למה בעבודה אנשים סבלניים אלי, ובבית לא?

אני רואה בכל יום גברים שבאים לעבודתי, וכולם אדיבים, מדברים בנימוס ומחייכים. וכאשר אני מגיעה הביתה לאחר יום עבודה מתיש, בעלי תמיד זועף ומתלונן. למה רק בעלי לא סבלני אלי?

* * *

מדוע האישה שהסכימה להיות שייכת לאדם זה לכל ימי חייה, רואה דווקא בו את האדם הכי נרגן שבעולם? האם לפני הנישואין הוא היה אדם מסוג שונה ועכשיו הוא השתנה, או שהוא "סידר" אותה ולא גילה את פרצופו האמיתי עד אחרי החתונה?

בעל ששומע, בדרך כלל בסופו של יום, את תלונות וטרוניות של רעייתו, באותו שעה הוא מרגיש מואשם בכל הקורות אותה, ואז הוא מתמלא כעס ואומר לה: "כיצד את מאשימה אותי בכל הבעיות, בזמן שאני עובד כל כך קשה לצורך פרנסת הבית, וכל היום אני רק חושב איך שיהיה לך טוב וקל יותר. איך את עדיין מסוגלת להאשים אותי בצורה שכזאת?".

אז מיד הוא מנסה לשלוף משרוולו "פתרונות" מיידיים לכל קשייה. היא מצידה אינה מבינה, מה הקשר בין יומה העמוס לבין כל התשובות שלו, ובפיה טענה: "הרי בכלל לא חיפשתי פתרונות, רק רציתי שתבין שהיה לי יום קשה ומסובך. אני יודעת בעצמי, שאפשר לפתור את הדברים ולעשות אותם קלים יותר".

לעומת זאת, גבר "זר" ששומע את תלונות של אותה אישה, מרגיש הוא "נהדר" מעצם ההרגשה שלו שהיא חושבת שהוא ראוי לשמוע את כל מצוקותיה, ושהוא מסוגל להבין אותה. שהרי לגבר זר זה אין את הדחף הפנימי להמציא לה פתרונות לבעיותיה, כיון שאין הוא מחויב לה, שהרי אינו בעלה.

ואם כן, יכול הוא לשמוע אותה עד סוף דבריה בנחת ובסבלנות, ולא להפריע לה אפילו פעם אחת. ואז מיד מתעוררת בה המחשבה, ולפעמים היא גם אומרת זאת בקול: "הלוואי שבעלי היה יודע להקשיב, לפחות עשירית ממה שאדם זר זה יודע להקשיב לי".

עלינו לדעת, שקל מאד להיות נחמדים כלפי אנשים זרים שאנו רואים, משום שהנחמדות הזאת אינה יכולה לגרום לאנשים זרים לבקשות ולדרישות מהאדם הנחמד, משום שאין לו כלפיהם איזה שהם מחויבויות למלא. לעומת זאת, כלפי האדם שחולק איתנו את חייו, אנו חייבים ללמוד היטב כיצד להיות נחמדים וטובים, למרות שלא תמיד נעים לנו.

לכל אחד יש מצבים בהם הוא עייף וחסר מצב רוח, וחסר רצון וסבלנות לשמוע את הצד השני. ונוסיף גם את ההרגשה האנוכית האישית, שאומרת שאם אני אהיה "נחמד מידי", יבקשו ממני הרבה בקשות שונות ומשונות, שהן מנוגדות בכל תוקף לעצלותי הטבעית.

לא פלא, שאנו מעדיפים לראות ואפילו לציין את כל המגרעות של בן/בת הזוג, ולהשתדל להיות נחמדים כמה שפחות. ואילו העבודה של חיי הנישואין, היא להוכיח שאנו יודעים להיות נחמדים, ואכפת לנו מהצד השני ללא תנאים, גם כאשר אנו עושים את חובתנו.

הרב דניאל פנחסוב הוא מרצה, יועץ מומחה לנישואין ופסיכותרפיסט.