחץ כשמודיעים על המבחן, במהלך הלמידה לקראתו, במהלך כתיבתו, בהמתנה לתוצאות המבחן?

האם יש לה אחות גדולה או קטנה ממנה, שהיא מוצלחת יותר ומשיגה ציונים טובים יותר בקלות יתרה?

בכל מקרה, התנהגות חריגה בשעת הלמידה למבחן או כתיבתו, כמו במקרה של שרית, מבטאת קושי רגשי של חרדת בחינות. חרדה זו עלולה לנבוע מחרדת בחינות בלבד, ובהחלט יכולה להיות גם תוספת לדימוי עצמי נמוך או לחץ עקב רמת ציפיות גבוהה מהבית או מהצוות החינוכי. קשה לה עם המבחן, והיא מוצאת דרכים שונות להתמודד עם הקושי הזה.

מהי חרדת הבחינות, וכיצד מתמודדים איתה?

סימפטומים לחרדת בחינות

• הסימפטום הפיזיולוגי - הזעה, מתח שרירים, קשיי נשימה, דפיקות לב מואצות, כאבי בטן וראש, שלשולים, עייפות, קשיי שינה, בחילות, סחרחורות ורעד, הפרעות אכילה, חוסר מנוחה, קיבה עצבנית והקאות.
• הסימפטום הקוגניטיבי - עיסוק יתר בשאלות שקשורות בהצלחה ובכישלון, הופעת דמיון קטסטרופאלי של כישלון, לעג או נידוי, חסימה מנטאלית, קשיי זיכרון, קושי בהבנת הוראות, קושי בארגון החומר הלימודי, קושי בביטוי, קשיי ריכוז, בלבול.
• הסימפטום ההתנהגותי - אי עמידה בלוח הזמנים, איחור למבחן או החמצתו, הכנת טיוטה בעת מבחן באופן שמפריע לתלמידה להשיב על השאלות כנדרש, שימוש באמצעי עזר לא יעיל בעת כתיבת המבחן הגורם לאיבוד זמן, ניסיונות העתקה מוגזמים  והיעזרות במורה באופן מוגזם.

הגורמים לחרדת בחינות

• מזווית התלמידה - קשיים בעיבוד שפה ובהבנת הנקרא, טווח ריכוז קצר, קשיים בכתיבת המילים ובהבעה בעל פה, שאיפה למושלמות / דימוי עצמי נמוך, חשש מהבלתי ידוע, בעיה בגיבוש החומר ובתכנון זמן הבחינה.
• מזווית המורה - קצב מהיר של שיעור, דיבור מהיר ו/או ציניות של המורה, שאלות שניסוחן לקוי.
• מזווית המשפחה ובית הספר - חברה הישגית, משפחה מלחיצה, אווירת המוסד החינוכי, תקשורת לקויה בין התלמידה להוריה / מורה לתלמידה.

תפקיד המבוגר בהתמודדות עם חרדת בחינות

• מבחינה רגשית - אמפתיה לקשיים הרגשיים,  הרפיה של המתח, נתינת הרגשה לתלמידה שכביכול עומד לרשותו זמן בלתי מוגבל לכתיבת המבחן, מה שעשוי לסייע להפחתת החרדה, ובכלל, להיות "שם" כשקשה.
• מבחינה קוגניטיבית-התנהגותית - שיפור מיומנויות הלמידה של התלמידה, כגון: ארגון זמן וחומר הלימוד תכנון זמן הבחינה, הבנת הוראות הבחינה, לימוד טכניקות של כתיבת מבחן.
• מבחינה פיזיולוגית - אוכל ושתיה במהלך הבחינה, שטיפת פנים במים קרים, יציאה להתאווררות, חיוך.

מה ניתן לעשות בשלב הראשון במסגרת הביתית?

• שינוי האווירה - להפחית את רמת הלחץ הכללית לפני מבחנים, לא לדבר על הבגרויות כחזות הכל ולא רק בנוכחותה. כאשר האווירה הכללית בבית היא אווירה הישגית, הנערה בלחץ, ובצדק!
• קבלה והכלה – הנערה צריכה להרגיש (ולא רק לדעת!), שמקבלים אותה כמו שהיא ואין זה משנה מה הציון שהיא תשיג. הקבלה אמורה להיות אמיתית ולא רק מהפה ולחוץ, אחרת היא לא תשיג את מטרתה.
• הימנעות משיחה על האכילה - אין לדבר על האכילה המופרזת כלל. כל שיחה על האכילה הרגשית הזו, תקבע אותה יותר בפעולה הזו כפעולת הרגעה.
• היוועצות - פגישה עם גורם מקצועי בתוך מוסד הלימודים או מחוצה לו, כדי שיהיה ניתן להתאים התמודדות לנערה עצמה.

הדברים נכתבו בלשון נקבה והיתה התייחסות לגיל ההתבגרות, אך הדברים נוגעים גם לבנים, ולכל גיל, החל מגיל הגן.

מאחלת הצלחה בכל הבחינות, מכל הבחינות.

אהובה מליח היא יועצת חינוכית MA ומטפלת רגשית בהבעה ויצירה, מרצה ומוסרת סדנאות בענייני חינוך וטיפול ומנחת הורים במחלקת יהלו”ם.